האוכלוסיה המבוגרת צומחת; אין תוכניות מגורים לגיל הזהב

בזמן שמרבית תשומת הלב נתונה למצוקת הדיור של הדור הצעיר, מתפתחת כאן מצוקה לא פחות גדולה, בקצה השני של הסקאלה - בני גיל הזהב. בישראל חיים כיום יותר מ-780 אלף ישראלים מעל גיל 65, המהווים כ-10% מהאוכלוסייה. עם קום המדינה, אגב, שיעורם היה 4% בלבד. מספר המבוגרים נמצא בעלייה ממוצעת של 2%-3% בשנה, ועד שנת 2030 אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה צפויה להכפיל את עצמה ולהגיע ל-1.4 מיליון - 14% מהאוכלוסייה. לפי הערכת הלמ"ס, מספר הקשישים יגיע ל-930 אלף בשנת 2016, מספר המייצג גידול של כ-22% ותוספת של 160 אלף איש.

ביקוש של 2%

איפה הם גרים? נכון להיום, הביקוש של האוכלוסיה המבוגרת לדיור מוגן פרטי עומד על 2% בלבד. בהנחה שמרנית ששיעור הביקוש יישמר - זאת למרות שעל פניו העלייה ברמת החיים תגדל, ואיתה יעלה גם הביקוש לדיור מוגן - מדובר בצורך ב-570 חדרים בכל שנה בענף הדיור המוגן.

על רקע התחזיות והמספרים, כלכלני דן אנד ברדסטריט (D&B) מתריעים, כי קצב בניית יחידות הדיור הצפוי נמוך בהרבה. על פי בדיקת D&B, עד שנת 2016 צפוי היצע הדיור המוגן הפרטי לצמוח בכ-9% בלבד - בעקבות תוספת של 5 פרויקטים ושדרוג והרחבת פרויקטים קיימים (סה"כ 804 חדרים), מה שאומר מחסור של יותר מ-2,000 יח"ד בין היצע לביקוש.

בדיור הציבורי - בתי דיור מוגן ממשלתיים ובתי אבות - התמונה אינה מעודדת יותר. על פי המלצות ועדת טרכטנברג, יש צורך להקים בדחיפות כ-1,000 יח"ד בדיור מוגן ציבורי. בפועל, על פי נתוני D&B, זו התוכנית כרגע ל-5 השנים הקרובות (עד שנת 2016). מנגד, בהנחה שהגידול במספר הקשישים יישאר, תוספת הביקוש לדיור הציבורי עומדת על 3,893 חדרים לחומש הקרוב - פער של כ-3,000 חדרים מול ההיצע המתוכנן.

מוטי קירשנבאום, בעל השליטה ויו"ר מגדלי הים התיכון, מסביר כי "השוק בישראל עדיין לא מימש את הפוטנציאל שלו בתחום הדיור המוגן, בין השאר כיוון שאין קרקעות זמינות, הצורך בהון משמעותי לצורך הקמת פרויקט מסוג כזה והאישורים הרבים הנדרשים, שגם מאריכים את משך הבנייה של פרויקט לדיור מוגן".

70 בתים

על פי נתוני 2012 של חברת (D&B), ענף הדיור המוגן הפרטי כולל כיום 12 אלף יח"ד ב-70 בתים, המאוכלסים על ידי כ-15 אלף קשישים, שמהווים כאמור כ-2% מאוכלוסיית הקשישים מעל גיל 65 וכ-4% מאוכלוסיית הקשישים מעל גיל 75.

חמש השחקניות הגדולות בשוק הפרטי הן משען, קבוצת מג'יקפיוצ'ר (מגדלי הים התיכון), רשת בית בכפר, רשת עד 120 ואחוזות רובינשטיין, השולטות ביחד ב-60% מהשוק. מרבית הלקוחות פונים לבתי דיור רק בגיל 75 בממוצע, זאת בניגוד למדינות המערב, שם פונים בגיל מוקדם יותר. מרבית הדירים גרים לבד ו-20% הם זוגות.

"אנשים חיים היום יותר מ-20 שנה אחרי שהם יוצאים לפנסיה וזה מחייב שינוי קונספט - ההיערכות לגיל הזה מצריכה הכנה מבחינה כספית של שנים רבות לאורך החיים", מסביר מנכ"ל מגדלי הים התיכון, דורון ארנון. לדבריו, "הכוח העולה של המבוגרים נובע מכך שרבים מהם חסכו לפנסיה. במקביל, מדובר באוכלוסיות מבוססות שלא פעם יש להם נכס נדל"ן שנרכש במקום שבעבר לא היה כל כך אטרקטיבי והיום שווה הרבה".

- כמה עולה לבנות מ"ר דיור מוגן לעומת מ"ר רגיל?

ארנון: "דיור מוגן דומה יותר למלונאות, עם עלות של למעלה מ-2,000 דולר למ"ר. זה פרויקט שכולל בתוכו הרבה אלמנטים יקרים, שטחי ציבור, מערכות מורכבות, חדרי רפואה ועוד".

תתחילו לחסוך

משבר הפנסיה בישראל ובמדינות המערב הוא תפוח אדמה לוהט. בישראל יצאה המדינה בשנת 2003 למהלך אמיץ וכואב של הלאמת שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות והצילה אותן מקריסה.

אלא שלא די בכך לעצור את המשבר. מצד אחד נמשכת העלייה בתוחלת החיים, ומצד שני יוקר המחייה הולך וגדל. דבר אחד ברור: המודעות הנמוכה לחשיבות החיסכון לפנסיה תיצור ברבות השנים מעגל חדש של עניים.

הסכומים המשולמים בגיל הפרישה על ידי המדינה (64 לנשים ו-67 לגברים) מבישים למדי (בין 1,000 ל-1,500 שקל לחודש בממוצע). במקביל, היום ניתן לחסוך לפנסיה בשלוש דרכים עיקריות: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל.

היועץ הפנסיוני יעקב זלוטניק מעריך שאפילו חיסכון פנסיוני על פני 35 שנים בממוצע אינו יכול לספק את הצרכים של המבוגרים. זאת, כיוון שבמרבית המקרים הפנסיה אליה יגיע החוסך לא תעלה על 70% משכרו, וזה במקרה הטוב. לדברי זלוטניק, חוסך צריך להגיע לרמת חיסכון של כ-3 מיליון שקל כדי שתבטיח קצבה חודשית של 10,000 שקל ועוד מיליון שקל - הפקדה חד-פעמית (הונית) לבית האבות. יש צורך לחסוך 4,000 שקל בחודש על פני 40 שנה בכדי להגיע לרמה כזאת.

מי שפורש אחרי 35 שנות חיסכון ורוצה פנסיה חודשית של 7,000 שקל (בהנחה שאת ההון העצמי הוא יכול לגייס גם באמצעות מימוש דירה קיימת), חייב להפקיד מדי חודש 20% משכר של 10,000 שקל.

 חשיבות החיסכון לפנסיה מגיל צעיר