ממוצע של 820 אלף שקל פיקדון ותשלום חודשי של 6,400 שקל - זה מה שצריך היום אדם כדי להיכנס לדיור מוגן - כך לפי נתוני מחקר השוק השנתי של חברת BDI לשנת 2011. מדובר בעלייה של 5% בהשוואה לשנת 2010, כאשר הנתונים מתייחסים לדירת שני חדרים - הגירסה הנפוצה לדיור מוגן בארץ. אבל יש לשים לב - מדובר בסכום ממוצע, ובבתי האבות היוקרתיים הסכומים גבוהים בהרבה.
לא במקרה נחשפים הצרכנים לקמפיינים מפתים שישכנעו אותם לעבור לדיור מוגן. מדובר בתרנגולת המטילה ביצי זהב - הכנסות הענף כולו הסתכמו ב-2011 בכ-1.9 מיליארד שקל - עלייה של כ-6% ביחס ל-2010. היקף הפיקדונות של הדיירים, שמספרם נאמד ב-15 אלף, עמד על כ-11 מיליארד שקל.
75 בתי דיור מוגן פועלים בישראל. בהתאם לפנייה לקהל אמיד יחסית, לא פלא שרוב הפרויקטים, כ-69%, ממוקמים באזור המרכז והשרון. בשנת 2011 שיעור התפוסה בהם נאמד ב-92% - עדות נוספת לפופולריות שלו. שיעור התחלופה, כשדייר עוזב או נפטר, נאמד בכ-10% בשנה.
תופעת הגידול המואץ של הדיור המוגן כמובן לא צומחת בחלל ריק. דורון ארנון, מנכ"ל רשת מגדלי הים התיכון, מהחברות הבולטות בתעשייה זו, מתאר את התופעה: "זה כמו ההיי-טק של הנדל"ן. מדובר בתחום שהתפתח מאוד, ואלה מגמות נכונות לא רק בארץ".
- האוכלוסייה מתרחבת, אבל למה דיור מוגן נעשה יותר יקר?
"לא בטוח שהתשלום החודשי התייקר בהרבה ביחס למדד, ואם כן, הוא התייקר במקומות החדשים, ואלה מקומות עם יותר שירותים. בתחום הפיקדון, זה מתנהל די בדומה לנדל"ן. הרי זה כמו פרויקט נדל"ן. הוא מתייקר ביחד עם כל הנדל"ן בארץ, אבל לא אחד לאחד. כשהנדל"ן מתפרע ועולה ב-30%, הדיור המוגן יעלה ב-10% בלבד. גם במשבר, הדיור המוגן לא יירד כמו הנדל"ן".
- מה אפשר לעשות כדי להוזיל את השהות בדיור מוגן?
"קודם כל יש מקומות שונים. גם באזור המרכז, בין נתניה לראשון-לציון, אפשר לבחור בבית דיור מוגן עם פיקדון של מיליון שקל או בזה שגובה 2 מיליון, וגם זה שבמיליון שקל יכול להיות יפה ואטרקטיבי.
"בסופו של יום, 'ההפסד של הלקוח הוא הרווח של היזם'. אם יזם בנה במקום יוקרתי, אז ההפרש יהיה יותר גבוה, אבל יש מספיק מבחר. מה שאין היום - וזו בעיה - זה בתים לדיור מוגן '3 כוכבים'".
- קצת כמו בנדל"ן.
"נכון. בשני המקומות, זה קורה כי הקרקע יקרה. אתה כקבלן תבנה דירה זולה? בדיור מוגן הבעיה מחריפה. הרי מדובר בפרויקטים שעלות הבנייה שלהם מאוד גבוהה, כי בניגוד לנדל"ן מגורים שכמעט כולו שטחים מניבים כסף, בדיור מוגן יש הרבה שטחים שהם שטחי ציבור שאינם מניבים. יש אולמות מופעים, חדר כושר, מרפאה, חדרי חוגים, מינימרקט, מכון יופי וכו', שלא מניבים כסף".
על מי רשומה הדירה?
תוחלת החיים שהתארכה מגדילה בהתמדה את מספר המבוגרים באוכלוסייה. "לשם האנקדוטה", אומר ארנון, "נציין כי בזמנו קבעו שגיל הפרישה הוא 65, כי חשבו שמעבר לזה אין לאדם עוד הרבה לחיות, אבל היום יש לו 20-25 שנה. החברה עוד לא בנויה לזה. דיור מוגן הוא התשובה לכך".
