זאת בסך הכל פצצת סירחון

לא היה כאן מפץ בלילה האחרון, גם לא פצצה פוליטית. היתה זו לכל היותר פצצת סירחון, אבל לריח שלה התרגלנו מזמן.

הלכנו לישון עם ביבי, קמנו עם ביבי, אין באמת חדש תחת השמש.

"ברית הפחדנים" בין ביבי נתניהו לשאול מופז היא הדבר הטוב ביותר שקרה בפוליטיקה הישראלית לאחרונה. קדימה מעולם לא היוותה אלטרנטיבה שלטונית אלא אוסף של אופורטוניסטים. זחילתה אל הממשלה מחזירה את מפלגת העבודה אל ראשות האופוזיציה, ויוצרת מחדש שני גושים מרכזיים: שמאל סוציאל דמוקרטי, מול ימין שמרני. ממש כמו באמריקה או בצרפת.

הזדמנות לאלטרנטיבה

אם הבחירות היו מתקיימות ב-4 בספטמבר, שוב היינו עדים לקמפיינים חסרי תוכן, לסיסמאות ריקות ולג'ינגלים חלולים. דחיית הבחירות היא הזדמנות לבנות לא רק גוש אלטרנטיבי, אלא בעיקר את עצם המחשבה שאנחנו לא שונים מהעולם. גם כאן אצלנו המחלוקת האמיתית היא בין שתי תפיסות: שמרנות דתית וכלכלית, מול ליברליזם חברתי-כלכלי.

מסים נמוכים ויד נעלמה, מול מסים מעט גבוהים יותר ומערכת רווחה מתקדמת. כך הלכו לקלפי בפריס, כך ילכו בניו-יורק וכך צריכים לצעוד אל הקלפי גם בתל-אביב, ירושלים ובשדרות.

דחיית הבחירות תאפשר תקופה של בשלות עבור הבוחר הישראלי. הוא יצטרך להפנים שאת גבולות הגזרה בינינו לבין הפלסטינים הוא לא ישרטט בקלפי. בסופו של דבר יישבו להם שלושה אנשים בחדר אפור, אולי סגלגל אם זה רציני, ויחליפו ביניהם מפות. יהיו אלה אותן מפות של שרון, של ברק, של אולמרט וגם של נתניהו.

הקווים יהיו אותם קווים, הוויתורים יהיו אותם ויתורים. מי שרוצה להתחמק מהאמת הזאת לא יצביע נתניהו, הוא יצביע לאיחוד הלאומי. מי שיכיר בכך שהמפות הן אותן מפות, ילך לקלפי אחרי שישאל את עצמו לאיזה חלק הוא שייך: לשמרנות הכלכלית-חברתית ודתית, או לכל מה שהפוך מזה.

אויבת הטייקונים

זוהי גם תקופת המבחן של ראשי המגזר העסקי. שלי יחימוביץ' נתפסת כאויבת הטייקונים, כמי שגורמת למנהלים הבכירים לפריחה - במובן הפיזי של המילה. אבל באופן אירוני, דווקא נתניהו הקפיטליסט איים יותר על המגזר הזה.

הוא ניסה להסיט את אש המחאה לעבר הריכוזיות, כאילו היא זו שהביאה לכך שצעירים וזקנים לא יכולים לגמור כאן את החודש. יחימוביץ' אינה אויבת המגזר העסקי, ודאי לא של המגזר היצרני.

היא נלחמת בצדק בסיבובים פיננסיים ובתספורות של בעלי שליטה על חשבון החוסכים, וטוב שהיא עושה זאת. מנגד, ראשי המגזר העסקי יימצאו בה שותף לחיזוק התעשייה וכל ענף אחר שמעסיק עובדים ולא מספסר בהם. אם עשירי ישראל הם כל כך חברתיים כמו שהם מספרים לנו, נראה אותם עושים מעשה ומתייצבים בגלוי לצד הראש החדש של האופוזיציה.