מהי חשיבות "פנסיית חובה" וכיצד ניתן לשפרה?

מהי חשיבות "פנסיית חובה" שהונהגה במשק, ומדוע בכל זאת נמתחת עליה ביקורת ■ וגם: כיצד נכון לנהוג עם מעסיקים שאינם ממלאים אחר הוראות הצו

מרבית החיסכון הפנסיוני בישראל נחסך על-ידי אוכלוסיית העובדים השכירים, בכפוף להסכמי העבודה בינם לבין מעסיקיהם. שיעורי המינימום של ההפקדות לחיסכון הפנסיוני הוגדרו בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק, הידוע גם בשם "פנסיית חובה"; זו הונהגה בישראל מתחילת 2008, לאחר ששר התמ"ת חתם על צו הרחבה להסכם קיבוצי קיים.

ההפקדות לפנסיית החובה כוללות הפקדות לתגמולים ולפיצויים, שהן על חשבון המעביד, וכן הפקדות לתגמולים שהן על חשבון העובד. החלת פנסיית החובה היא בשורה לציבור העובדים, ולפיה כל עובד שכיר במשק ייהנה מחיסכון פנסיוני.

עד כניסתו של הצו לתוקף לא הונהגה חובה לעריכת הסדרי ביטוח פנסיוני. בצו נקבע, כי בנוסף לחיסכון לפרישה תכלול התוכנית גם הגנה ביטוחית למקרה מוות או נכות. צו זה אינו גורע מזכויות עובדים שזכאים לחיסכון פנסיוני מכוח הסכם קיבוצי או אישי קודם.

ההפקדות על פי צו ההרחבה החלו ב-2008 לפי שיעור כולל בסך 2.5%, ונקבע כי יעלו בשיעור מדורג ל-15% ב-2013. באוגוסט 2011 נחתם צו המשכי, ובו נקבעה מדרגה סופית וקבועה לפנסיית חובה אשר תחול מ-2014 ואילך.

לצד הבשורה החיובית נציין גם את הביקורת שעדיין נמתחת על פנסיית החובה. לדעת המבקרים, פנסיית חובה היא מעין מס הפוגע דווקא בהכנסת העובדים החלשים, לצורך מימון הכנסתם העתידית.

לממש את הזכאות

כל עובד מגיל 21 ועובדת מגיל 20 ועד לגיל פרישה על-פי חוק זכאים לפנסיית חובה לאחר חצי שנת עבודה. עובד המגיע עם תוכנית פנסיה ממעסיק קודם, זכאי לרציפות החיסכון גם אצל מעסיקו החדש, וההפקדות יחלו רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס.

גובה השכר המחושב לצורך הפקדות לתוכנית הוא השכר בפועל - אך לא יותר מהשכר הממוצע במשק. העובד זכאי לבחור את הקופה שבה יהיה מבוטח, ועליו להודיע על בחירתו בתוך 60 יום מתחילת עבודתו. עובד שלא הודיע על בחירתו, יבוטח על-ידי מעסיקו בקרן פנסיה מקיפה חדשה, הכוללת גם כיסויים ביטוחיים למקרה מוות ונכות. בפועל מועברים רוב הכספים לקרנות הפנסיה החדשות. העובד זכאי לעבור בכל עת למוצר פנסיוני אחר לפי בחירתו.

מעסיקים שאינם מקיימים את הצו, נוטלים על עצמם סיכון גדול. במקרה של נכות או מוות לעובד - אפשר שייקבע, כי המעסיק ייאלץ להיכנס לנעלי המבטח, ולשלם כל מה שאמור היה המבטח לשלם. משרד התמ"ת האמון על אכיפת הצו, פועל באמצעות מפקחים.

לדעתנו, פתרון יעיל וזול בהרבה, הוא סנקציה מיסויית כלפי המעסיק, כך שהוצאת שכר לא תותר במקרה שלא בוצעו הפרשות לפנסיה.

תשלומי המעסיק לפיצויים יבואו במקום החלק היחסי של הפיצויים בהתאם לסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים, מבלי לגרוע מזכותו של העובד לפיצויים בגין רכיבי שכר ותקופות שבגינם לא בוצעו הפקדות. המשמעות היא שהפיצויים שנצברו בתוכנית זו יועברו לבעלות העובד כמעט בכל מקרה של עזיבה.

מעסיק יהיה רשאי לשלם השלמת פיצויים עד לשיעור של 8.33% לקופת גמל לקצבה. במקרה כזה יודיע המעסיק לקופה ולעובד, אם הוא מבקש להחיל את הוראות סעיף 14 גם על כספי ההשלמה.

הכותבים הם מנהל החטיבה העסקית במבטח סימון מקבוצת מגדל, ומנהל המטה המקצועי בסוכנות. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים

globes@mvs.co.il