מה קורה בחברת הביטוח השישית בגודלה במשק? כיצד קרה שהחזות המשפחתית וההרמוניה הבין-דורית באיילון נעלמה ואיננה?
לאורך השנים זוהתה איילון לחלוטין עם בעל השליטה, לוי רחמני, שעמד בראשה, כשלצדו וקצת מתחתיו ניצב דרך קבע בנו נגה, שלדעת גורמים בשוק סומן כיורש המקצועי של האב. לאורך שנים הסידור נראה לשביעות רצונם של השניים, אך לא עוד.
לפתע, לאחר שנים ספורות מאחורי ההגה כיו"ר פעיל (מאוד בתחילה, הרבה פחות פעיל לקראת הסוף) בחברת הביטוח המשפחתית - שמהווה את עיקר העוצמה של הקבוצה שבשליטת המשפחה - החזות המשפחתית האחידה התפרקה. בימים אלה הבן יוצא מחוץ לקבוצה שבה העביר את מרבית חייו (בוודאי הבוגרים), והאב מתכנן לחזור לקדמת הבמה, ואף עורך כמה שינויים דרמטיים בחברה, שאותה נתן לבנו להוביל לפרק זמן. כעת הוא שב ולקח את המושכות באופן חד-משמעי.
ההמשכיות שהייתה נפסקה
נגה רחמני החל לעבוד בקבוצה המשפחתית ב-1981, והחל מ-1987 החל לשמש בה בתפקידים בכירים לצד אביו. לכל אורך התקופה היה ברור מיהו האיש הקובע והרוח החיה בחברה, וזה לא משתנה גם כיום, כשהאב בן 82, ומתעתד לשוב לקדמת הבמה כיו"ר חברת הביטוח המשפחתית בהמשך השנה, לאחר תקופה ארוכה של הגליה שנכפתה עליו בגלל פרשת קרטל הביטוח.
איילון עברה דרך ארוכה, ולוי רחמני הוא למעשה הדור השני של המשפחה בעסקי הביטוח. הוא ובנו הורחקו מניהול החברה ומהתערבות בה למשך כמה שנים בעקבות פרשת קרטל הביטוח, שבה הורשעו. בהסדר שסיכמו עם המפקח על הביטוח נקבע שהם לא ישאו בתפקידים בחברת הביטוח עד אוקטובר 2012 (לוי) ועד סוף 2008 (נגה). הם עבדו יחד באיילון החזקות, ואילו בחברת הביטוח כיהנו מנכ"ל ויו"ר "מקצועיים", שאינם משתייכים למשפחה.
איילון היא קבוצת הביטוח השישית בגודלה, ואף שהיא מתחרה בקבוצות הגדולות בכל המישורים, היא עדיין נמצאת מאחוריהן.
בתחילה העברת המושכות המשפחתית הייתה מאורע חגיגי. בסוף 2008 הודיע לוי בכנס מיוחד שערכה איילון במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב על "כניסתו של בני, נגה, לניהול ואחריות על כל עסקי הביטוח, עת מועבר לו עול ניהול חברת הביטוח", אמר.
זמן קצר לאחר מכן ציין הבן בראיון ל"גלובס", כי "יש פה העברה של הלפיד והמושכות לדור השלישי במשפחה. זה לא פשוט בעסק משפחתי, וכשהדור השלישי לוקח אחריות זו נקודת ציון".
בינואר 2009, לוי רחמני, בעל השליטה והאיש שמאחורי הפיכת איילון לחברת הביטוח השישית בגודלה, העניק ראיון מיוחד ל"גלובס", שבמסגרתו אמר בהתייחס לבנו נגה, ש"יש דור שלישי ויש המשכיות... איילון היא חברה משפחתית: יש את משפחת אליהו, משפחת המבורגר ואותנו".
