קריסתן של מניות חברות התקשורת זלגה גם לאג"ח של החברות הללו, והביאה לעלייה של כ-3% בתשואות בהן ביומיים האחרונים, במחזורים ערים. תשואות אג"ח סלקום, פרטנר והוט כבר נושקות ל-8%. לארבע חברות התקשורת הנסחרות בבורסה, כולל בזק, חוב אג"ח מצרפי של כ-15 מיליארד שקל.
לצדן גייסו חברות ההחזקה שבאמצעותן הן נשלטות עוד כ-10מיליארד שקל. אג"ח אלו נסחרות כיום בדרך כלל בתשואות דו-ספרתיות, וכאשר מדובר בחברות ההחזקה של אילן בן-דב, סקיילקס וסאני, מדובר בתשואות זבל גבוהות של עשרות אחוזים.
אג"ח סקטור התקשורת, שנחשב עד לא מזמן לנכס בטוח, מתגלה כעת כפגיע, הגם שעדיין הוא נהנה מדירוגים גבוהים מצד חברות הדירוג.
המינוף תמיד היה שם, אלא שהעסק הלך והסתבך עם עסקאות הרכישה, שאותן בנו חברות ההחזקה של נוחי דנקנר, אילן בן-דב ושאול אלוביץ' על גבן של חברות הסלולר. הללו שאבו מקופות החברות דיבידנדים שמנים של מיליארדי שקלים, וכעת המצב מחמיר במיוחד, עם כניסתן של השחקניות החדשות לתחום הסלולר, שמאיימות על רמת הרווחים של השחקניות הוותיקות.
"הירידה המשמעותית הצפויה במחירי חבילות הסלולר גורמת לחשש בחברות התקשורת, שהיו עוגן בתיקי המוסדיים. עכשיו הם נמצאים עם אג"ח של חברות בסיכון. נפל פה דבר, ואם התרגלנו שהחברות האלה מאוד יציבות ותזרימיות, עכשיו אנחנו רואים שאיגרות חוב בדירוג A הן לא הזדמנות קנייה", מציין דרור גילאון, סמנכ"ל השקעות במנורה מבטחים פיננסים.
"לא מדובר בחשש לשירות החוב"
"גם אחרי הירידות של אג"ח חברות התקשורת, לא מדובר פה בחשש אמיתי שהן לא ישרתו את החוב", מבקש להרגיע ערן סטפק, סמנכ"ל קרנות הנאמנות במיטב. אך גם הוא מודה, כי "מצב החברות הורע משמעותית בשנה וחצי האחרונה, ונעשית פה התאמת מחירים. אנשים רוצים תשואה מול סיכון סביר, והסיכון פה השתנה".
יובל זעירא, שותף ומנהל בחברת ערך מוחלט לייעוץ פיננסי וניתוח חברות, אומר כי "סלקום ופרטנר, שהתמנפו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, הן בעלות צרכים בשני כיוונים: אחד לשרת את החוב של עצמן, והשני להמשיך ולספק דיבידנדים. עד היום לא הייתה בעיה לחברות לעמוד בשתי החזיתות".
ואכן, כל עוד שיעורי ה-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מיסים, פחת והפחתות) היו גבוהים, המשקיעים פחות שמו לב לכך שכרית הביטחון - קופת המזומנים של החברות - מתכווצת לטובת הדיבידנד שמושכים בעלי השליטה. אלא שהתחרות האגרסיבית שנכפתה על השוק גורמת אצלם כעת לחששות.
"צריך לזכור שההרעה בתוצאות חברות הסלולר שפורסמו בשנה האחרונה עדיין איננה משקפת את השפעת ההודעות של המתחרים החדשים", מציין גילאון.
"השווקים מניחים שהתקופה הקרובה תתאפיין באי-ודאות לגבי האופן שבו החברות הוותיקות יתמודדו עם המציאות החדשה. קיים חשש גדול, אך השוק לא יכול לתמחר זאת כרגע, וההנחה היא שזה תהליך שלוקח זמן", מציין סטפק. "הרי לא מחר יקומו כל הלקוחות ויעזבו את החברות הוותיקות. 2012 תהיה שנת מעבר של התמודדות, והשנתיים הבאות יהיו מכריעות", מוסיף סטפק.
- האם החברות הוותיקות יוכלו להמשיך לשרת את החוב בחבילה של 99 שקל למנוי?
זעירא: "אם 99 שקל לחודש יהיה סטנדרט בשוק, הרווח ייעלם, אבל אנחנו עוד לא שם. זה לא מודל שיימשך לאורך זמן. הצרכן הישראלי מצפה לתשתית שהשחקניות החדשות יצטרכו לעמוד בה. אם זה יקרה, היחסים הפיננסיים של החברות הוותיקות יורעו, ויהיה להן קשה לשרת את החוב ואת הדיבידנד ביחד".
לדברי גילאון, "המחירים ימשיכו לרדת לכיוון המחירים של המתחרים החדשים, והשאלה היא האם החברות הוותיקות יצליחו להתייעל ולשמור על רווחיות לאורך זמן במודל הזה".
עם זאת, ישנה תמימות דעים לגבי הנפגעות העיקריות - חברות ההחזקה של הטייקונים, האוחזות בחברות התקשורת. המודל העסקי של חברות אלה בנוי על הדיבידנד שהן מושכות, אלא שעכשיו מתכווץ לנגד עיניהם נכס הבסיס שעליו הסתמכו.
חברות התקשורת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
