מאז ומתמיד נחשבה פה קרקע פרטית, לפחות בעיני רוב העולם, למוצר משובח במיוחד. בגלל שמדובר במשהו נדיר למדי (רוב קרקעות ישראל נמצאות בבעלות המדינה), בגלל שחכירה או סתם התעסקות עם מינהל מקרקעי ישראל נחשבים לעניין מתיש במיוחד, ובגלל שרכישת קרקע פרטית פירושה דה-פקטו שאין לקונה ולמוכר שום התעסקות עם ישות נוספת בדרך, מלבד שני הצדדים למשא ומתן.
לכן, בשולי הסאגה המורכבת והטעונה בשכונת גבעת האולפנה בבית אל, בבית המריבה בחברון, ביישוב מגרון שמצפון לירושלים וכד', אנחנו צריכים להפנים גם את את הסכנות שברכישת קרקע פרטית. גם כשלא מדובר מעבר לקו הירוק. בלי שום קשר לעמדה פוליטית.
סיפורה של גבעת האולפנה: בעלים חדשים שצצו פתאום; קרקעות שלא ממש רשומות בשום מקום; חוזים בין צדדים פרטיים שלא נתפרו עד הסוף וכיוצ"ב, מסבכים בכל שנה מאות ישראלים תמימים, מבלי שרוב רובם של הסיפורים העצובים יזכו להגיע לעיתון, או שיהיו קשורים בהכרח ליו"ש. חלק גדול מהתביעות המוגשות כנגד עו"ד מקורן בהתרשלות בעסקות לרכישת קרקעות ונכסים, רובן המוחלט בידיים פרטיות, שבלא מעט מקרים אפילו לא רשומים בטאבו.
רק תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מתלהבים מהצעה ל"עסקה בקרקע פרטית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
