סטירת לחי לישראכרט. הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, ביטל את הסכם הסליקה הצולבת בין ישראכרט לכאל ולאומי קארד וכפה על ישראכרט לאפשר למתחרותיה לסלוק את כרטיסיה ללא עמלות ב-3 החודשים הקרובים. במקור דרשה ישראכרט לקבל עמלות של 2-8 מיליון שקל בתמורה לפתיחת הסליקה. לאומי קארד הסכימה ואילו מנכ"ל כאל ישראל דוד התנגד להסכם וסירב לחתום עליו בתנאים אלו.
הערב (ב') הודיעה רשות ההגבלים העסקיים כי "הממונה מעוניין לבדוק את גובה התשלום שמבקשת ישראכרט מהחברות האחרות. (בינתיים) ניתן פטור למשך שלושה חודשים בהם ישראכרט לא תוכל לגבות מעל העמלה הצולבת". הרשות הוסיפה כי "אם יימצא במהלך שלושת החודשים שעמלה גבוהה מהעמלה הצולבת שקבע בית הדין מוצדקת מבחינה תחרותית, היא תוכל להיגבות רטרואקטיבית גם ביחס לשלושת החודשים של הפטור".
בהסכם המקורי לסליקה הצולבת בכרטיסי ישראכרט שנחתם בין לאומי קארד וישראכרט נקבע כי ישראכרט תקבל מלאומי קארד סכום מינימלי של 2 מיליון שקל כתשלום בעד השימוש במותג ישראכרט. לאחר מכן, תקבל ישראכרט עמלה שתיגזר מהיקף הסליקה בכרטיסיה, והיא תהיה מספר מאיות אחוז (פיפסים) עד פרומיל (10 מאיות), מעל העמלה הצולבת. ככל שלאומי קארד תסלוק יותר כרטיסי ישראכרט היא תשלם עמלה בשיעור נמוך יותר, אך הסכום אותו תשלם לישראכרט יגדל. הסכום שישולם, יכלול בתוכו את עמלת המינימום, כך שאם לאומי קארד תסלוק מעל ל-2 מיליארד שקל - עמלת המינימום "תיבלע" בתשלום הכולל. במידה שלאומי קארד תגיע לנתח שוק של סליקת שליש מכרטיסי ישראכרט (כ-11 מיליארד שקל), יגיע התשלום שתעביר לישראכרט ל-8 מיליון שקל בשנה. כאמור, כעת תתבצע הסליקה הצולבת ללא עמלות כלל.
ברשות ההגבלים סבורים כי דרישת ישראכרט לגבות כתנאי לסליקת כרטיסיה סכום לא זניח מעל העמלה הצולבת, מחייבת הסבר פרו תחרותי מנומק כדי להסכים לה. לראיית רשות ההגבלים, ישראכרט הוא כרטיס עם מסה קריטית (17% מהשוק), ולכן בית עסק שלא יכבד את הכרטיס יפגע בעסקיו. לכן, יש לדאוג לתחרות בשוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
