הבייבי החדש של חיים הורביץ: קרן השקעות פרטית בביומד

בחצי השנה האחרונה מוקדש חלק ניכר מזמנו של חיים הורביץ, בנו של אלי הורביץ ז"ל, למיזמים שקשורים להנצחתו של מנכ"ל ויו"ר טבע המיתולוגי. כמו כן הורביץ הבן משמש, כמו אביו, כדירקטור בענקית הגנריקה, שבה כיהן בעבר כמנהל הפעילות הבינלאומית ומכהן במקום אביו כיו"ר אפוסנס, אשר עוסקת בפיתוח כלי אבחון וטיפול בתחום הסרטן. אבל יש לו גם פעילות החדשה, שאינה קשורה לאביו והיא לגמרי שלו, ובה הוא בעל הבית היחיד.

מדובר בקרן ההשקעות CHealth, שהוקמה לפני כשנה וכבר מממנת ארבע חברות בשלבים מתקדמים יחסית, בתחומי התרופות והמכשור הרפואי ואפילו חברה אחת לעריכת ניסויים קליניים.

ההיקף הפיננסי של הפעילות לא נמסר והורביץ 'מאיים' שלעולם לא יפרסם נתונים פיננסיים לגבי החברה. "זה הכיף", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס". "זה מיזם פרטי לגמרי ואני צריך לתת דין וחשבון רק לעצמי". על פי תיאור החברות שייסד ניתן להעריך שבקרן הושקעו עד כה 5-10 מיליון דולר.

הורביץ מממן את המיזם בעצמו. "זה לא אומר שעוד שנה לא אפתח את הקרן למשפחה וחברים, אבל בהתחלה בהתחלה אני רוצה לבדוק את השטח עם הכסף שלי, במקומות שבהם אני יכול להביא ערך מוסף", הוא מספר.

"אני מאמין שהמדע, היזמות וההנדסה בישראל הם מעולים", אומר הורביץ, ביחס למוטיבציה שלו, "העיקר הוא לדעת להגיע לפרויקטים ולאחר מכן, לדעת איך להיכנס לחברה. הרבה פעמים משקיעים נכנסים כמו פיל בחנות חרסינה, או לחילופין משקיעים פיננסים נותנים את הכסף ולא מנווטים את החברה בכלל. לא זה ולא זה עובדים בתחום הבריאות ".

להורביץ יש ניסיון של קרוב ל-30 שנה בפיתוח תרופות במסגרת טבע וגם קשרים עסקיים מסועפים. הוא בוחר להתמקד בחברות שאותן הוא מגדיר כבשלות או כמעט בשלות. "אני מחפש חברות שבעוד שנתיים שלוש יוכלו להיות בשוק. כל החיים שלי עסקתי בניהול שיווק ומכירות, ואין לי סבלנות לסיפורים שבהם רק בעוד שמונה שנים יהיה מה למכור. אגב, יש בעיני מעט מאוד חברות שצריכות באמת שמונה שנים משלב הרעיון או היציאה מן האקדמיה ועד שהן מגיעות השוק, אם הן פועלות בצורה מסודרת".

הורביץ מגיע אל החברה, בדרך כלל, לאחר שלב הוכחת ההיתכנות בבני אדם. בשלב הזה הוא בונה להן תוכנית פעולה שלב אחר שלב, תוך התייחסות גם לשלבים מאוחרים יותר של התהליך הצפוי. כך למשל הוא עשוי לבחור להציב רופא יפני בראש הניסוי הקליני, מתוך מחשבה על השיווק ביפן בהמשך הדרך. "בחברות תרופות, שלוש שנים קדימה זה מחר בבוקר", הוא אומר. "אם למשל עשית ניסוי קליני לא נכון, ייקח לך שנתיים לעשות חדש".

"החברות הגדולות מוצפות בהצעות"

כמו כן, בשלב הזה הורביץ מאמין שצריך כבר לבנות קשרים עם תאגידי התרופות. "רבים מן המנהלים הישראלים לא יודעים איך לאכול את זה בכלל. אני רואה את החברות הישראליות מגיעות אל הענקיות עם מצגות חובבניות, הם לא מבינים מה חשוב לחברות, לא מכירים את הז'רגון ומפספסים.

"החברות הגדולות, מצידן, כל כך מוצפות בהצעות, שאין להן ברירה אלא לבחור בצורה אופורטוניסטית, ולסנן את הישראלים החוצה על בסיס חוסר כימיה. גם אם ההצעה המדעית והטכנולוגית של החברה הישראלית מצוינת, היא תיפול מול הצעה מצוינת אחרת שמוצגת על ידי אמריקנים שיודעים איך לדבר. והאמריקנים יודעים לדבר". לכן אחד הדברים החשבים בעיניו בפעילות שלו, היא ללמד את הישראלים לדבר כמו אמריקנים.

החשאיות בנוגע לנתונים העסקיים מרחפת גם מעל הצוות בחברה. הורביץ מוכן לספר שבחברה פועלים חמישה בכירים, ביניהם שתי נשים שעבדו בעבר בטבע, אשר מכהנות כמנהלת רפואית מדעית ומנהלת כלכלית.

