השקל כמטבע מקלט

בעיתות משבר, המשקיעים נוטים לברוח לשני מטבעות מקלט - הדולר והיין. לאחרונה נדמה כי לשני מטבעות אלו נוסף מטבע חדש-ישן - השקל הישראלי שלנו. יציבותו המופלאה של השקל, במיוחד על רקע התנהגות שונה לחלוטין של מטבעות השווקים המתעוררים, מפתיעה מאוד ולמעשה מצביעה על אנומליה מוחלטת, או לחילופין התעלמות מכל הגורמים הסביבתיים התומכים בהיחלשותו.

החיבה להשקעה במטבעות השווקים המתעוררים גוברת בעיתות רגיעה. ניתן למצוא קורלציה הדוקה בין התחזקות מטבעות אלה ושיפור בשוקי המניות ובאווירה המאקרו כלכלית.

אם נתבונן בשנה האחרונה, הרי שלמעט שתי תקופות קצרות של שקט בשווקים, אי שם באוקטובר 2011 ובתחילת השנה הנוכחית, ראינו תהליך מתמשך של נטישת מטבעות חביבים כריאל הברזילאי שנחלש כבר ב-30% לעומת הדולר מיולי שעבר; הפזו המקסיקני, שנחלש ב-20% ועוד שורה של מטבעות אחרים. באופן מפתיע, נפקד מקומו של השקל מרשימת המטבעות שנחלשו לעומת הדולר, במיוחד בחודשיים האחרונים.

הדולר התחזק מאוד כלפי רוב המטבעות בשבועיים האחרונים, כולל האירו והדולר הקנדי. זאת לנוכח המשבר בגוש האירו וירידת מחירי הנפט. אולם, התחזקות זו כמעט ולא באה לידי ביטוי מול השקל. גורמים אינטרסנטיים שומרים בכוח על רמתו הגבוהה של השקל ולא נותנים לו להיחלש, והם חזרו לפעול בעיקר בשעות הערב וסופי השבוע.

אנומליה זו הורגשה היטב באמצע השבוע, כאשר ביום אחד, בשעות הערב המוקדמות, התחזק הדולר מול האירו באחוז ואילו השקל-דולר נשאר כמעט ללא שינוי. סל המטבעות נחלש משמעותית באותה שעה, אף כי בשוק המקומי כמעט לא היו עסקאות.

זה תרגיל ידוע של הגופים השולטים על מערכות ממסחר. הם מנצלים עד תום את דלילות המסחר בצמד דולר-שקל בשעות אלה, ולא משנים את הציטוטים. אם לא באים לקנות, הדולר נשאר ללא שינוי ואז אוטומטית האירו נחלש וכל סל המטבעות נחלש מול השקל. סל המטבעות אמור לשקף ביקושים והיצעים מול המטבע המקומי ובתרגיל שכזה ניתן לגרום להתחזקות משמעותית של השקל לעומת הסל, מבלי שנמכר אפילו דולר שחוק אחד!

כמובן, זה כרטיס בכיוון אחד: תיקון הכי קל של הצמד דולר-אירו בכיוון של התחזקות האירו והצמד דולר-שקל באורח פלא יגיב, מיד, בסימטריה מוחלטת.

גם על רקע האווירה הכללית בשוק הישראלי, מוזרה מאד עוצמתו של השקל. שוק המניות חוזר לשפל של שנים, פירמידות מזדעזעות, טייקונים רועדים וחברות דירוג מפחיתות את תחזית דירוג הבנקים. האחרונה שעשתה זאת בשבוע שעבר הייתה מודי'ס. ביום אחד ספגנו הורדת דירוג של כלל מערכת הבנקאות בישראל, האג"ח של הטייקון מספר אחד כאן נשחטות בעשרות אחוזים - והדולר? לא מגיב . במהלך מסחר תקין זה לא יכול לקרות. ואיראן? כבר מזמן שכחנו את האיום.

עוד סימן שאלה גדול הינו המאזן המסחרי והחשבון השוטף. באפריל הגיע הגירעון המסחרי לשיא של כ-30 מיליארד שקל מתחילת השנה. הקצב גבוה ב-50% מגירעון השיא, שהצטבר בשנה שעברה. יש גירעון גם בחשבון השוטף,מה שאומר שהרבה יותר מט"ח יוצא מישראל ממה שנכנס. וזה עוד לפני שדיברנו על השקעות, כשברור שזרם המשקיעים מישראל החוצה גדול משמעותית מהזרם פנימה - חרף העובדה שמספר חברות ישראליות עשו השנה אקזיטים יפים.

ההסבר היחיד שמניח את הדעת הינו פעילות מוגברת של יצואנים, שמנצלים את רמות השערים הגבוהות יחסית על מנת להגן על תקבוליהם העתידיים. יש יצואנים שהחלו לבצע הגנות כבר ל-2013. לטעמי, הם שוגים אבל זה רק מחזק את האנומליה, שכן ההגנות יקטינו את היצעי המט"ח ולכן גם את ההסתברות לכך שאם תחזור הרגיעה והדולר ימשיך להתחזק בעולם ,יחווה השקל פיחות חד בהמשך השנה.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע בטור דעות, תחת הכותרת "המדוברות"

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים.