לפחות 304 אלף יהודים גרים היום ביו"ש, זאת לפי הנתונים הרשמיים שאינם כוללים מאחזים לא חוקיים: יותר מ-80% מהם מתגוררים בבתים בבעלותם, לעומת פחות מ-70% בממוצע ארצי; שטחה הממוצע של דירת מגורים, הגדל בכל הארץ ומעיד על שיפור באיכות הדיור, צומח בקצב מהיר יותר באזורים אלה; גם שווי הדירות - למרות "הסיכון הביטחוני" שמשוקלל במחיר סופי, גבוה יותר מהממוצע.
גם התקררות, כמו בשוק הדיור בצד המערבי של הקו ירוק, הורגשה בצד המזרחי: במארס השנה, למשל, צנח מספר הדירות החדשות שנמכרו בישובים ישראלים ביהודה ושומרון ל-21 בלבד, רבע מהכמות שנמכרה בפברואר. זו צניחה חדה יותר מאשר בישראל כולה, שבה ירד מספר העסקאות ב-14% בלבד, כך על פי-נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 21 הדירות החדשות שנמכרו ביו"ש מהוות שביעית מכמות הדירות החדשות שנמכרו בחודש השיא האחרון, דצמבר 2011.
כמובן שעל השוק ביו"ש משפיעים גם גורמים אחרים: אווירה פוליטית ורוחות שלום וביטחון. הצעד הקיצוני והבולט ביותר היה ההוראה של המשלה הנוכחית על הקפאת הבנייה מעבר לקו הירוק, מנובמבר 2009 ועד ספטמבר 2010 - מהלך שכמובן נותן אותותיו על נתוני הבנייה ביו"ש עד היום. בסיכום שנת 2011, נמכרו ביו"ש 561 יחידות דיור חדשות בלבד, שני שליש מהכמות שנמכרה בשנת 2008 והסתכמה ב-830 דירות.
גם מספר התחלות הבנייה בהתנחלויות שבשטחים - נושא טעון כל כך פוליטית בארץ ובחו"ל - מדשדש מזה מספר שנים, אם כי רבים טוענים שעדיין מדובר במספרים גדולים - שאף הולכים וצומחים (ראה מסגרת מטה).
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2011 החלה בניית 1,012 יחידות דיור ביו"ש, רק חמישית מהתחלות הבנייה שנרשמו בשנת 2000, שבה החלה בנייתן של 4,957 יחידות דיור ביו"ש ובחבל עזה (נתוני הלמ"ס עד 2005 כוללים את חבל עזה). בשנת 2010 החלה בנייתן של 707 יח"ד בהתנחלויות.
ירדו לחצי
בעוד שבישראל כולה זינק מספר התחלות הבנייה בתוך שנתיים ב-25%, מ-34,850 יח"ד ב-2009 ל-43,649 בשנת 2011, התחלות הבנייה בישובים הישראלים שבגדה ירדו לחצי, מ-1,962 יח"ד בשנת 2009 ל-1,012 בשנת 2011, כאמור.
יצוין כי הנתונים אינם כוללים מאחזים בלתי חוקיים. בניגוד להתנחלויות, שעל הקמתן החליטה באופן רשמי ממשלת ישראל, המאחזים הבלתי חוקיים לא הוקמו באופן רשמי. במאחזים אין תב"עות (תכניות בניין עיר) מאושרות, ולכן לא ניתן לקבל בהם היתרי בנייה כדין.
נתון מעניין נוסף שראוי לתשומת לב: שטחה הממוצע של יחידת דיור בשטחים זינק ב-14% בתוך שנתיים: בשנת 2010 השטח הכולל של יחידות הדיור שהוחל בבנייתן הסתכם ב-136 אלף מ"ר, או 192 מ"ר ליחידת דיור בממוצע. זאת, לעומת שטח כולל של 329 אלף מ"ר שהוחל בבנייתו בשנת 2009, המשקף שטח ממוצע של 168 מ"ר ליחידת דיור. את החישוב ביצענו על-ידי חלוקת השטח הכולל במספר יחידות הדיור שהוחל בבנייתן.
בינתיים, בישראל: שטח הבנייה גדל גם כן, אם כי באופן מתון בהרבה: בשנת 2010 עמד שטחה הממוצע של יחידת דיור בישראל על 193 מ"ר, לעומת 189 מ"ר בשנת 2009, גידול של 2% בלבד.
משתלם לשכור
304 אלף יהודים התגוררו בישובים הישראלים שבאזורי יהודה ושומרון בשנת 2010, על-פי נתוני הלמ"ס, 81% מהם בדירות שבבעלותם. שיעור הבעלות על דירות בנפת יו"ש גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, שעומד על 69% בישראל.
במשק בית יהודי ביו"ש יש 4.56 נפשות בממוצע, לעומת 3.3 נפשות בישראל, כך על-פי נתוני הלמ"ס. ערך דירה בבעלות ביו"ש עמד על 1.17 מיליון שקל ב-2010, מעט גבוה מהממוצע הארצי, באותה שנה - 104 מיליון שקל.
