נאמן בין אילת וירושלים

שתי פנים ליעקב נאמן. האחת היא נאמן המלומד, החריף, האינטלקט והענייני. זהו נאמן שבא מן האקדמיה, גם כפרופסור וגם כסטודנט בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, שם הכרתי אותו. הוא היה התלמיד המצטיין. אני הייתי התלמיד שרצה להעתיק ממנו בבחינות (והוא לא הסכים, אם כי הוא מכחיש זאת). היה ברור לכל שיגיע לגדולות בתחום המשפטי.

בתוך הנאמן הזה הייתי כולל צד נוסף שלא כל-כך ידוע. הוא חבר טוב, לא שוכח אנשים, לא מתנשא עליהם, והוא איש של צדקה, אוהב לעזור. אני מדגיש: לא רק עוזר, אלא גם שמח לעשות זאת. הצדקה שלו היא היחידה האמיתית, זו הניתנת בסתר. הוא עושה זאת לא רק במתן תרומות כספיות, אלא גם הרבה מאוד סיוע משפטי חינם לאנשים חסרי אמצעים.

נאמן והאינטרס

הנאמן הזה, איש המשפטים החושב, ההוגן, התגלה היום באילת, שם מתקיים כנס לשכת עורכי הדין. לא תהיה הארכה של תקופת ההתמחות הדרושה כדי לקבל רישיון עורך דין, הודיע נאמן בכנס. היום זה שנה - וכך זה יישאר.

תקופה יותר ארוכה משמעותה, כמובן, שמספר האנשים שייכנסו מדי שנה למקצוע יקטן, ופחות עורכי דין חדשים זה דבר טוב לוותיקים, ומכאן האכזבה של לשכת עורכי הדין שציפתה להחלטה הפוכה.

נאמן עצמו הוא עורך דין פרטי, כלומר, הוא החליט בניגוד לאינטרס הפרטי שלו - ומתוך התחשבות בתלמידי המשפטים שעוד שנת התמחות הייתה פוגעת בהם אישית וכלכלית. מה שמאוד הפתיע - גם את עורכי הדין, גם את הסטודנטים.

הצומת פוליטיקה-דת

מתי מתחולל המעבר בין נאמן של אילת לבין נאמן של ירושלים? בצומת שבה נפגשת הפוליטיקה עם האמונה הדתית. האדם המשכיל והמוכשר משמיע לפתע דעות המתאימות למשפט שהיה קיים בתקופות קדומות.

זה התחיל עם פרשת פיצול סמכויות היועץ המשפטי, עבר להתבטאות על חוקי ההלכה, ומשם לשורה של יוזמות חקיקה בעלות גוון שמרני-אוטוקרטי. היה צורך בלחץ ציבורי ובהתערבות ישירה של ראש הממשלה כדי לעצור את יוזמות נאמן, שהיו לעתים מסוכנות לדמוקרטיה ולשלטון החוק.

ההחמצה

זה נורא חבל כי נאמן יכול היה להיות שר משפטים מעולה. לו רק היה מתרחק מהמשפט הפוליטי ומתמקד במגזרים האחרים של תפקידו. רמת השופטים, העומס, החלפת חוקים ארכאיים בחקיקה אנושית ומתקדמת. יש כל-כך הרבה לעשות לטובת הציבור, שחבל על כל דקה המבוזבזת לעשייה למען חלק קטן של הציבור. האדם שאנחנו צריכים במשרד המשפטים בירושלים הוא הנאמן של אילת.

מה זה כדורגל?

כדורגל זה משחק בו אנשים בועטים בכדור במשך 90 דקות - ובסוף הגרמנים... מפסידים.