ראשיד רמזי (בתמונה למעלה, מימין) הפך באוגוסט 2008 לספורטאי הראשון שמביא לבחריין מדליית זהב אולימפית. הוא עבר את בדיקת הסמים כנדרש ממנצח, ונמצא נקי. לבחריין היה אלוף אולימפי ב-1,500 מטר.
אבל שישה חודשים אחרי המשחקים, בפברואר 2009, החליטו בוועד האולימפי לבקש מהמעבדה בלוזאן את הדגימות המוקפאות של רמזי מאותה ריצה. הסיבה: במהלך החודשים שאחרי המשחקים שופרה משמעותית הטכנולוגיה לאיתור CERA - שיטה מתקדמת לעיבוי דם. עיבוי דם היא אחת מהשיטות הטובות ביותר עבור ספורטאי סיבולת להגדיל את יכולת צריכת החמצן שלהם, וכך גם את התפוקה שלהם. יש רק בעיה אחת איתה: היא נחשבת לשיטת סימום אסורה לשימוש. הבדיקה החדשנית מצאה שרמזי אכן השתמש ב-CERA, ושנה אחרי משחקי בייג'ין נלקחה ממנו המדליה, ובנוסף איתה כל ההטבות הכלכליות שקיבל בעקבותיה.
הסיפור הזה זכה לתהודה מחודשת בשבוע שעבר, לאחר שהוועד האולימפי הודיע כי החליט לפתוח מחדש חלק גדול מדגימות הסמים של ספורטאים שהשתתפו במשחקי אתונה 2004 ובייג'ין 2008. בוועד האולימפי רוצים לנצל את חלון ההזדמנויות האחרון כדי לתפוס רטרואקטיבית ספורטאים שהשתמשו בסמים, מאחר שדגימות סמים מוחזקות בהקפאה בלוזאן עד שמונה שנים אחרי שנלקחו.
"ההחלטה לשמור את הדגימות תקופה ממושכת בהקפאה", אומר פיזיולוג הספורט מולי אפשטיין, "נובעת מכך שבמאבק החתול-עכבר בין טכנולוגיות הבדיקה לבין הספורטאים שמרמים, תמיד הספורטאים נמצאים חצי צעד קדימה". כלומר, ספורטאי היה עד היום יכול ליהנות בנקודת זמן (כמו המשחקים האולימפיים) משימוש בטכנולוגיית סימום מתקדמת שהמדע טרם עלה עליה. אבל במשחקי בייג'ין 2008 כבר עדכנו את הספורטאים כי גם אם יזכו במדליה, שייקחו בחשבון כי דגימות הסמים יישארו בהקפאה וכעבור כמה שנים, עם שיפור הטכנולוגיה, ייתכן שיוחלט לבחון אותם שוב.
***
במהלך השנים האחרונות החזיר הוועד האולימפי בדיקות ממשחקי החורף בטורינו 2006, ובנוסף בדיקות מבייג'ין 2008. הבדיקות החוזרות מטורינו יצאו נקיות. אבל אצל חמישה ספורטאים מבייג'ין נמצאו הפעם בדיקות חיוביות, כולל האלוף האולימפי רמזי.
"באופן מעשי", מסביר אפשטיין, "במידה ויפתחו עוד שיטות מתקדמות לגילוי חומרים אסורים, הוועד האולימפי יכול לבקש בעוד שש שנים להריץ שוב את הדגימה שנתן יוסיין בולט כשקבע את שיא העולם בריצת 100 מטר מבייג'ין". במקרה כזה, אגב, זו לא רק המדליה שנשללת, אלא פסילה רטרואקטיבית של כל האירועים שקרו אחר כך - כל הריצות, התוצאות, הפרסים הכספיים והדברים שנלווים שזכה אותו ספורטאי לקבל, נשללים ממנו ולמעשה לא קיימים עוד.
"אפשר להניח כי ההכרזה של הוועד האולימפי לחזור ולבדוק את הדגימות מאתונה 2004 הן גם צעד הרתעתי", אומר אפשטיין, "להזכיר לספורטאים רגע לפני משחקי לונדון שבדיקות הסמים ילוו אותם עוד הרבה שנים אחרי".
המשחקים האולימפיים באתונה היו "המלוכלכים" בהיסטוריה האולימפית. בסה"כ 26 ספורטאים נתפסו על שימוש בחומרים אסורים, יותר מפי שניים בהשוואה למשחקי לוס אנג'לס 1984, שהחזיקו עד אז בשיא. אלא שהחשד כלפי אתונה הוא כבד יותר, וההנחה היא שספורטאים מסוממים רבים מאותם משחקים טרם נתפסו. מתוך כך נולדה המחשבה לבצע עוד מאות בדיקות רטרואקטיביות לאותם משחקים. באתונה נעשו לראשונה בדיקות לגילוי הורמון גדילה (HGH), אבל למרבה הפלא, ולמרות החשד הכבד כי ספורטאים נוטים להשתמש יותר ויותר בהורמון גדילה, לא נתפס אף ספורטאי על HGH. היום כבר טוענים בוועד האולימפי כי השיפור שנעשה בטכנולוגיית האיתור של HGH מאז אתונה, יכול להביא לתוצאות אחרות לגמרי.
האם בוועד האולימפי יממשו את האיום? החשש הגדול ביותר הוא כמובן מגילויים מרעישים מדי. לא בטוח שמישהו רוצה להפשיר בטעות דגימות של גיבורים כהישאם אל-גארוז', ג'רמי וורינר, קניסה בקלה, איאן תורפ, מייקל פלפס, ילנה איסינבייבה, אמנדה בירד. "תקלה" אחת עם מריון ג'ונס הספיקה כדי לשבש את ההיסטוריה כולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.