"שדות הגז יובילו לעימות במזה"ת; חיזבאללה עשוי לתקוף"

הימצאותן של תגליות הגז הישראליות באגן הים התיכון גורמת לישראלים להיות מודאגים פחות מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, אולם מנגד - הן עלולות להוביל לפריצתם של סכסוכים בין כלכלות האזור. כך מעריכה היום מייגן אוסוליבאן, במאמר שכתבה ל"בלומברג", שמזהירה מפני סכסוך אפשרי בין מדינות האזור על רקע התגליות החדשות יחסית, אולם גם מציגה פתרונות אפשריים לקונפליקט העתידי.

"במזרח התיכון יש איום ממשי שתגליות הגז יהוו תמריץ לסכסוך במקום לצמיחה כלכלית", היא כותבת - בהתייחסה למאגרים "לוויתן" ו"תמר", אשר התגלו על ידי באגן הים התיכון בשלהי 2009. "תגליות 'תמר' ו'לוויתן' נמצאות במים הכלכליים של ישראל, אולם זה רק עניין של זמן לפני שיתגלו מאגרים נוספים הנמצאים בשטח אפור".

אוסוליבאן מתארת תרחיש במסגרתו שדה גז חדש מתגלה במים הכלכליים של ישראל, אולם "זולג" גם למים הכלכליים של לבנון ו/או לשטחיה הימיים של קפריסין. "לפתע, העולם יעמוד בפני סיטואציה בה טורקיה דורשת לא לפתח את השדה עד לפתרון סוגיית קפריסין החצוייה, בעוד חזבאללה יאיים לנקוט בפעילות צבאית כנגד מה שהוא יחשיב כפעילות ישראלית במימי לבנון".

"וארה"ב, מצידה, תמצא את עצמה נמשכת לשני כיוונים מנוגדים - הראשון עם נאט"ו, בה חברה טורקיה, והשני עם ישראל", כותבת אוסוליבאן.

ומה הפתרונות? אוסוליבאן, פרופ' לממשל מאוניברסיטת הרווארד ולשעבר יועצת לממשל הנשיא אובמה, מציינת שתי גישות שפיתחו תלמידיה באוניברסיטה.

הראשונה, הינה לעכב את פיתוח שדות הגז עד להסכמה בין המדינות החלוקות בדעתן לגבי בעלות השדה - על האחריות והבעלות על הפיתוח. אולם, גישה זו לדבריה, "מאותרת על ידי המציאות", ומציינת כי ניסיונות דומים להגיע להסכמות כאלה בעבר, לא צלחו.

"למזלי, יש אלטרנטיבה להמתנה לפתרון מוחלט של הקונפליקט סביב שדות הגז", מבהירה אוסוליבאן, ומציינת כי ישנה האפשרות כי כל הצדדים "יסכימו שלא להסכים", ולמעשה יחלו בפיתוח משותף של שדות הגז, בתקווה להתחממות של היחסים בין כל הצדדים, בחלוף הזמן.

"שווה לפתח את שדות הגז באגן הים מתוך תקווה לשלום בר-קיימא בין הצדדים, בעתיד. אולם בדרך כלל במזרח התיכון, האינטרסים הפוליטיים מנצחים את אלה הכלכליים - יש לקוות שהפעם נחווה במקרה יוצא דופן", מסכמת אוסוליבאן.