בשבוע שעבר נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הכלכלה האוסטרלי ביל שורטן. לשכת ראש הממשלה לא פרסמה הודעה על הפגישה, אך על פי התקשורת האוסטרלית ביקש נתניהו משורטן את עזרתן של חברות אוסטרליות בפיתוח מתקנים להנזלת גז טבעי על אדמת ישראל. לפני כן נפגש נתניהו עם צ'אק דיווידסון, מנכ"ל נובל אנרג'י, ודן עמו בין השאר בנושא יצוא הגז. נובל אנרג'י כבר מעורבת בתוכנית להקמת מתקני יצוא בקפריסין וככל הנראה לא תשנה תוכניותיה למרות רצונה של ישראל לבנות מתקנים כאלה בשטחה.
ראש הממשלה רואה בהקמת מתקן LNG פרויקט לאומי אסטרטגי ופועל לקידומו באופן אישי. ההשקפה הזו קיבלה ביטוי בהמלצות ועדת צמח לבחינת מבנה משק הגז שקבעה כי יצוא הגז מישראל ייעשה רק באמצעות מתקן שיוקם בשטח בשליטה ישראלית. אלא שהקמת מתקני תשתית חיוניים בישראל הפכה בשנים האחרונות למשימה כמעט בלתי אפשרית. קואליציה של ארגונים סביבתיים ותושבים שחרדים לאיכות חייהם ולערך הנדל"ן שלהם מצליחה לעכב זה כשנתיים את כוונת המדינה להקים נקודת כניסה נוספת לגז מתמר באזור הצפון. מתקן LNG הוא קומפלקס גדול ומסוכן בהרבה מנקודת כניסה וההתנגדות להקמתו תהיה מן הסתם עזה ביותר. ההתנגדות הציבורית היא רק אחד האתגרים שמצפים למיזם. אתגר גדול לא פחות הוא גיוס המימון הדרוש להקמתו, בהיקף של 5 מיליארד דולר לפחות. כיוון שמדובר בפרויקט עתיר סיכונים נוהגים הגופים המממנים לדרוש מהיזם להעמיד הון עצמי בהיקף של עד 50% מהעלות הכוללת - הון עתק שאין כיום לאף חברה ישראלית. במסגרת דיוני ועדת צמח הועלתה הצעה שהמדינה תממן עד 15% מעלות המתקן, אך שלא במפתיע הרעיון טורפד על ידי האוצר. תנאי מקדמי נוסף למימון הוא חתימה על הסכמי גז משמעותיים עם לקוחות אסטרטגיים. הלקוחות מצד ם דורשים לקבל נתח משמעותי בבעלות על המיזם כדי שיוכלו להבטיח את רציפות האספקה על פני השנים.
לאור חשיבות הפרויקט ומורכבותו, המליצה ועדת צמח לרכז את קידומו בידי ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. ועדת לוקר טרם התכנסה, אך בינתיים צצה בשטח יוזמה רצינית ראשונה. בתחילת השנה חשף "גלובס" כי נתיבי גז וקצא"א, שתי חברות בבעלות ממשלתית, הציגו לשר האוצר תוכנית להקמת מתקן LNG באילת. על פי ההצעה הראשונית יוקם המתקן בשטח נמל פריקת הנפט של קצא"א שאינו נמצא כיום בשימוש. מנכ"ל האוצר לשעבר, ד"ר ירום אריאב, הכין חוות דעת כלכלית שלפיה עלות הקמת המתקן עומדת על כ-6 מיליארד דולר.
היזמים מציעים שהממשלה תשמור בידיה את השליטה בפרויקט עד להשלמתו ואז תמשיך להחזיק בידיה מניית זהב. לבחירה באילת יש יתרון מסחרי משמעותי: הקרבה למזרח הרחוק, שוק היעד העיקרי ל-LNG. מחירי ה-LNG באסיה מגיעים כיום ל-17 דולר ליחידת חום - פי שלושה ממחיר הגז בישראל. מאילת ניתן לקצר את זמן האספקה של ה-LNG משמעותית לעומת מתקן שיוקם לחופי הים התיכון.
בשלב זה מעוררת יוזמת קצא"א ונתג"ז עניין בקרב משקיעים פוטנציאליים. התוכנית הישראלית מדברת על הקמת המתקן עד 2018 - אך לוח הזמנים הזה לא ריאלי בעליל. הקמת הפרויקט לבדה אורכת כחמש שנים ופרק התכנון והאישורים יכול להתמשך בקלות מעבר לעשר שנים. גם שאלת המימון צפויה לעורר קשיים רבים והארגונים הסביבתיים יובילו קמפיין ציבורי להגנה על שוניות האלמוגים. מקור איום נוסף על רעיון המתקן באילת הוא ביטחוני: לטרור המשתולל בסיני שכבר פגע בעיר הנופש יהיה ללא ספק תמריץ כפול לפגוע במתקן אסטרטגי ורגיש.
התחרות החלה
בינתיים מתקדמות יוזמות מתחרות ליוזמה הישראלית בקצב מהיר. המיזם העיקרי שמאיים להתחרות במתקן הישראלי אמור לקום בקפריסין. ממשלת קפריסין כבר ייעדה שטח להקמת המתקן בדרום האי והשיגה את רוב האישורים הנדרשים להקמתו. בימים אלה מתנהל מו"מ מתקדם עם קבוצת משקיעים פרטיים שתתחייב להקים את המתקן ולהפעילו. בקבוצה שותפות פנים מוכרות לציבור הישראלי ובהן קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י. גם המיזם הקפריסאי אינו חף מקשיים. טורקיה עשויה להרתיע קונים פוטנציאליים ולנסות לחבל במיזם בדרכים אחרות. בנוסף, נכון להיום אין לקפריסין די גז והיא זקוקה לגז הישראלי כדי להצדיק את כדאיותו הכלכלית. ואולם, בקפריסין משוכנעים כי הקמת המתקן תצא אל הפועל עם ישראל או בלעדיה. בקרוב תחלק קפריסין רישיונות נוספים לחיפושי גז ונפט ובאי מאמינים כי יתגלו מאגרי גז נוספים שיצדיקו את הקמת המתקן היבשתי.
הדבר הבא: מתקן LNG
היוזמה השלישית נמצאת אי שם באמצע הדרך בין אילת לקפריסין. מדובר ברעיון להקים מתקן LNG צף (FLNG), שיעגון סמוך למאגרים. ה-FLNG נחשב לדבר הבא בתעשיית הגז הטבעי. מדובר בפתרון קומפקטי וגמיש שמאפשר להרכיב על פני אוניית ענק את כל המרכיבים שיש במתקן LNG יבשתי. שותפויות תמר כבר "קנו" את הרעיון כשהתקשרו במזכר הבנות לפיתוח FLNG עם קונסורציום חברות בהובלת מספנות דייהו מדרום קוריאה. אלא שגם מיזם ה-FLNG כרוך בקשיים לא מבוטלים, רובם במישור הטכני וההנדסי. בעולם יש כיום רק שלושה פרויקטים של FLNG הנמצאים בשלבי ביצוע ושלושה נוספים (ובהם הפרויקט הישראלי) שנמצאים בשלבי תכנון. מדובר בטכנולוגיה לא מוכחת שעלותה עדיין לא ידועה. אפילו יזמי Prelude, הפרויקט המוביל בתחום ה-FLNG שאמור לקום באוסטרליה, מסרבים לגלות מהו אומדן ההשקעה בפרויקט.
מתקני הנזלה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
