תשובה ודנקנר פועלים להשגת הסדר חוב בפלאזה לאס וגאס

מגעים מתקדמים להסדר חוב בפרויקט הפלאזה בלאס וגאס, שיזמו צמד הטייקונים יצחק תשובה ונוחי דנקנר. בין הגופים שמימנו את רכישת הקרקע לפרויקט השאפתני (שלא יצא לפועל עד כה) נמנים גם שלושה גופים פיננסיים מקומיים: הפועלים, הראל והמזרחי-טפחות.

לקראת מועד פירעון ההלוואה הגדולה שנטלו יזמי הפרויקט ב-2007, מתקיימים בימים אלה מגעים מול קונסורציום המלווים במטרה לארגן את החוב מחדש. על פי הערכות, היזמים עשויים לבצע "תספורת" של 45%-60% מהחוב.

הגוף שמוביל ומרכז את הקונסורציום שהעמיד את האשראי, אשר מורכב ברובו מגופים זרים, הוא לא אחר מאשר בנק קרדיט סוויס, שבין בעלי מניותיו נמנית קבוצת אי.די.בי שנקלעה באחרונה למצב פיננסי קשה, הן בשל השקעה כושלת במניות הבנק והן בשל פרויקט הפלאזה עצמו.

אי.די.בי של דנקנר וחברת אלעד גרופ הפרטית שבבעלות תשובה רכשו והחריבו בנובמבר 2007 את בית המלון ניו-פרונטיר ב"סטריפ" (הרחוב הראשי) של עיר ההימורים האמריקנית לאס וגאס. המטרה הייתה להקים מלון-קזינו - "פלאזה לאס וגאס" - על שטח של 140 דונם בהשקעה נוספת של 5-7 מיליארד דולר.

את הקרקע והמלון שנהרס רכשו שני השותפים בחלקים שווים תמורת כ-1.2 מיליארד דולר. במסגרת העסקה לוו השניים מגורמים זרים וישראליים כ-625 מיליון דולר. חלק קטן מהחוב, כ-100 מיליון דולר, נמצא בידי המלווים הישראלים (מחצית ניתנה על ידי הראל, והיתר בחלקים שווים על ידי הפועלים והמזרחי-טפחות).

ואולם, המציאות טפחה על פניהם של דנקנר ותשובה כשהפרויקט הוקפא בשל משבר הנדל"ן בארה"ב, שפגע ביתר שאת בעיר ההימורים. החברות שהשקיעו בפרויקט (אי.די.בי פיתוח ונכסים ובניין מצד דנקנר, אלעד גרופ מצד תשובה) נאלצו למחוק חלק משמעותי מהשקעתן.

כסף מהבית או דחייה נוספת

בתחילת 2009 האריכה חברת הפרויקט (אלעד אי.די.בי לאס וגאס) את תקופת ההלוואה עד אוגוסט השנה. הזמן חלף וביצוע הפרויקט עדיין נראה רחוק ממימוש. על רקע התקרבות מועד הפירעון, הצדדים שאיבדו את רוב ההון העצמי שהשקיעו ברכישת המגרש (כ-600 מיליון דולר), אינם יכולים להשיב את ההלוואה במלואה. כעת הם מנהלים מגעים בדבר הסדר חוב.

לפי הערכות בשוק, הכיוון המסתמן לפי שעה מצביע על שתי חלופות מרכזיות שיוצעו למלווים: הראשונה היא תשלום של חלק מהחוב - 50 סנט לדולר עבור המחזיקים בחוב הבכיר, וכ-10 סנט לדולר לבעלי החוב הנחות, תוך הבאת כסף מהבית על ידי השותפים וגיוס חוב נוסף בהיקף של 250-300 מיליון דולר. אם תסריט זה יתגשם, הוא משקף תספורת של 45%-60% לחוב.

החלופה השנייה כוללת דחייה נוספת בהחזר ההלוואה ל-10 שנים, עם פירעון מלא של החוב בעתיד ובינתיים הלווים ישלמו את הריבית השוטפת. ישנה גם אופציה נוספת והיא אי תשלום החוב והעברת הנכס לגופים המלווים שהעמידו את ההלוואה במקור כ"נון-ריקורס" (הנכס הנרכש לבדו משועבד מול ההלוואה).

גורמים המעורבים בנושא מציינים ש"בעלי הפרויקט לא מעוניינים לנטוש אותו ועדיין מאמינים בו. הם מעוניינים להגיע להסדר ולא 'לוותר' על הקרקע. הם נחושים לא לאבד את הפרויקט".

עד היום מחקה חברת הפרויקט כחצי מיליארד דולר משווי הפרויקט, והוא רשום בספרים בשווי של 700 מיליון דולר בלבד, כאשר החוב כנגדו (קודם להסדר) עומד על כ-625 מיליון דולר. יתרת ההון העצמי של תשובה ודנקנר שטרם נמחקה עומדת על פחות מ-100 מיליון דולר. חברת הפרויקט רשמה לראשונה בתולדותיה הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים לשנת 2011.