נשיא פרולור: "לא המצאנו שום דבר חדש, וזה כל היופי"

אין זה סוד שעשרות חברות ביומד/ביוטק/ביופארמה נסחרות בשוק ההון המקומי. אחת מנסה לפתח תרופה לסרטן, שנייה מנסה לעזור לחולי סוכרת, שלישית למי שמקבל שבץ מוחי, ורביעית... טוב, הרעיון מובן - בשוק המקומי הונפקו עשרות חברות שמטרתן הסופית היא להציל את העולם מתחלואיו.

רוב החברות הללו לא שוות כרגע הרבה, וספק אם אי פעם יגשימו את מטרתן הסופית (זו לא הפסימיות שלנו, זו פשוט המציאות בשטח), ועדיין - שתיים מהן (בנטרול גיוון אימג'ינג שמוגדרת כחברת ציוד רפואי, וכבר שנים שיש לה מוצר מסחרי, וכלל תעשיות ביוטכנולוגיה, שמוגדרת כחברת החזקות) נכללות במדד ת"א 100 - פרוטליקס ופרולור ביוטק.

פרוטליקס כבר הוכיחה עצמה, לאחר שקיבלה את אישור רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) לשיווק תרופה לטיפול במחלת הגושה. לכן, תקוות הביוטק הישראלית הבאה של מי שמשקיע במדד המוביל של הבורסה המקומית, היא פרולור (Prolor Biotech) - חברה שנסחרת במקביל בבורסת ניו יורק (NYSE Amex), ושווה כרגע 308 מיליון דולר - 1.2 מיליארד שקל - במונחי חברת ביוטק שעדיין לא סיימה Phase III זהו שווי עתק, שהחברה תצטרך להצדיק בעתיד הלא רחוק.

לא הלכה במסלול הרגיל

פרולור, אחת מחברות הפורטפוליו של פיליפ פרוסט, יו"ר טבע, החלה את דרכה הציבורית בדרך מעט שונה מחברות דומות לה. החברה מעולם לא ביצעה IPO, ומצאה את דרכה לוול סטריט דרך מיזוג לתוך חברת בלאנק צ'ק שנקראה במקור Modigene . לאחר שנסחרה בבורסה שמעבר לדלפק, שינתה את שמה והתנערה מכל מה שהזכיר את עברה המסורבל, שדרגה עצמה לבורסת ניו יורק לפני כשנתיים, וחודשיים לאחר מכן ביצעה רישום כפול בבורסה המקומית.

למעשה, גיוס ההון הציבורי הראשון של החברה בוצע בשבוע שעבר. במסגרת תשקיף מדף הנפיקה פרולור 6.5 מיליון מניות לפי מחיר של 5 דולר למניה, וכך גייסה 32.5 מיליון דולר - 5 מיליון דולר מהם מפרוסט עצמו, שכבר מחזיק בנתח של 20.2% מהון החברה. כרגע נסחרת המניה לפי מחיר כמעט זהה למחיר שנקבע בהנפקה, וזאת לאחר שהוסיפה לערכה 16% מתחילת השנה אך איבדה 26% מהשיא שנקבע בפברואר האחרון.

אז מה בדיוק עושה פרולור, ואיך נסק שוויה ליותר ממיליארד שקל? ובכן, נתחיל מהקל אל הכבד. אף אחד מאתנו לא אוהב זריקות, ולא משנה באיזו תדירות מקבלים אותן. זה כואב, זה לא נעים, זה לפעמים מפחיד, ובקיצור - זה לא "כוס התה" של רובנו. ועדיין, יש מי שנאלץ להזריק לעצמו כל יום תרופה (לרוב הורמון) כזו או אחרת במשך חודשים ואפילו שנים.