ההוצאה על דיור במשק בית (בדירה בבעלות) ביו"ש היא 4,189 שקל לחודש ב-2010, והמשלמים שכר דירה הוציאו 1,915 שקל לחודש ב-2010, רק שני שליש משכר הדירה הממוצע בישראל באותה שנה.
תלויים בקבלן תקופה בלתי מוגבלת
בניגוד לבעלי דירות בתחום הקו הירוק, המנוהלות במינהל מקרקעי ישראל - שנרשמים כבעלי זכויות חכירה בטאבו - בעלי דירות שנבנו בתחום יו"ש יוותרו כבעלי זכויות חכירה הרשומות במינהל האזרחי.
במקרה של רוכשי דירות חדשות (בתחום הקו הירוק ומחוצה לו), הקבלן משמש כחברה משכנת המנהלת את רישום הזכויות בדירות במקביל לרישום במינהל מקרקעי ישראל או במינהל האזרחי, עד לרישום בטאבו.
"רוכשי דירות שנבנו על קרקעות המנוהלות במינהל האזרחי נשארים תלויים בקבלן לתקופה בלתי מוגבלת, בעוד רוכשי זכויות בדירות שנבנו על קרקעות המנוהלות בממ"י משתחררים מהקבלן לאחר רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין", אומר עו"ד שמואל שוב, מומחה למקרקעין.
יתרה מכך, "הפגיעה ברוכשי הדירות שבתחום המינהל האזרחי נגרמת נוכח העובדה כי רישום הזכויות בדירות נותר למשך תקופה בלתי מוגבלת בידי שני גופים המנהלים רישום כפול (המינהל האזרחי והחברה הקבלנית), כאשר הרישום אצל המינהל האזרחי אינו שלם שכן, לדוגמה, המינהל האזרחי אינו רושם התחייבויות לרישום משכנתא לבנקים, אלא רק החברה הקבלנית", אומר עו"ד הנדל"ן חיים דבוש.
כפילות זו מרתיעה רוכשי דירות פוטנציאליים: "מכירת דירה שזכויותיה מנוהלות במינהל האזרחי מסורבלת, שכן יש צורך בקבלת הסכמה של שני גופים וביצוע רישום בשניהם", אומר שוב, ודבוש מוסיף: "רישום כפול משמעו עלויות נוספות, שכן בעבור כל פעולה כגון אישור זכויות, התחייבות למשכנתא, מכר דירה וכד', גובה הקבלן כחברה משכנת כספים, וזאת בנוסף לכספים שגובה המינהל האזרחי בעבור האישורים מטעמו".
נוכח הרפורמה במינהל "תמוה הסרבול הכרוך בקרקעות המנוהלות על-ידי המינהל האזרחי", אומר שוב.
סטטיסטיקה זה עניין של פוליטיקה
לפי "שלום עכשיו", שנת 2011 היתה שנת שיא במכרזים ביו"ש - הוצעה קרקע לבניית 1,577 יח"ד. ברשימת המכרזים של משרד השיכון (בנוסף על 2,057 במזרח ירושלים), הוצעו 317 יח"ד באפרת, 277 יח"ד באריאל, 642 יח"ד בביתר עילית, ו-42 יח"ד בקרני שומרון. נכון להיום, יש 120 התנחלויות רשמיות בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים).
מדוח "שלום עכשיו" עולה עוד, כי ב-2011 החלה בניית 1,850 יח"ד (60% מהן צמודות-קרקע) - מספר הגדול ב-838 יח"ד מהנתון שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגורם הממשלתי הרשמי. חגית עופרן, רכזת פרויקט מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו", מסבירה שהפער נובע ממקורות המידע השונים של שני הגופים: "אנחנו סופרים את התחלות הבנייה שאנחנו רואים בעין, בהשוואת תצלומי אוויר. הלמ"ס מסתמכת בעיקר על הרשויות המקומיות - כל רשות אמורה לעדכן אותה בכל היתר בנייה שניתן. אנחנו סופרים בנייה לא חוקית, שלא סופרים בלמ"ס".
בנוסף, "אנחנו סופרים התחלת בנייה מהרגע שבו נצפתה בתצלום האוויר חפירת יסודות, ואנו מצלמים כל חצי שנה, לעומת הלמ"ס שסופרת רק חודשים אחרי הוצאת היתר בנייה".
מבין 3 שנות שלטון נתניהו, 2011 היתה שנת השיא בהתחלות הבנייה בשטחים, לטענת הארגון. לפי נתוניו, התחלות הבנייה ביו"ש הסתכמו ב-1,660 ב-2009, 1,550 ב-2010, ו-1,850 ב-2011, כאמור.
נזכיר שביולי 2011, בפרוץ מחאת הדיור, הציע ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, את הפתרון שלו למצוקה: "בניית 35 אלף יחידות דיור ביו"ש בתוך שנה, מייד וללא מכשולים פוליטיים".
התחלות בניה
מגורים ביו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
