ירון זר מכלל פיננסים, זוכה מדליית הכסף בדירוג האנליסטים 2012 של "גלובס", בחר להתמקד בתחום האנרגיה בידיעה ברורה שהתחום יהפוך למעניין ביותר בבורסה, ושיקבל בזכותו חשיפה ציבורית. "הנחתי שבתוך שנתיים-שלוש אגיע לצמרת דירוג האנליסטים", הוא אומר בחיוך, "ואני שמח שהתחזית שלי הייתה מדויקת למדי".
בשלוש השנים שבהן הוא מסקר את תחום האנרגיה, הפכו האנליזות של הוא לשם דבר בענף מבחינת היסודיות, האמינות והדיוק שלהן.
אך היותו אנליסט זהיר ומאופק אינה מונעת מזר להפתיע בהנחות חדשניות. כך, למשל, זר היה הראשון שטען כי מצרים תתקשה לספק לישראל גז בשל מחסור בגז לשוק המצרי, והראשון שהבין ויישם את שיטת ההצמדה החדשה למחיר הגז הטבעי שהתגבשה בעסקת הענק בין שותפויות תמר לחברת החשמל.
קפדנותו מביאה אותו לעתים למידע שהוא גם בבחינת "סקופ" עיתונאי. למשל, זר היה בין הבודדים ששמו לב לאמירה שנאמרה כבדרך אגב באחת משיחות הוועידה של נובל אנרג'י, שבה אישרה החברה כי בכוונתה למצוא שותף אסטרטגי למאגר לוויתן בתוך חודשים ספורים.
"מרגיש בבית"
זר הגיע לשוק ההון עם רקע בסטטיסטיקה, מקצוע שאותו לימד במשך 15 שנה. במהלך הקריירה העשירה שלו בשוק התנסה במגוון תפקידים, ובהם מנהל השקעות (בבנק יהב), מעריך שווי (בגיזה אבן ובברייטמן אלמגור) וכלכלן ראשי (בישיר בית השקעות). כאנליסט כיסה מניות בכל התחומים העיקריים, למעט היי-טק, "זה התחום היחיד שאני לא מתחבר אליו", אמר.
את תחום האנרגיה החל זר לסקר בבית ההשקעות הלמן אלדובי בינואר 2009. זה היה ימים ספורים לאחר תגלית "תמר", ורוני הלמן, מבעלי בית ההשקעות, תלה על קיר משרדו את המפה שבה מוצגים שטחי רישיונות חיפושי הנפט של ישראל, ושכבר הפכה למפורסמת מאז.
"הלמן דרש ממני להכיר את התחום בתוך חודש", נזכר זר. כבר באחת מפגישותיו הראשונות, עם הגיאולוג איתן אייזנברג מרציו, הבין זר שהגיע הביתה. "אייזנברג הסביר לי שהגיאולוגיה היא מדע הסתברותי, וכסטטיסטיקאי מיד נכבשתי".
רציו - הפספוס העיקרי
אך למרות התלהבותו מרציו, אחראית שותפות חיפושי הנפט ל"פספוס" העיקרי של זר, שגם עלה לו במקום הראשון בדירוג. "עשיתי טעות כשבסיקור הראשוני לרציו יצאתי עם מחיר יעד מאוד גבוה, אבל בהמלצת תשואת שוק", הוא מודה, ומוסיף כי "גם בדיעבד אני לא מצטער על כך. רציו הייתה אז טרום תגלית ופעלתי מטעמי זהירות ואחריות".
מבחינה מקצועית זר סבור כי שוק ההון קפץ מדרגה בהתייחסותו לענף האנרגיה. "מול גופי ההשקעות הגדולים יש היום אנליסטים (מתחום ה-buy side, ע' ב') ברמה גבוהה מאוד. התחום התפתח, וכולם מבינים שבטווח של 3-5 שנים הוא יהיה מנוע צמיחה חזק למדינת ישראל ולשוק ההון. רק חשוב לזכור שהמניות לעתים מקדימות את התהליכים. זאת הסיבה שאני לא תמיד חיובי לגבי מניות, גם אם לטווח הארוך אני אופטימי".
* עד כמה המלצותיך מבוססות על מודלים מתמטיים ו'אקסלים'?
"ענף האנרגיה הוא תחום קשה לסיקור בגלל אי הוודאות הרבה שמאפיינת אותו, וקשה לבסס מודל מדויק. זאת למעט מאגר 'תמר', שנמצא כבר קרוב לשלב ההפקה. למרות שיש לי מודל מסודר, הערכות השווי שלי מתבססות במידה רבה על ההבנה של התחום.
"אני מנסה להקדים את השוק באמצעות מידע ממקורות שונים, כמו סקירות של שווקים בינלאומיים ומיילים שאני מקבל מאנשים פרטיים, ששולחים אלי כתבות, ניתוחים וסקירות. אני מרגיש שיש לי צבא קטן של אנליסטים שעובד עבורי", מוסיף זר.
* בהתחשב במקורות המידע הרבים שאתה מספר עליהם, האנליזות שלך תמציתיות.
"חשוב לי שהאנליזה תהיה מובנת ככל האפשר לציבור, וזה מחייב אותי להשקיע בניסוחים קצרים וקולעים. היו לי משפטים שחשבתי עליהם במשך חודש. אגב, אני לא מהאנליסטים שמגיבים הכי מהר להתפתחויות, כי הנטייה שלי היא לא להתבטא עד שאגבש את דעתי לגבי מקרה מסוים".
* הופעלו עליך לחצים מצד חברות שסיקרת בתחום?
"הלקוחות שמכירים אותי יודעים שאצלי האינטגריטי המקצועי עומד לפני הכול. מהחברות שאני מסקר מעולם לא הפעילו עלי לחץ, אבל מתקשרים אלי באופן שוטף כדי להציג את עמדתם לגבי הדיווחים שהם מוציאים. בעיני זה לגיטימי".
אם כבר המלצות, זר ממליץ על השותפות המוגבלת הזדמנות ישראלית (מבית הלמן אלדובי). השותפות מחזיקה 10% מרישיונות פלאג'יק (עם טדי שגיא ובני שטיינמץ, ע' ב') וצפויה לפרסם עד סוף החודש דוח משאבים ראשון על ממצאי הסקר התלת ממדי שנערך בשטחי הרישיונות.
זר מאוד אופטימי לקראתו. המלצה נוספת, לא מתחום החיפושים, היא מניית בזן. לדברי זר, צפויה חברת הזיקוק להתאושש השנה מהפסדי שנת 2011, ולצעוד לקראת שנת 2013, שמסתמנת כשנה טובה עבורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.