תביעה: "המינהל פעל בחוסר תום-לב מאחורי גבם של החוכרים"

הנישלת וגם ירשת? מתוך ציונות, אהבת המולדת ובמידה רבה מתוך תמימות, מכרו 30 משפחות את הקרקעות ההיסטוריות שלהן בנחלת יהודה שבראשון-לציון למינהל מקרקעי ישראל בעבור "נזיד עדשים"; שנים רבות אחר-כך גילו המשפחות כי המינהל לכאורה פועל מאחורי גבן עם עיריית ראשון-לציון כדי לשנות את ייעוד הקרקעות מחקלאות למגורים, מה שצפוי להעלות את שוויין בעשרות מונים - כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי-מרכז בפתח-תקווה.

התובעים, המיוצגים בידי עורכי הדין זיו כספי ושירלי גהוורי ממשרד גינדי-כספי, טוענים כי בעוד שהמינהל ניהל עימם משא-ומתן לחתימת הסכם פשרה, במסגרתו היה על בעלי הזכויות לחתום על חוזה חכירה לשימוש חקלאי בקרקע ל-49 שנה, הוא פעל ללא ידיעתם לקידום פרויקט בנייה ולשינוי ייעוד הקרקע, לאחר שקבע בחוזה החכירה כי יוכל לנשלם מהקרקע בפיצוי זעום.

‏ ‎‎‏"חוסר תום-לב קיצוני"

‏ ‎‎‏"המינהל פעל כדי להעלים מידע חיוני ורלוונטי התובעים במכוון וביודעין", נכתב בתביעה. "התנהלות המינהל מעידה על חוסר תום-לב קיצוני מצדו".

כיצד התגלה דבר קיומה של תוכנית הבנייה לאזור, המשתרע בין שדרות היובל לכביש 4 באזור מחלף ראשון-לציון? לפני כמה שנים נדהם אחד מבעלי החלקות לגלות כי הוצב שלט באחת מחלקות המטעים, ובו הודעה בדבר תוכנית שהופקדה, ומטרתה שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה למגורים.

מבירור עלה כי עוד בשנים שבהן נוהל משא-ומתן בין בעלי הקרקעות למינההל לקראת חתימת הסכם פשרה (שנחתם בשנת 2000), פעל המינהל עם הוועדה המקומית ראשון-לציון לקידום התוכנית.

לטענת התובעים, המינהל הסתיר את הליכי קידום התוכנית לשינוי הייעוד, שכן על-פי האמור בחוזה החכירה, שינוי ייעוד יגרור אחריו את השבת הקרקע למינהל.

‎‎‏"פיצוי זעום"

‎‎‏"נראה כי בזמן שהמינהל מנהל משא-ומתן עם התובעים לחתימת הסכם פשרה, וכן חותם עם התובעים על חוזה חכירה לעיבוד חקלאי של הקרקע לתקופה של 49 שנה, הוא ידע כי תוכנית שינוי הייעוד שהוא מקדם תשיב לידיו את חלקות המטעים תוך זמן קצר, ותוך מתן פיצוי זעום לפי שווי הייעוד החקלאי של הקרקע", אומר עו"ד כספי. "החוכרים אף נדרשו לטעת על המקרקעין ו/או לעבדם".

לטענת העותרים, "מקוממת עוד יותר התנהלותו של המינהל לאור העובדה כי התובעים פעלו לאורך כל הדרך בפטריוטיות מיוחדת. גם כשנחתם הסכם הפשרה, פעל המינהל מאחורי גבם של החוכרים לקידום תוכנית שנועדה לשלול מהם את הזכויות שהוענקו להם. בהסתרת המידע בגין התוכנית על-די המינהל, התעלם המינהל מחובת הגילוי הנאות החלה עליו כרשות ממשלתית הפועלת אל מול האזרח הפשוט".

בכתב ההגנה שהגיש המינהל הוא מכחיש את מרבית הטענות שמעלים העותרים וטוען כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. כמו כן טוען המינהל להגנתו כי עד למועד הפקדת התוכנית לשינוי ייעוד הקרקע, לא היה המינהל יכול לדעת מה יעלה בגורלה, שכן תוכניות רבות נגנזות ולעיתים אף מעוכבות שנים רבות.

‏ מהמינהל לא נמסרה תגובה.