הרחבת אישונים ללא טיפות

CHealth ביצעה עד היום ארבע השקעות עיקריות. הראשונה הייתה דווקא בחברה שמבצעת ניסויים קליניים בקבלנות משנה עבור חברות אחרות, בחירה קצת לא שגרתית עבור חברת השקעות בתחום הרפואי. מטה החברה נמצא במזרח אירופה.

"תחום הניסויים הקליניים משגשג", הוא מסביר. "מזרח אירופה מעניינת במיוחד בתחום הזה כי במדינות מערביות יש תחרות רבה על גיוס החולים, ואילו במזרח אירופה, כיוון שבחלק מהמדינות אין ביטוחי בריאות ציבוריים טובים, רבים מן האזרחים יכולים להשיג טיפול מתקדם ויקר, רק דרך השתתפות בניסוי.

"מאידך, מערכות הבריאות במזרח אירופה מצוינות. הרופאים ממושמעים, הם יבצעו את פרוטוקול הניסוי בדיוק כפי שביקשת. זה היתרון שלהן על מדינות אחרות שבהן קל יחסית לגייס חולים, כמו הודו או סין".

לדברי הורביץ, "שילוב הפרמטרים הזה לא יישאר לנצח, אבל יש חלון של כעשר שנים שבהן זה יעבוד. שיקול נוסף בבחירת חברה כזו היא שזה מכריח אותי להיות קרוב למדע, כי מה שחברת ניסויים קליניים עושה זה לתרגם את המדע למציאות".

חברה שנייה שבה מושקע הורביץ עוסקת בפיתוח תרופות לכבד שומני, מצב מקדים לשחמת או סרטן כבד, שיכול לנבוע משתיית אלכוהול מרובה או מתזונה לקויה. "רק בעשור האחרון הבינו שיש לטפל בכבד שומני, גם אם הוא מופיע שלא על רקע שתיה, כדי למנוע מחלות של כלי דם וסוכרת", אומר הורביץ. התרופה פותחה בבית החולים איכילוב, משם לקח אותה הורביץ והפך אותה לפרויקט בקרן שלו.

החברה הספיקה מאז לסיים את שלב II של הניסויים הקליניים. "עכשיו אנחנו מחממים מנועים לשלב III, ועשויות להיות לנו תוצאות תוך שנתיים מהיום", הוא מספר. העלות של ניסוי כזה עשויה להגיע לכ-10-20 מיליון דולר ולכן החברה צפויה לחפש בקרוב משקיע אסטרטגי שיסייע לה במימון ובשיווק המוצר. "זו משימה גדולה מאוד לחנך את הרופאים לחשיבות של הטיפול בכבד שומני", מסביר הורביץ.

חברה שלישית פיתחה מכשיר שמרחיב אישונים באמצעים מכאניים, לצורך בדקות סקר בתחום העיניים. כיום כדי להרחיב אישונים יש להזליף טיפול עיניים ולהמתין להשפעת הטיפות. לאחר הבדיקה, סובל המטופל מטשטוש במשך מספר שעות. המכשיר החדש מפעיל גל אלקטרומגנטי שמכווץ את השרירים סביב האישון ופותח אותו. "תוך עשר שניות האישון נפתח ותוך עשר שניות, נסגר. אין המתנה לבדיקה ואחריה יוצאים כרגיל", אומר הורביץ.

המוצר נמצא כעת בבחינה והורביץ מעריך שהוא יזכה לאישור באירופה עד סוף השנה. "התוצאות הן פנטסטיות ואין בעיות בטיחות. הרי גם הסלולרי מבוסס על אנרגיה אלקטרומגנטית". עם המוצר הזה מכוונת החברה להגיע לארה"ב, אבל לא מיד. "אין טעם להתמודד מיידית עם ה-FDA על כל הקשיים שהוא מערים. הם קשים מהאירופאים פי שלושה - אז בשביל מה? קודם כל תעשה קצת כסף על המוצר. זו טעות שחוזרת אצל חברות רבות. עדיף אפילו להתחיל בשוק הישראלי, שהוא שוק פיילוט מצוין".

חברת האופטיקה בפורטפוליו של הקרן ממומנת לחלוטין על ידי הורביץ וכרגע איננה מחפשת מימון נוסף.

"אין מוצר כזה בעולם"

החברה הרביעית שייכת לתחום יישור השיניים, ומקורה בבית החולים הדסה. במקום טבעות קבועות על השיניים, המוצר של החברה מבוסס על פלטה שעליה כריות אוויר קטנות. בתוך הכרית יוצרים, באמצעות משאבה זעירה, לחץ שמותאם באופן מאוד מדויק לכל שן. הכרית אינה עובדת ברצף, אלא בפולסים וכך היא מצליחה להפעיל לחץ על השן, מבלי לפגוע בכלי הדם סביב השן. בגלל האפקט המאוד ממוקד, הטיפול יעיל ומהיר גם אם משתמשים בפלטה בלילה בלבד, וגם כך משך הטיפול קצר מאשר באמצעות גשר רגיל. בניגוד לגשר רגיל וקבוע, המוצר מאפשר ניקוי מוצלח של בשיניים ואינו גורם לעששת.

גם מוצר זה כבר קיבל אישור לשיווק באירופה. "אין מוצר כזה בעולם. חברות מתחרות מתחום גשרי השיניים מוכרות ב-400-500 מיליון דולר בשנה. זה שוק עם כסף", מספר הורביץ.