צריך להחזיר את ההפרטה לאופנה

1. אם יצחק תשובה, נוחי דנקנר, עידן עופר, יוסי מימן וכמה מחבריהם - הם טייקונים המועכים את הציבור מלמעלה; אז עובדי חברת החשמל, נמלי הים, מקורות, תעשיה אווירית, תעש, וכמה מחבריהם בחברות הממשלתיות - הם דינוזאורים רבי-זרועות שכותשים אותו מלמטה. בין הפטיש לסדן.

אלה הם 58,398 עובדי ומנהלי החברות הציבוריות שהפסידו ב-2011 כסף גדול, אבל שכרם רק מזנק, בדיוק כפי שקורה אצל בעלים, מנהלים ומקורבים בחברות ציבוריות מפסידות, הנשלטות על-ידי טייקון זה או אחר.

חברת החשמל, מהגדולות ברשימה (13 אלף עובדים ש-2,500 מהם מיותרים), כדוגמה: לא מפסיקים להתבכיין ולאיים, בחורף לא יהיה חימום, בקיץ לא יהיה קירור, ראו הוזהרתם, לא מפסיקים לדרוש וגם לקבל העלאת תעריפים (15% ב-2011), לא מפסיקים לגייס חוב שכבר מגרד את 70 מיליארד השקל, וכמובן לא מפסיקים להפסיד (800 מיליון ב-2011)...

אבל במקביל, ממש תוך כדי, אישר דירקטוריון החברה (בידיעה ובאישור שרי האוצר והאנרגיה) העלאות שכר נאות ליו"ר יפתח רון-טל ולמנכ"ל אלי גליקמן, שמצדם תמכו, כמובן, בהעלאת שכר מפליגה לכל עובדי החברה (4.3% בשנת הדוח, לממוצע של 28,600 לחודש, לא כולל צ'ופרים של הרבה מיליונים בשנה לקופת הוועד).

עוד דוגמה, 3 חברות נמלי הים (אשדוד, חיפה, ונמלי ישראל עם כ-3,000 עובדים, שכ-700 מהם מיותרים) הצליחו לשחוק בגאון את ההכנסות ואפילו את הרווחים המזעריים שהיו להן בשנים קודמות, טרחו, ממש בו-זמנית, להקפיץ את שכר המנהלים והעובדים (בחיפה ב-11.6%, באשדוד ב-15.7%, שכר ממוצע 38,900 לחודש), וכמובן, איך לא, ממשיכים בנהלים נפסדים ותמוהים כמו פרמיה של 25 שעות על שכר של ארבע שעות.

כן כן, עובדים ארבע שעות ומקבלים 25 שעות. מה שלא משנה כלל לתפוקה הנמוכה משמעותית ביחס לחברות דומות במדינות מפותחות.

מוקד ג'ובים

ממשלות, שרים ופקידם בכירים, שתפקידם לשמור על נכסי הציבור המצויים בחברות הממשלתיות, לא רק כמוקד ג'ובים לעצמם ולחבריהם, מעולם לא התעניינו בתוצאות הכספיות של החברות הללו, גם לא במה שקורה בהן.

עד כדי כך, שחוק החברות הממשלתיות, מ-1975, כלל איננו מחייב פרסום דוחות כספיים, ובטח לא להביאם לעיני בעלי הבית האמיתיים - הציבור. כך קורה שרק בחודשים האחרונים הונחה בכנסת בקשה לתיקון לחוק החברות הממשלתיות, כך שיחייב פרסום דוחות בזמן, בקריטריונים של שקיפות, ובחובות דיווח הזהים לחברות הנסחרות בבורסה.

מילה טובה למנהל הרשות דורון כהן: פעם ראשונה בהיסטוריה שהדוחות הכספיים יוצאים מאוחדים ובזמן (ולא בסוף השנה שאחרי, כפי שהיה).

צ'ופר למקורבים

עוד הוכחה לזלזול של הנבחרים ברכוש הציבור שהם אמורים לשמור ולהשביח: גם היום, וזה עניין קבוע בכל נקודת זמן בעשור האחרון, חסרים 40% מהדירקטורים בחברות הממשלתיות.

למרות שמדובר בסוג של צ'ופר נעים ששרים נוהגים להעניק למקורביהם, בפועל שרים לא מנצלים את כל יכולות המינוי שלהם ולא ממלאים את כל מכסת הדירקטורים, בעיקר כי הם נהנים מחיזורי המעוניינים וחוששים פן מקורבים פוליטיים שלא ימונו עלולים לפגוע בהם בזמן פריימריז.

הגיע הזמן שמשרד האוצר בממשלה הבאה, יעשה מעשה אמיץ ומהפכני וייקח, בחוק, מהשרים את סמכות מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות הכפופות להם. זה אומר, לאפשר להקים ועדה ציבורית, שתבחן ותקבל ההחלטות על מינוי דירקטורים ראויים לחברות הממשלתיות שהן נכס של הציבור. בתקווה שזה יקדם, ולו במעט, את רמת הדירקטוריונים וקידום תודעת האחריות הציבורית שלהם.

הקמאבק של ההפרטה

וכמובן, להפריט. השנים האחרונות, הקואליציות הפוליטיות והאינטרסים האישיים של ראשי מפלגות, לצד כמה הפרטות כושלות בעבר, עצרו למעשה את הפרטת הפעילות העסקית של המדינה.

הגיע הזמן לחזור לזה. למכור, להנפיק חבילות מניות בבורסה - באחריות ובתבונה ותוך שמירה והקפדה על פירוק מונופולים, וקודם כול ביצוע רפורמות מבניות בכל אחד מהענפים שבהם שולטות החברות הממשלתיות שיופרטו.