"פדיחות" בעבודה החדשה

אין באמת דבר כזה "ימי חסד" בעבודה חדשה. דווקא בהתחלה העיניים סביב פקוחות לרווחה, וסכנת התיוג של העובד החדש אורבת יותר מתמיד. עובדים חדשים, שלפני רגע היו מועמדים לעבודה ושקלו כל מילה, לרוב מגיעים נרגשים ומתוחים לעבודה החדשה. בגלל סערת הרגשות, בשילוב עם מאמציהם לצלוח את התקופה הראשונה, הם מועדים לטעויות שמשליכות על עתידם בארגון.

כדי לא ליפול לטעויות הנפוצות, הנה כמה המלצות להתנהלות נכונה בעבודה חדשה:

התאימו עצמכם לקצב שסביבכם

ההרגלים המוטמעים ממקומות עבודה קודמים הם מכשול לעובדים חדשים, במיוחד לכאלה שצברו ותק רב בחברה אחרת. בעודם כמהים להשתלב במקום החדש, הם פועלים בטבעיות כמקובל במקום עבודתם הקודם, על פי הקצב שהיה נהוג בה.

הבעיה היא שברוב המקרים אין חברה המתנהלת בקצב דומה לאחרת, ולעיניים הבוחנות מסביב זה כמובן צורם לראות עובד חדש שפועל בקצב שונה משמעותית מזה של היתר. למשל, כשהוא נלהב יתר על המידה בארגון שמתנהל על מי מנוחות, או לחילופין כשהוא מתנהל בעצלתיים או לוקח הפסקות מפנקות בזמן שהאחרים אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם מול המחשב. בשני המקרים נותר רושם רע על הסובבים.

לכן, כבר בריאיון העבודה כדאי לנכוח מעט בסביבת העבודה, להביט סביב ולשאוב רמזים לגבי הקצב שלה. לא צריך לשאול ישירות את הנפשות הפועלות - אפשר לשים לב לאנחות לחץ ולסינון משפטים כגון "וואו, אני לא מספיקה כלום", או "אלוהים, איזה לחץ, כמה עבודה", ואם זה כך גם בפעמים הבאות, אפשר לשער שזהו הקצב של התרבות הארגונית בחברה.

לאחר מכן, בימים הראשונים בעבודה, על העובד לבחון האם יש שעות מסוימות שבהם נראה שכולם נינוחים יותר ומרשים לעצמם לקחת הפסקות, ולעומתן לזהות מהן שעות הפעילות העסוקות. כך יוכל להתאים את התנהגותו, וגם אם לא ידייק באבחנותיו, זה עדיף על פני הפגנת אדישות בזמן שכולם סביב מתרוצצים.

תשאלו, תתעניינו, אבל אל תציקו

זה מובן שעובדים חדשים מתאמצים לא להציק ולהפריע למהלך העניינים השגרתי בארגון החדש. הבעיה היא שכשהם מגיעים לעבודה ועל פניהם מבט תמידי של "אצלי הכל בסדר" - זה לא בהכרח מתקבל בברכה בצד השני, בקרב הקולגות החדשים.

עובד ותיק תיאר לי עובד חדש, שמרוב שחשש להיות לנטל הפך למעמסה כבדה פי כמה על כולם: "הוא הגיע על קצות האצבעות, כאומר 'אל דאגה, אני לא אטריד אתכם', והסקנו שהוא מבין ומכיר הכל מהעבודה הקודמת שלו. כשהתחיל סוף סוף לשאול שאלות, הן היו רלוונטיות לעובד עם ותק של יומיים, ולא של חודשיים. הוא היה רחוק מלהיות מועיל, והבנו שנוצר פער מקצועי גדול מדי. מאחר שאנחנו צוות ביקורתי ומאוד מגובש, לא היינו סלחניים וסבלניים, ולא ממש עזרנו לו להשתלב".

מנגד, לא מומלץ להגזים בהתנהגות ההפוכה, להגיע עם ביטחון מופרז ומיד לזהות בעיות ולהציע הצעות ייעול. כוונותיהם של עובדים הנוהגים כך טובות, ויתכן שגם רעיונותיהם מצוינים, אך לרוב התוצאה היא שלילית. הסיכוי להבין לעומק תוך זמן כה קצר את הנסיבות האמיתיות של כל מצב בעבודה הוא קלוש, והרושם הנוצר הוא אינו של אדם יצירתי ואכפתי, אלא ביקורתי ומתנשא שמעריך את עצמו יותר מדי ומפקפק בניסיונם של הסובבים.

יותר מכל חשוב לשמור על גבול הטעם הטוב. מצד אחד להפגין נוכחות, לשדר למידה פעילה, לשאול שאלות ולהביע דעה בזהירות. מצד שני לשתוק ולספוג, להימנע מיצירת מהפיכות בזק, גם כשנדמה לעובד שיש לו כלים להבריא את תחלואי החברה.

דעו את מקומכם הפוליטי כעובדים חדשים

עובד חדש מגיע כ"לוח חלק", נקי מכתמי מעורבות בפוליטיקה של הארגון שאליו נכנס. זה נשמע כיתרון, אך בעבור עובדים חדשים רבים אי-הוודאות הזה מעורר לחץ ומערער את הביטחון העצמי.

בניסיון להשתלב חברתית ולהימנע מתחושת אי-הוודאות, הם מנסים להיכנס לעניינים במהרה ולשאוב כל מידע רלוונטי באשר ליחסים הפנימיים בארגון. כך למשל קורה שעובדים חדשים מצטרפים מיד לפעילות הפוליטית הלא-רשמית בארגון: משתתפים בשיחות רכילות כדי להתקבל בצוות, נשאבים לקטר יחד עם האחרים הוותיקים על כללים או מנהלים קשוחים, וכיו"ב.

עובד ותיק סיפר לי כך על עובדת חדשה: "בזמן ששוחחתי עם חבר צוות על חולשה של אחד המנהלים, היא הצטרפה פתאום לשיחה, בלי לדעת על מה מדובר. זה קרה כמה פעמים גם עם עובדים אחרים, והיא נהגה כל הזמן לחזור על כך שהרבה יותר קשה כאן מאשר בחברה שהגיעה ממנה. היא אמרה ששם סמכו על העובדים ונתנו להם חופש, ושפה היא מרגישה כמו במשחק של שוטרים וגנבים. בעינינו זה היה מוגזם, וגם לא ממש נכון. הסקנו שהיא או קוטרית או עצלנית".

כדאי להפנים: אי אפשר להבין את המפה הפוליטית של הארגון ברגע. זה מצריך זמן רב, והדרך הבטוחה לעשות זאת היא לשתוק יותר מלדבר. זה חשוב ביותר לא רק מהסיבות החברתיות, אלא גם לטובת העובד ברמה המקצועית. למשל, כשעליו להשיג משאבים לקידום עבודתו, הוא עלול לשגות: במקום לפעול למול מקבלי ההחלטות האמיתיים, ישקיע מאמצים בשכנוע מנהליו הישירים, שבפועל אינם אלא חותמת גומי.

- אילו עוד טעויות אנשים עושים במקום עבודה חדש?

- אילו כללים כדאי ליישם כדי להתנהל נכונה בעבודה חדשה?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר יש לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר ליצור עמה קשר גם בפייסבוק.