לכאן נכנסת פרולור. באמצעות שתי טכנולוגיות שברשותה מאריכה החברה את זמן השהות בגוף של התרופה שמוזרקת (להבדיל מתרופה שניתנת בבליעה), וכך מקטינה את מספר הזריקות הנדרש. כפועל יוצא מכך היא מקטינה את תופעות הלוואי של הזריקות, ומשפרת את איכות חייו של המטופל.

הטכנולוגיה הראשונה, טכנולוגיית הדגל של החברה שיעילותה כבר הוכחה (ראו מסגרת), נקראת CTP (ראשי תיבות של Carboxyl Terminal Peptide) ומיועדת להאריך את זמן השהות של חלבונים רקומביננטים, ובמילים קצת יותר פשוטות - כל הורמון (חלבון במקור) שאפשר לחשוב עליו. הטכנולוגיה השנייה, שיעילותה עדיין לא הוכחה, נקראת Reversible Pegylation, והיא מיועדת להארכת זמן השהות של פפטידים (רצף קצר של חומצות אמינו) ומולקולות קטנות. 2 הטכנולוגיות משלימות האחת את השנייה, ונותנות מענה, תיאורטי לפחות, למגוון רחב של תרופות.

"אנחנו החברה היחידה בארץ שיש לה מנדט להאריך את זמן השהות בגוף של תרופות בהזרקה, ובין החברות העצמאיות הבודדות בעולם", מצהיר שי נוביק (46), נשיא פרולור זה 5 שנים, ומי שמרבה לייצג אותה מול התקשורת הישראלית. "ועדיין, לא המצאנו שום דבר חדש, וזה כל היופי בחברה", הוא אומר בכנות. "אנחנו לא מפתחים תרופות למחלות שאין להן כרגע תרופה, ולא מפתחים תרופות בעלות מנגנון ביולוגי חדש למחלות שכבר יש בשבילן תרופות. אנחנו הולכים על בטוח".

זה לא פרולור. זה הטבע

נוביק מספק לנו את ההסבר הפשוט הזה כדי לסייע לנו להבין מה מבדיל בין פרולור לבין חברות ביוטק אחרות, ומה עומד מאחורי השווי המכובד של החברה - שווי שלמעשה משקף את הסיכון הנמוך יחסית שטמון בהשקעה בה, לעומת חברות שכן מנסות לפתח תרופה חדשה.

מאחורי הסבר זה של נוביק, וכדי להבין יותר לעומק את מה שפרולור עושה, נלך מעט אחורה בזמן ונגלוש לשיעור ביולוגיה קצר. טכנולוגיית CTP התגלתה בראשונה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי. פרולור וענקית הפארמה מרק הן שתי החברות היחידות שרכשו ממנה רישיון לעשות בה שימוש, וכך עשתה הטכנולוגיה את דרכה למעבדות החברה בנס ציונה.

מה שחוקרי האוניברסיטה גילו הוא שההבדל בין חלבון ששוהה בגוף הרבה זמן לבין חלבון שמכלה עצמו מהר, הוא מרכיב כימי שנקרא CTP. פרולור לקחה את המרכיב הזה, ובסיוע ביולוגיה מולקולרית הוכיחה כי ניתן לחבר אותו לכל חלבון קצר חיים, וכך להאריך את משך שהותו בגוף.

"מי שהמציא את הטכנולוגיה הזו זה הטבע עצמו. לא אנחנו, וזה היתרון שלה", מסבירה ד"ר גילי הארט, מנהלת הפעילות הפרה-קלינית של החברה. "בגלל שמדובר במרכיב ביולוגי שהגוף בעצמו יצר, אין סיכון שהוא יזהה אותו כגוף זר וייצור תגובה אימונולוגית שתדחה אותו. זו למעשה הטכנולוגיה היחידה בעולם שלא הומצאה על ידי בני האדם", מדגיש נוביק.

