למדינת ישראל זכויות ודאיות בגין תקבולים ומסים הנובעים מגז ונפט בסך 20.3 מיליארד שקל. כך עולה מהדוחות הכספיים של הממשלה ל-2011, שהכינו אנשי אגף החשב הכללי (החשכ"ל) באוצר, בראשות מיכל עבאדי בויאנג'ו.
זו הפעם הראשונה שבה הדוחות הכספיים כוללים הערכת שווי של הזכויות שתקבל המדינה בגין ממצאי גז ונפט. אומדן החשכ''ל מבוסס על ממצאי גז "ודאיים" שהוכרעו כ"תגלית"; קרי לגבי ה-250 BCM של "תמר" (בשנים 2013-2040), ה-3.5 BCM בים תטיס (בשנים 2012-2013) ולגבי "נועה" (הפקה של 1.2 BCM ב-2012 בלבד). לפי האומדן, המדינה תקבל 5.4 מיליארד שקל בגין תמלוגים (12.5% מהכנסות), עוד 2.3 מיליארד נטו בגין מס חברות, ועוד 12.6 מיליארד שקל בגין היטלי רווח (חוק ששינסקי). לדוגמה, מאגר "לוויתן" עדיין לא הוכרז כתגלית, ולכן מבחינת הכללים החשבונאיים אין אפשרות להכניס אותו כנכס.
עוד עולה, כי עם התמלוגים בעבור גז ונפט, לממשלה זכויות בגין אשלג בסך 4.5 מיליארד שקל, עוד 1.25 מיליארד שקל בגין מחצבי חול וחצץ ועוד 270 מיליון שקל בגין פוספטים.
קרקעות ב-300 מיליארד שקל
בראשונה כוללים הדוחות גם הערכת שווי של קרקעות המדינה. לפי האומדן, קרקעות המדינה (כ-16 אלף דונם) שוות כ-303.7 מיליארד שקל; רבע מהן תפוסות ומשוערכות ב-13 מיליארד שקל. רוב הערך נמצא בקרב החקלאים, המחזיקים קרקעות בשווי 5.4 מיליארד שקל.
עוד עולה מהדוחות, כי רוב הקרקעות פנויות (כ-12 מיליון דונם) בשווי של 290 מיליארד שקל, מתוכם 82 אלף דונמים בשווי 115 מיליארד שקל, שפנויים לצורך מגורים. רוב הקרקע בישראל (11.8 מיליון דונם) הם שטחים חקלאיים או פתוחים, ופנויים.
מדוח רווח והפסד עולה כי לממשלה נכסים ב-366 מיליארד שקל, לעומת התחייבויות ב-1,770 מיליארד שקל (כ-200% תמ''ג). התחייבויות הממשלה גדלו ב-2011 בכ-120 מיליארד שקל. באוצר ציינו כי מדובר בהיקף התחייבויות נמוך יחסית לעומת מדינות אירופה.
מניתוח הדוח עולה כי רוב הכנסות המדינה הן ממסים (232 מיליארד שקל) ורוב ההוצאות הן בגין שכר (110 מיליארד שקל), שדווקא קטנו ב-2011 בכ-21% לעומת 2010. בראייה של שימוש, כ-45% מההוצאה הממשלתית מיועדת לביטחון ולתשלומים בעבור הביטוח לאומי. מבחינת ההתחייבויות, כ-70% מהוות מלוות (כ-700 מיליארד שקל) ופנסיות (569 מיליארד שקל), כמחצית מהן לעובדי מערכת הביטחון.
עוד עולה, כי אזרחי ישראל חייבים לרשות המסים כ-21.5 מיליארד שקל (כ-10% מסך הגבייה באותה שנה), בדומה לשנה הקודמת (20.5 מיליארד שקל). עם זאת, באוצר מציינים כי אין מדובר על חובות אבודים, אלא חובות בטיפול. לעומת זאת, החובות האבודים (שהסבירות לגבות אותם נמוכה) עמדו ב-2011 על 62 מיליארד שקל, רובם ככולם (54.2 מיליארד שקל) לרשות המסים, עוד כ-3 מיליארד למינהל מקרקעי ישראל ועוד כ-2 מיליארד לתמ''ת. לפי חישוב זה, אם הממשלה הייתה גובה חצי מהחוב האבוד, הייתה מכסה את כל הגירעון הצפוי ב-2012.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.