דורון מוצא בעיה בדיור המוגן, שעלולה גם לפגוע בממון שעתיד להגיע ברבות הימים לדור הילדים: "במצב הקיים היום, אין רגולוציה על הפיקדון. הדיירים לא רשומים כבעלי הדירה בדיור המוגן. בחוזה הם רק רשומים כמי שיכולים לגור בה. אם הדיור המוגן פושט את הרגל, אין מה שיבטיח שיקבלו את הפיקדון בחזרה. אמנם כרגע התעשייה הזו בארץ מצב מצוין, אבל אם זה יקרה - ובחו"ל זה כבר קרה - תהיה בעיה. לכן יש הצעת חוק לחייב דיור מוגן לתת ערבות בנקאית או ביטוח".
מה יישאר לילדים?
אם אכן הדיור המוגן הוא התשובה עבור בני ה-60 וה-70, הרי שזו תשובה יקרה, שכוללת הפקדת פיקדון בשווי מאות אלפי עד מיליוני שקלים ודמי אחזקה חודשית בעלות של אלפי שקלים. האם ההשקעה הגדולה הזו, של דיירי הדיור המוגן, באה על חשבון העזרה שהיו יכולים להעניק לילדיהם ומיכולתם של אלה להגיע לעצמאות כלכלית?
ד"ר ישראל (איסי) דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה (חקר ההזדקנות) באוניברסיטת חיפה, דווקא לא מודאג. לדבריו, "בדרך-כלל, תמיכה של הורים בילדים, ההעברות הבין-דוריות, נעשה מרכוש נזיל יחסית - תוכניות חיסכון ואחרות. דיור מוגן אינו השקעה נזילה. לכן מעבר אליו לא פוגע ביכולת של העברה בין-דורית, כי גם אם ההורים מוכרים את דירתם לטובת הפיקדון, הרי שהדיור המוגן הופך לדירת מגוריהם, וקבלת הכסף מהדירה בה הם חיים, לא מתרחשת כשההורים בחיים.
"דבר שני, ההסדרים בדיור מוגן מגוונים. לגבי הפיקדון, הסכום המשמעותי שמשקף את שווי הנכס, מגבילים רוב החוזים את היקף השחיקה ל-20%-30%.
"חוץ מזה, יש פה עניין ערכי-קונספטואלי סביב ההנחה שההורים צריכים לדאוג כלכלית לילדים. ההורים יכולים לעשות זאת, אם הם בוחרים בכך, אבל הילדים צריכים לדאוג לעצמם בכוחות עצמם. אם ההורים מחליטים לעבור לדיור מוגן או לטייל סביב העולם - זו זכותם המלאה".
פרופ' אריאלה לבנשטיין מהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה ומהמכללה האקדמית יזרעאל, מרגיעה את המודאגים: "בארץ במיוחד יש זרימה גדולה של העברות בין-דוריות. אנחנו די מובילים בהעברה הכלכלית הזו.
"בזמנו, לפני 10 שנים, ריכזתי מחקר, שסקר עוד 4 מדינות חוץ מישראל, כולל מדינת רווחה כמו נורבגיה, ובישראל ההעברה הבין-דורית הייתה הכי גבוהה, ונתונים דומים מצאתי גם במחקרים אחרים שערכתי. אני מאמינה שהמצב לא השתנה משמעותית מאז".
הקושי יהיה של הדור הבא
אז אם הדיור המוגן לא פוגע בהעברות בין-דוריות ותרבות אינדיבידואלית, אם התפתחה, לא תשנה את רצון ההורים לסייע לילדיהם, אפשר להסיק כי אין הרעה ביכולתם של האחרונים להגיע לעצמאות כלכלית? תלוי מאוד בתוחלת החיים המתארכת של ההורים, ובעיקר של ילדיהם.
לדברי פרופ' רות כץ, סוציולוגית של המשפחה מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, הדור של בני ה-70 פלוס, ברובו הגדול היו לו תנאי פנסיה משופרים, שלצעירים של היום כנראה לא יהיו, כי היו לו עבודות קבועות ופנסיה תקציבית ומענקי פרישה. זה לא היה מנת חלקה של כל האוכלוסייה.
"הרי יש עניים, עולים ומי שלא היו חלק מהמגזר הציבורי, אבל נתחים גדולים מהציבור זכה לפנסיה טובה", אומרת כץ.
- ובגלל הפנסיה, שנעשתה פחות טובה, בדור הבא יהיה קשה עוד יותר לעזור לילדים להגיע לעצמאות כלכלית?
"נכון. יהיו את המתי מעט שעשו אקזיטים ויהיו על הגל. אז הם יוכלו לעזור לילדים, אבל הרוב לא. לגבי הדור של בני ה-30 וה-40 אני מאוד חרדה - המשרות לא קבועות. להם יהיה קשה יותר לצבור כסף, ולכן לדור הצעיר, זה שיבוא אחריו, יהיה יותר קשה".
כמה יעלה להשתכן בבתי הגיור המוגן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
