כסף משנה היסטוריה

1. הפרמיירליג ספגה השנה מטחי ביקורת קטלניים על ירידה באיכותה, בעיקר בגלל ההדחה המוקדמת של נציגות מנצ'סטר מהמפעלים האירופיים. אבל ככל שהעונה התקדמה, הסיפור הזה קיבל טוויסט: צ'לסי פתאום העפילה לגמר ליגת האלופות. ואז הגיע הסיום הפנטסטי של הליגה אתמול (א'), עם שדרים המומים שלא מפסיקים למלמל "Absolutely Staggering" (מטלטל לחלוטין). ובסופו של יום, הפרמיירליג היתה הליגה היחידה מבין הבכירות באירופה שהוכרעה רק במחזור הסיום: זה לא קרה באיטליה, גרמניה וספרד.

הפובלציסט של עיתון "הגרדיאן", ריצ'ארד וויליאמס, כתב הבוקר שירת הלל ראויה לליגה הטובה בעולם: "95 הדקות באצטדיון 'אתיחאד' של מנצ'סטר סיטי גילמו בתוכם את כל מה שיש לפרמיירליג להציע: ציפיות קדחתניות, ייסורים פתאומיים, חדווה לא מרוסנת, שאט-נפש עמוקה, ולבסוף - הקתרזיס האולטימטיבי".

2. כדי להבין קצת יותר לעומק את ה-DNA של מנצ'סטר סיטי, צריך ללכת אחורה בזמן 44 שנה, אז זכה המועדון הזה באליפות אנגליה בפעם השנייה בתולדותיו (רק אתמול הגיעה הפעם השלישית). גם ב-1968 התייצבה סיטי למחזור האחרון של העונה מהמקום הראשון, אבל רק בזכות הפרש שערים עדיף על זה של יריבתה העירונית, מנצ'סטר יונייטד, שדלקה אחריה. וגם אז, סיטי לקחה את התואר רק לאחר משחק מלא תהפוכות וטלטלות, מול ניוקאסל, אותו ניצחה 3-4. "המועדון הזה תמיד אוהב לעשות את הכל בדרך הכי קשה", אומר גלין פרדו, מכוכבי אותה אליפות ב-1968.

אחרי אותה שנה, סיטי רשמה יותר מארבעה וחצי עשורים של מאניות קצרות וחסרות משמעות, ובעיקר דיפרסיות ארוכות. אחרי כל כך הרבה טרגדיות ספורטיביות שעברה במהלך השנים, כולל חמש ירידות ליגה - אין פלא שמצלמות הטלוויזיה הנציחו אתמול חלק גדול מאוהדיה ממררים בבכי כבר במחצית הראשונה של המשחק. המתאגרף המקצועני ריקי האטון, יליד מנצ'סטר ואוהד סיטי שרוף כל חייו, הסביר את התופעה: "אנחנו תמיד מחכים ומצפים לרע מכל".

כמו ב-1968, גם האליפות ב-2012 נלקחה בדרך הכי קשה שיכולה להיות. אבל למרות שלא היה חסר כמעט כלום כדי שדווקא השדים האדומים היו צוהלים כרגע, חובה להגיד שסיטי ראויה לתואר הזה יותר מיונייטד: היא היתה הקבוצה הטובה ביותר באנגליה העונה, זאת שכבשה הכי הרבה שערים בליגה וספגה הכי מעט; היא עשתה בית ספר ליונייטד בשני המפגשים הישירים ביניהן בליגה, כולל 1-6 היסטורי באולד טראפורד; יותר מכך, סיטי הפגינה העונה, בשלבים נרחבים ממנה - "כדורגל דומיננטי במיוחד, כדורגל של שליטה, כדורגל של אלופה", כפי שהגדיר זאת כדורגלן העבר הסקוטי ופרשן ההווה אנדי גריי.

המחשה לדבריו, אפשר לקבל באמצעות קווינס פארק ריינג'רס האומללים, שהחזיקו אמש בכדור רק ב-18.6% מהזמן, ניסו ליירט 25 בעיטות לכיוון השער שלהם והצליחו לייצר רק 164 מסירות (לעומת 711 של סיטי). אם סיטי היתה קבוצה מחצי האי האיברי, נתונים כאלו עוד היו מזכים אותה בסופרלטיבים מעגת הטוטאל פוטבול והטיקי-טאקה.

3. סרחיו אגוארו, רכש בשווי 38 מיליון ליש"ט, כבש את שער האליפות אמש. על הבישול חתום באלוטלי (24 מיליון ליש"ט). יא-יא טורה הוא השחקן בעל השכר הגבוה ביותר בליגות הבכירות באירופה (מלבד ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו), עם 250 אלף ליש"ט נטו בשבוע. לא בטוח שהתואר של סיטי הוא הדרמטי ביותר שנלקח בתולדות הפרמיירליג - אבל מה שבטוח לחלוטין זה שהוא היה הכי יקר.

בשלוש העונות הראשונות תחת בעלות אבו-דאבי על סיטי (2008/09-2010/11), רשמה הקבוצה הפסד נקי כולל של 411.4 מיליון ליש"ט, על-פי בלוג עסקי הכדורגל swissramble. יחד עם הזרמות הכספים לשיפוץ קומפלקס האימונים והאקדמיה של המועדון, מעריך עיתון "הטלגרף" את ההשקעה המצטברת של השייח' מנצור בקבוצה ב-565.1 מיליון ליש"ט. וכל זה לא כולל את עונת האליפות הנוכחית, שהתחילה עם רכש שחקנים בשווי כולל של יותר מ-80 מיליון ליש"ט.

לנסיכי הנפט של אבו-דאבי היה קצת פחות מזל מרומן אברמוביץ', שכבר אחרי שתי עונות כבעלי צ'לסי, והפסדים נקיים של 227.8 מיליון ליש"ט בדוחות - הצליח "לקנות" את אליפות אנגליה הראשונה שלו ב-2005.

גם סיטי וגם צ'לסי לא צפויות לעבור בקרוב לברייק-איבן, מה שכל הזמן מעלה שאלות סביב היכולת שלהן לעמוד בתקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א, שיידרשו ממועדוני הכדורגל באירופה להציג איזון תפעולי. אבל אל תחשבו שזה מה שיעצור את השייח'ים והאוליגרכים להמשיך לבזבז הון תועפות על הכדורגל האנגלי.

את הסיבה לכך הסביר לפני שבועיים דווקא אלכס פרגוסון, המאמן של הקבוצה הרווחית מנצ'סטר יונייטד, בשפה הפשוטה והכנה שמאפיינת אותו: "אני לא קונה את השינויים האלו שאופ"א מנסה לעשות. אפשר לעקוף דברים, יש שיטות להתגבר על מכשולים כאלו. למה שראשי סיטי לא ישלמו לשחקנים שלהם משכורת לא מדווחת, נניח, דרך קניית בית עבורם באבו-דאבי?".