באותו ראיון לוי רחמני השיב לשאלתנו כיצד החברה אינה מרשימה בתוצאותיה, גם ביחס למתחרות, ואמר ש"זה קרה מסיבה פשוטה מאוד: הנזקים נגרמו מכך שהורחקנו מניהול החברה לשנים ואנשים זרים ניהלו את החברה לפי שיפוטם... לא יכולנו לתת הוראות והם עשו בחברה כרצונם. היה גידול בעקומת הנזקים לצורך הגדלת המחזור, והתוצאות הורעו. כעת, תחת נגה, החברה מקבלת תנופה מחודשת ונראה זאת בשנה הקרובה".
הזמן עבר, ונראה שהתשובה הנכונה מתקבלת בימים אלה - ולמעשה משלהי 2011, כשלוי רחמני הביא לאיילון מנכ"ל חדש מטעמו: אמיל וינשל, מנהל ביטוח מקצועי ומוערך מאוד. מהלכים אלה הבהירו את חוסר שביעות הרצון הרב מתוצאות החברה ומהאופן שבו היא מנוהלת, מבחינת לוי רחמני.
בשלוש השנים 2009-2011 איילון ביטוח רשמה תוצאות די בינוניות. היא צמחה בתקופה זו בפרמיות הכוללות שהיא גובה בכ-5.3% בלבד, שהם צמיחה צנועה ונומינלית ברובה, בשיעור של כ-1.7% לשנה. בשורת הרווח התמונה הייתה הפסד כולל של כ-54.3 מיליון שקל ב-2011, רווח כולל של 42.8 מיליון שקל ב-2010, ורווח כולל של כ-149.1 מיליון שקל ב-2009.
בראיון שהעניק בעבר לעיתונות, לוי התייחס לבנו כרגולטור בפוטנציה, ובמשתמע לדמות עסקית-ניהולית פחות מומלצת.
השינוי הגדול, שהעיד שמבחינת האב יש לשנות ולא להמתין עוד, קרה בנובמבר אשתקד, כשוינשל החליף את המנכ"ל הקודם אייל זינגר, שזוהה עם נגה רחמני, ובאותה תקופה נרשמו עוד מינויים משמעותיים בקבוצה של מנהלים "מבחוץ".
נגה מגיש התפטרות
באותם הימים, במהלך נובמבר 2011, גם נגה רחמני הבין שדרכו בקבוצה נחסמה, כך ניתן להניח היום בדיעבד, והוא הגיש לחברה את התפטרותו, והפעיל את תקופת ההודעה המוקדמת שנכנסת לתוקף בימים אלה. בדיווח שמסרה החברה אז לבורסה נאמר כי ההתפטרות היא פועל יוצא של תיקון 16 לחוק החברות. החברה פירטה אז שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת ינוהל מו"מ עם נגה על תנאי התקשרות מחודשים.
כעת, לצד וינשל, המנכ"ל הדומיננטי, רחמני האב ממנה יו"ר זמני - משה טיומקין, שאינו איש ביטוח. לפי הערכות, טיומקין, בן 81, ישמור על הכיסא עד לשובו של האב לוי מהכפור הרגולטורי לקדמת הבמה באוקטובר השנה, או אז ישוב לתפקיד היו"ר.
בימים אלה המתיחות בין לוי לנגה התגברה, מספרים גורמים המקורבים לאיילון, ונגה צוטט בימים האחרונים בעיתונות באומרו כי עזב את החברה המשפחתית כי "אבי ואני לא רואים עין בעין".
כך, לאחר שנים ארוכות שנדמה היה שאיילון היא חברה משפחתית שבה העברת האחריות לניהול החברה עוברת בהליך מסודר וסבלני, מתברר שהמציאות שונה. ההליך אולי היה מסודר, אבל הסתיים בפיצוץ כשהחברה, הנסחרת בבורסה בת"א מעל ל-25 שנים, נמצאת על סף תקופה חדשה: שוב בניהול יומיומי של המייסד לוי רחמני, שישוב לקדמת הבמה לאחר שבע שנים, או אולי דווקא ייסורי המעבר של החברה לעתיד של ניהול מקצועי חיצוני ושכיר במהותו (בדומה לחברות ביטוח אחרות).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.