הערכות: הלימות ההון של בנק לאומי תעלה ב-1%

בנק לאומי החל בהיערכות למעבר לחישוב ההון לפי IRB, גישה המבוססת על דירוגי סיכון פנימיים (Internal ratings based). המעבר ל-IRB צפוי להפחית את הקצאת ההון לנכסי הסיכון, וכפועל יוצא להגדיל את הלימות הון הליבה של הבנק. ההערכות הן, כי המעבר ל-IRB יגדיל את הלימות ההון של לאומי ב-1%. מנכ"ל לאומי היא רקפת רוסק עמינח, ואת עבודת המטה בנושא מרכזת ראש החטיבה לניהול סיכונים (CRO), ד"ר חדוה בר.

לאומי, כמו שאר הבנקים, נדרש להגדיל את הלימות הון הליבה בשנים הקרובות. הלימות ההון של הבנק עומדת כיום על 8.07%, ועל הבנק להגיע ל-9% עד סוף 2014 ול-10% עד סוף 2016. על מנת לעמוד ביעד יצטרך לאומי להגדיל את ההון ב-7 מיליארד שקל; המעבר ל-IRB יקל מאוד על ההגעה ליעד של 10%.

בתגובה נמסר מלאומי כי "למעבר ל-IRB צפויה להיות השפעה גדולה על הבנק. ביישום ה-IRB, חישוב ההון הנדרש כנגד סיכוני אשראי לפי רמת סיכון, מורכב יותר ועשוי לארוך מספר שנים. זאת, בשל גודלה של קבוצת לאומי וכן בשל הצורך בתיאום עם בנק ישראל".

מודל פנימי

ההערכות הן, כי המעבר ל-IRB צפוי להימשך כשלוש שנים. בלאומי מתכוונים לבצע את המעבר בהדרגה, ובד בבד להוציא לפועל תיקוף מודל הנדרש על פי בנק ישראל. כלומר, בתקופה זו על לאומי להפעיל בעת ובעונה אחת שתי מערכות להערכת סיכון - רגילה ו-IRB. רק לאחר שבנק ישראל יאשר כי מודל ה-IRB, הנשען על אומדנים פנימיים של לאומי, עובד כראוי, יקבל הבנק אישור להשתמש בו באופן רשמי.

לפי כללי באזל 2, בנק יכול לחשב את סיכון האשראי לפי הגישה הסטנדרטית או לפי גישה מבוססת דירוגים פנימיים. בגישה סטנדרטית, הערכת הסיכון מתבצעת על סמך חלוקת לווים לקבוצות על פי מאפיינים ושימוש במקדמי סיכון הקבועים במודל באזל. בגישת IRB, הערכת הסיכון וההסתברות לחדלות פירעון נקבעת על ידי מודל פנימי של הבנק. כלומר, הבנקים מסתמכים על אומדנים פנימיים לרכיבי הסיכון בקביעת דרישת ההון לחשיפה נתונה. בנק נוסף שמתכוון לעבור ל-IRB, ואף הודיע על כך רשמית, הוא מזרחי טפחות. כיום עובדים מרבית הבנקים באירופה לפי IRB.

בלאומי סבורים כי המעבר לעבודה בגישת IRB, הכרחי ללא קשר להלימות ההון. בראיית הבנק, IRB היא תפיסת הפעלה שונה לגמרי שמשנה את החשיבה בניהול סיכונים. שימוש ב-IRB מאפשר מדידה נכונה יותר של הסיכון, הערכה וניתוח טוב יותר של סיכוני האשראי ושל פרופיל הסיכון של הלקוח. כך ניתן לתמחר נכון יותר את מחיר העסקאות, שיהיה דיפרנציאלי יותר ומותאם סיכון. כך גדל הסיכוי לעמידות תיק האשראי בזעזוע הנובע מאירוע חריג.