אז מה עושה פרולור? ובכן, כאשר מלבישים את אותו CTP על חלבון צריך לדאוג שהוא לא ימנע ממנו לתפקד (ה-CTP הוא כמו שריון שמונע מהחלבון להתכלות מהר), שלא יגרום לתופעות לוואי, ושלא יהפוך את החלבון (ובעצם את התרופה עצמה), לצמיגה יותר, וכך יקשה על הזרקתה דרך מחט דקה. לדברי נוביק, פרולור הצליחה להוכיח בניסויים שעשתה עד כה (פרטים בהמשך), כי היא מתגברת על שלוש הבעיות הללו.

לגדול דרך הורמון הגדילה

בתור התחלה, פרולור בחרה לבחון את ה-CTP על הורמון גדילה עבור מבוגרים וילדים. הורמון זה נבחר, בין השאר, בגלל הביקוש הגבוה בקרב חברות פארמה לפתרון שייעל את השימוש בו, הן בגלל גודל השוק שלו (3 מיליארד דולר רק עבור מבוגרים), והן בגלל שמדובר בתרופת יתום - נתון שמפשט את המסלול הרגולטורי בדרך לשיווקה המסחרי.

אגב, מבוגרים נאלצים להזריק לעצמם הורמון גדילה בגלל שסבלו מחוסר בו בילדותם, או בגלל שהבלוטה המייצרת אותו ניזוקה בבגרותם עקב טראומה דוגמת טיפול כימותרפי.

כאן אנו מגיעים לשלב הקליני המתקדם למדי שבו מצויה פרולור. את II Phase בהורמון גדילה שמיועד למבוגרים, החברה כבר סיימה בהצלחה, ובימים אלו היא סוגרת קצוות אחרונים לקראת התחלת Phase III - השלב האחרון והקריטי לפני קבלת אישור FDA.

ב-Phase II, שכלל 39 מטופלים בלבד, הצליחה החברה להוכיח כי ניתן להחליף זריקה יומית של ההורמון בזריקה שבועית, ללא תופעות לוואי. עוד הוכח כי ניתן להשתמש במחצית מכמות החומר המוזרק כדי להגיע לאותן תוצאות (תוצאות שנמדדות לפי רמת חלבון ה-HGF1 בדם).

במקביל, בימים אלו מבצעת החברה Phase II באותו הורמון עבור ילדים (שוב, הזרקה שבועית שאמורה להחליף הזרקה יומית), וכן היא עורכת ניסויים פרה-קליניים בתרופה המיועדת לטיפול בהמופיליה, ובתרופה המיועדת לטיפול בסוכרת סוג 2 והשמנת יתר.

אך העתיד של פרולור תלוי כרגע בתוצאות Phase III, שאמורות להיוודע בטווח של שנה עד שנה וחצי. נוביק, איך לא, מעודד מתוצאות Phase II והשלכותיהן על תוצאות Phase III, אך מדגיש כי אין קשר ישיר בין שני השלבים. "היתרון של פרולור הוא שהטכנולוגיה שלה מבוססת על מנגנון ביולוגי קיים וידוע, ולא על מנגנון ביולוגי חדש. נכון, אין דינו של מנגנון בקבוצה של 39 איש כדינו בקבוצה של 150 איש, כפי שנידרש ב-Phase III, אך עדיין מדובר במנגנון ידוע. לכן, הסיכוי שנצליח ב-Phase III הוא גבוה פי 100 מזה של חברה שמפתחת תרופה שמבוססת על מנגנון ביולוגי חדש".

כדי לממן את Phase III, כאמור, השלימה פרולור גיוס של 32.5 מיליון דולר, והדבר ייתן לה שקט פיננסי לפחות בשנה הקרובה. לפני הגיוס ונכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, נחו בקופת החברה 9.2 מיליון דולר.

ואם כבר במימון עסקינן, לפרולור אין עדיין שת"פ עם ענק פארמה - משהו שבדרך כלל הופך למנת חלקן של חברות דוגמתה, חברות שמצויות בין Phase II ל-Phase III. שת"פ שכזה מזרים הון לקופת החברה ומקטין את הוצאותיה כי רוב הוצאות המו"פ מועמסות על השותף האסטרטגי.

