"ממשלת האחדות תוסיף אי ודאות ותעלה רמת הסיכון"

הפצצה הפוליטית שהושלכה לפנות בבוקר לאוויר טרפה את הקלפים על תרחיש הקדמת הבחירות ופינתה מקום לקואליציה רחבה במיוחד של כ-94 חברי כנסת. "אין ספק כי מבחינה פוליטית ראש הממשלה, כפי שגם העיד על עצמו, מוכיח כישורים גבוהים יותר מאשר בקדנציה הראשונה. אלא שהבעיה שניצבה בפניו עוד קודם ומן הסתם לא השתנתה היא המציאות". כך אומר היום רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI בית השקעות.

לכאורה, מבנה הממשלה החדש יכול לאפשר פחות סחטנות ואיומים מכיוון שהתלות במפלגות מאזניים ירדה. לעומת זאת, מדובר בממשלה שהקדנציה שלה קצרה למדיי, כשנה וחצי מקסימום עד למועד הבחירות החוקי בנובמבר 2013. התרחיש האלטרנטיבי שהיה תקף עד לפנות בוקר, כלומר הליכה לבחירות בספטמבר, היה מבחינת הרע במיעוטו. היכולת ליצור כלכלת בחירות במסגרת התקציב ל-2012 היה מוגבל באופן יחסי כאשר גובה הגירעון הצפוי השנה, מעט מעל 3.5% תוצר, ניתן לעיכול ולא הצריך התאמות מיוחדות.

הבעיה האמיתית, לעומת זאת, נמצאת בהכנת התקציב לשנת 2013. בלא התאמות בתקציב זה, הגירעון עשוי להגיע ב-2013 לכ-5% תוצר, לעומת יעד גירעון של 1.5% תוצר. כשם שהגירעון ב-2012 לא יהיה 2% אלא כאמור גבוה יותר סביב 3.5% תוצר, כך גם יעד הגירעון ב-2013 יטפס ככל הניראה לסביבה של 3% תוצר. לכן, תידרש התאמה של 1.75%-2% תוצר ב-2013, סביב 16 מיליארד שקל, שתגיע משילוב של העלאות מיסים וקיצוץ בהוצאות. כל זאת, כאשר מדובר בתרחיש אופטימי למדיי של צמיחה בשיעורים של 3%-3.5% בשנה הבאה. ומה אם הסביבה העולמית השברירית לא תספק את הסחורה, כלומר שיעור הצמיחה יהיה נמוך יותר? אזי ההתאמות ידרשו להיות גדולות וכאובות יותר.

אין ספק, אומר גוזלן, כי לממשלה נבחרת חדשה היה קל יותר לבצע את ההתאמות הנדרשות המשמעותיות תוך הישענות על המנדט שקיבלה מהעם. בנוסף, תרחיש זה היה מוגש בשלבים הראשונים של 2013 תוך ודאות גבוהה יותר לגבי שיעורי הצמיחה בשנה זו. לעומת זאת, המציאות שנוצרה לפנות בוקר מובילה לכך שאת ההחלטות הקשות על סדרי העדיפויות והטלת הגזירות (קיצוץ והעלאות מיסים) תיאלץ לבצע ממשלה שלנגד עיניה עומדות מחאה חברתית מתחדשת ובחירות בסוף 2013. החשש המיידי העולה מכך הוא להידרדרות במשמעת הפיסקאלית שעשויה להגיע באמצעות הנחות אופטימיות מדיי בנוגע להכנסות ממיסים שאותן הנייר יכול לסבול אך הן יהיו בפועל רחוקות מהמציאות ויובילו לגירעון גבוה.

נושא נוסף, שעוצמת האזכור שלו לא נעלמה אלא רק פחתה במקצת הוא הנושא האיראני. המסר שמעביר נתניהו לעולם הוא כי יש ממשלה רחבה בישראל שיכולה לקבל החלטות קשות בנושא האיראני במידה ואופן הטיפול של המעצמות בסוגיה ייראה כגרירת רגליים. ומה כל זה אומר על שוק ההון. המסקנה הברורה העולה מהדברים היא כי אי הודאות עלתה מדרגה, הן במישור הפיסקאלי והן מבחינת האיתות לנושא האירני. כמובן שתנאי הרקע הגלובליים משחקים תפקיד מכריע אך המומנטום הנחלש בפעילות הגלובלית ובפרט בארה"ב יוצר תמהיל שצפוי להוביל להיחלשות בנכסי הסיכון השונים תוך עלייה בפרמיית הסיכון הנתפסת בשווקים. "דבר זה צפוי לבלוט במיוחד בשקל, שבאופן יחסי גילה עמידות במשבר האחרון. מבחינת שוק האג"ח, אמנם פרמיית הסיכון הגלומה גבוהה למדיי, אך אף היא עשויה לעלות מדרגה תוך עלייה נוספת בתלילות העקומים".

אלכס זבז'ינסקי: נושא הגירעון שאמור לקבל טיפול, מהווה בשורה חיובית לשוק האג"ח

גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש בית השקעות, הגיב הבוקר (ג') להודעה המפתיעה מהלילה על הקמת ממשלת אחדות לאומית. בהסכם הקואליציוני נכתב "שהממשלה תפעל לגיבושו של תקציב חירום לאומי, אשר יאפשר למדינת ישראל להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי, וזאת במאמץ לחזק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים. הסיעות יפעלו לצמצום החקיקה הפרטית בכנסת , ולחיזוק משמעת תקציבית".

לפי זבז'ינסקי, לא ניתן הסבר ופירוט על כך בהסכם הקואליציוני, אך בדרך-כלל כשמדברים על תקציב חירום מתכוונים לתקציב שכולל צעדים לא שגרתיים. כך היה באנגליה בשנת 2010, כאשר הממשלה החדשה הכריזה על תקציב חירום שכלל רפורמות רבות וקיצוצים דרסטיים בתקציב.

מדוע נזקקו מנסחי ההסכם הקואליציוני בין קדימה לליכוד למונח "חירום"? זבז'ינסקי מעריך כי "כנראה כדי לאותת שהתקציב יהיה שונה ממה שהיה מתקבל בנסיבות הרגילות אשר היה מכיל שינויים שלא היו מתקבלים במבנה הקואליציוני הקיים".

הגירעון הגדל של הממשלה דרש "טיפול שורש". ההוצאות בגין החוקים והתוכניות שאושרו ע"י הממשלה (הסכמי שכר, מסקנות ועדת טרטנברג וכו') חרגו מהמסגרת שנקבעה לא רק השנה, אלא גם בשנים הבאות. במצב זה נדרשה הכרעה שכוללת קביעת סדר עדיפויות חדש וברור, על מה מוותרים ובמה משקיעים. במבנה הקואליציוני הרבגוני הקיים לא ניתן היה ליישם החלטות מהסוג הזה ולא בטוח שהיה ניתן לעשות זאת גם אחרי הבחירות. כתוצאה מהמהלך שנעשה, יתאפשר לבצע קיצוצים בתקציבים הסקטוריאליים הנוגעים לאינטרסים של שותפות קטנות בקואליציה ולהתמקד בצעדים שיהיו נכונים יותר מבחינת המשק. המפסידים מהמהלך עלולים להיות השותפים הקטנים יותר בקואליציה, כמו כן ייתכן שגם חלק מהדרישות שהועלו ע"י המחאה החברתית לא ייענו.

רמז להחלטות תקציביות לא פשוטות אפשר למצוא במילה הכנה "מרכך" מתוך ההסכם הקואליציוני שמדבר על מאמץ לחזק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים.

כתוצאה מזה, אנו אמורים לקבל תקציב מקוצץ שכולל שינויים ורפורמות רבות. במקביל, כדי לחזק את צד ההכנסות, צפויה עליית מסים, צעד שבדרך-כלל נכלל ב"תקציבי חירום". כמו כן הממשלה מצהירה בהסכם הקואליציוני על כוונתה להמשיך ברפורמות, כגון טיפול בריכוזיות וביישום מסקנות של ועדות שונות (רכב, מזון וכו').

בסך הכל, אומר זבז'ינסקי, בהנחה שמבחינה פוליטית הדברים אכן יגיעו לכלל ביצוע, מדובר בבשורה כלכלית חיובית. נושא הגירעון שאמור לקבל טיפול, מהווה בשורה חיובית לשוק אגרות החוב. מצבו נהיה טוב יותר לעומת לפני חודשיים, כאשר הגדלת גירעון איימה להציפו בהנפקות, ואולי אפילו לעומת מצבו אתמול כשהוא ציפה לקואליציה חדשה שתקום אחרי הבחירות ותטפל בגירעון.

איילת ניר: צורך בצעדי חירום

איילת ניר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות, מציינת כי ממשלה רחבה ויציבה יותר, תוכל להתמודד ביתר קלות עם האתגרים העומדים בפניה בפן הביטחוני, הכלכלי והחברתי.

בטיוטת ההסכם בין קדימה לליכוד נרשם כי הממשלה תפעל ל"הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במשק הישראלי" - ויתכן ויש פה רמז לנושא אישור דוח ועדת הריכוזיות. בנוסף תפעל הממשלה "לקידום חלוקה שוויונית יותר של משאבי המדינה, ליצירת רשת ביטחון כלכלית וחברתית לשכבות החלשות ולמעמד הביניים....ולהקטנת הפערים החברתיים" - ופה סביר שיש קריצה לבחירות הצפויות בשנה הבאה, על רקע המחאה החברתית. עם זאת, בסעיף השני מצוין, כי הממשלה תפעל "לגיבושו של תקציב חירום לאומי, אשר יאפשר למדינת ישראל להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי" ומצוין כי הסיעות יפעלו לצמצום החקיקה הפרטית במשק ולחיזוק המשמעת התקציבית.

להערכת ניר, השימוש במושג "תקציב חירום לאומי", במקום "תקציב לאומי" אינו מקרי. השימוש במילה "חירום" מטרתו להעביר מסר של צורך בצעדי חירום כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי, ובכלל זה, יצטרכו להתקבל החלטות לא פשוטות לקראת אישור תקציב 2013 (בפסגות צופים העלאת של יעד הגירעון לרמה של 3.0%-2.5%, קיצוץ תקציבי כולל דחיה של יישום חלק מדוח טרכטנברג, והעלאות מסים). מנגד, "יש לזכור, כי ממשלות אחדות בעבר היו 'ממשלות משותקות', ויש לקוות כי הפעם המצב יהיה שונה".