אהבת שאול ובנימין

ביבי ושאולי. נתניהו ומופז. פעם מיליקובסקי ומופזזקר. צמד "אלפא" חדש באי ההישרדות הפראי, המיוזע והנידח. ערימות גדושות של טינה צרופה ומרירה כתשו אותם מאז שחר יום שלישי השבוע, עת הכריזו על הזוגיות המחודשת.

כמה מלל צדקני, כמה מילות מוסר גבוהות יצאו מפיות לא מוסריים. לא היה עוד מהלך פוליטי, מסריח או מריח, שקרי או פלילי, שנתקל בכל כך הרבה כעס, שנאה, תסכול ובוז. בעיקר בוז.

לא בגלל המהות, רק בגלל שני המובילים. הרי רק כמה ימים לפני כן דיברו אותם אנשים על כמה מיותרות הבחירות ועל איך נתניהו תכנן והוביל אותן אך ורק כי זה כדאי לו.

אוהבים לשנוא את נתניהו ומופז. לגחך, לקרוץ מאחורי גבם. הרבה פעמים, הרבה מדי פעמים, השניים, בעיקר הבכיר שבהם, הרוויחו בכבוד את היחס הזה, אבל גם כשלא, אהבו לזלזל בהם. הם יודעים את זה.

נתניהו כבר מזמן עבר את זה - בהבעה מקצועית-מרוחקת-חביבה הוא מקבל גם את המזלזלים מפעם שמשחרים לפתחו, מתלקקים ורוצים ממנו משהו. מופז הוא הדמות הטרגית בזוגיות הזו.

לקח לו פחות משבוע ליהנות סוף סוף מניצחון מוחץ במיוחד על ציפי לבני, עד שהנחשים, "השבט הלבן" כאמרת הדור, הזדקפו מתחת לאבנים העבשות וסיפרו שבלי המנהיגה הלא אהודה, הכושלת, המודחת - אין קדימה; שרק היא, זו שרגע לפני סילקו אותה אנשיה מכל המדרגות, יכולה להביא ניצחון. לא הוא. לא מופז.

היא ואלה שאכלו מידיה והיו בקרבתה כבר החלו לכרות מחדש את הקבר הפוליטי שלו ולצחצח את השטיח האדום שלה. ואז, ברגע אחד, הוא חזר להיות הצנחן הלוחם מפעם. מפקד סיירת הצנחנים שהוביל אותה לפשיטות מעבר לקווים הסוריים, הרמטכ"ל שפיקד על הצבא לפני ששנים של תפקידי שר פוליטיים כתשו אותו ואת תדמיתו.

נתניהו ומופז, כל כך שונים (האחד נהנתן, האחר אוכל גבינה רזה; האחד מעשן סיגרים, האחר עושה יוגה פעמיים בשבוע) וכל כך דומים (בנות הזוג, שרה ואורית, הדומיננטיות במיוחד בחייהם; סיירת מטכ"ל - מופז היה סגנו של יוני נתניהו בסיירת; תחושת הקיפוח בילדות, הרצון העז להוכיח). הם זוג בנישואים מחודשים.

נכנסים שוב לחופה אחרי מערכת גירושים מכוערת ממושכת ומלאת שנאה. כל צד מכיר היטב את הבל פיו של האחר. מזהה אז ריח הזיעה שלו ואת השערה שצומחת במקום הכי משונה באפו ובאוזנו. יודעים אבל חוזרים מחדש למען איחוד המשפחה. למען הילדים.

אז הם מחייכם ואופטימים. האהבה מנצחת. והם התאמנו על כל שאלה. אתמול אמרת עליו שקרן, למה אתה מאמין לו היום? אתה אמרת שלעולם אבל לעולם, לעולמי עד, לא תתקרב אליו, למה אתה מתחבק איתו? לא נורא, הכותרות של היום, יום חמישי, שתי יממות אחרי, כבר הלכו לדרמות אחרות. עוד תקשורת סופ"ש אחת וזהו.

מעכשיו זה אתם. נראה אתכם. תממשו את שכתבתם ב"כתובה" שנחתמה ביניכם (בפיקוח הרבנים נתן אשל מצד נתניהו וליאור חורב מצד מופז). קודם כול, סדר חברתי וכלכלי חדש, בהסכמה, בהשתלבות חרדים וערבים בחברה. שנית: שינוי שיטת הממשל המעוותת הנוכחית (בהסכם החתום בין המפלגות לא כתוב באיזו שיטת ממשל חדשה הם תומכים).

ובהקדם: תקציב מדינה ראוי לתקופה, שלוקח מהיכן שצריך ולא מחלק עוד בנדיבות למי שלא צריך. ותוכיחו שהתכוונתם כשכתבתם: "הממשלה תפעל לקידום חלוקה שוויונית יותר של משאבי המדינה... תפעל במאמץ לחזק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים".

stella-k@globes.co.il