נוביק, מטבע הדברים, לא מרחיב את הדיבור על האפשרות ששת"פ כזה נמצא באופק של החברה.

מרק הצליחה, עכשיו התור של פרולור

אחד היתרונות העיקריים של הטכנולוגיה של פרולור, ומה שתומך בשוויה הנוכחי, הוא היותה מוכחת, כלומר יש כרגע בשוק תרופה שמבוססת עליה. ענקית הפארמה מרק (Merck) קיבלה לפני כשנתיים אישור EU (המקביל האירופי של ה-FDA), לשיווק הורמון פוריות מבוסס CTP. בימים אלו עומדת מרק להגיש בקשה לאישור שיווק ההורמון בארה"ב. מרק הצליחה להמיר 7 זריקות בשבוע בזריקה שבועית אחת ויחידה.

אך זה לא הכול. מרק ופרולור הן שתי החברות היחידות בעולם שאוחזות ברישיון לשימוש בטכנולוגיית CTP, שניתן להן על ידי אוניברסיטת וושינגטון. מרק מחזיקה ברישיון עבור 4 הורמוני פוריות, ולפרולור יש את הרישיון לנסות את הטכנולוגיה על יתר החלבונים - עובדה שמגדילה את הפוטנציאל הטמון בחברה.

ולמרות זאת, פרולור היא עדיין חברה שמצויה בסיכון גבוה. ההצלחה של מרק אין פירושה הצלחה של פרולור, והתוצאות החיוביות של Phase II אינן בהכרח מנבאות הצלחה של Phase III. פרוסט, היו"ר ובעל המניות הגדול בחברה, אומנם הביע אמון בעתידה, כשרכש מניות במסגרת ההנפקה, אך מכאן ועד הפיכתה לפרוטליקס 2 (או טבע 2), הדרך ארוכה.

נוביק ואברי חברון, המנכ"ל, כבר שווים "על הנייר" 27 מ' ש' כ"א

למרות שעדיין לא הוכיחה את עצמה (דהיינו, קיבלה אישור FDA), פרולור הספיקה להפוך את חלק ממנהליה הבכירים למיליונרים "על הנייר", וזאת בזכות אופציות למניות שקיבלו לאורך השנים ושמצויות כרגע עמוק "בתוך הכסף".

מבדיקת "גלובס" עולה כי נוביק ואברי חברון, מנכ"ל החברה, מחזיקים כל אחד באופציות שמגלמות כרגע הטבה של 7.1 מיליון דולר (27 מיליון שקל). רוב האופציות ניתנו לשניים לפי מחירי מימוש שנעים בין 88 סנט ל-2.4 דולר, וזאת לעומת מחיר נוכחי של 4.95 דולר.

לפני פרולור ניהל נוביק במשך שנתיים חברת השקעות בבעלותו, ולקריירה זו קדמה כהונה בת שנתיים כמנכ"ל אי אונליין (A Online), לשעבר מפעילת אתר פיננסי. חברון (64), שמכהן כמנכ"ל החברה זה 7 שנים, הוא ד"ר לכימיה ביו אורגנית בהשכלתו, ובעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית הביוטכנולוגיה. בין השאר, נמנה חברון עם מייסדי אינטרפארם (כיום חלק מסרונו), מפתחת תרופת הרביף לטיפול בטרשת נפוצה.

עוד עולה מבדיקת "גלובס" כי חברון קיבל אשתקד שכר בסיס של 270 אלף דולר ובונוס של 60,000 דולר, ואילו נוביק קיבל שכר של 290 אלף דולר ובונוס של 85 אלף דולר. כך, עמדה עלות שכרו החודשית של חברון על משהו כמו 105 אלף שקל, ואילו עלות שכרו של נוביק עמדה על 119 אלף שקל.

tali-z@globes.co.il

 התכנית הקלינית

 המיליונרים של פרולור