כתב אישום נגד ראש עיריית יהוד-מונוסון בגין עבירות בנייה

פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד ראש עיריית יהוד-מונוסון, יוסי בן-דוד, בתיק שבמרכזו עבירות בנייה בביתו הפרטי ברחוב צה"ל בעיר ובמבנה תעשייתי.

כתב האישום מייחס לבן דוד עבירות בנייה של הרחבת מבנים בשימוש ללא היתר, במבנה תעשייתי ובבית הפרטי ברחוב צה"ל. מדובר בעבירות מתמשכות על פני כמה שנים. חלק מהעבירות התחילו לפני שבן דוד ביקש אישור מהוועדה לתכנון ולבנייה וחלק נעשו אחרי שביקש אישור אך לפני שהאישור התקבל.

המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הגישה אתמול לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום בגין עבירות תכנון ובנייה נגד בן דוד וכנגד שתי חברות ומנהלן. שתי החברות עשו שימוש שלא מותר במבנים ובן דוד היה הבעלים של המבנים. לפי כתב האישום, בן דוד, ביצע בנייה שלא כדין בבית ובמבנה תעשייה בהיקף של עשרות מ"ר בכל אחד מהם, בעת שכיהן כראש העירייה וכיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יהוד-מונוסון, ומשכך היה אחראי על האכיפה במרחב התכנון המקומי. חלק מעבירות הבנייה בוצעו לפי שהגיש בן דוד בקשה לוועדה המקומית לקבלת היתר וחלקן בוצעו לאחר הגשת הבקשה אך טרם קבלת אישור הוועדה.

בן דוד החל לכהן כראש העירייה וכיו"ר הוועדה המקומית החל מאוקטובר 2003. עבודות הבנייה ללא היתר בוצעו בין השנים 2003-2007. ברחוב גירון ביהוד נבנה במקרקעין מבנה בשטח של כ-200 מ"ר ובמועד כלשהו נהרס חלק המבנה, בשלב אחר נבנה גג חדש ומוגבה בשטח כ-300 מ"ר בחלקו הדרומי ובשלב אחר נהרס מבנה קיים בקרקע. הבנייה שנעשתה היתה טעונה היתר, אך בן דוד ביצע את הבנייה ללא היתר כדין. באפריל 2005 הגיש בן דוד בקשה להיתר כדי להכשיר חלק מהעבודות והשימושים בקרקע, אך לא השלים את הליך הרישוי. ב-2010 הגיש בקשה חדשה להיתר, שניתן לו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לחלק מהבנייה, כשבחלק מהבנייה הקיימת היתה מסומנת בהיתר להריסה.

מאז 2005 בוצעו במבנים אלה שימושים תעשייתיים על ידי בן דוד, חברת ואן וויי בע"מ לשירותי כביסה ואברהם פורת, המנהל של החברה, שהשתמשו בו למכבסה תעשייתית. נעשו גם שימושים לאחסנת בדים על ידי בן דוד, חברת דה בסט טקסטיל העוסקת בייבוא בדים ואברהם פורת. שימושים אלה הם שימושים חורגים שטעונים קבלת היתר.

בנוסף, לפי כתב האישום, ביצע בן דוד לפני שנת 2005, עבודות בנייה ללא היתר בביתו הפרטי שברחוב צה"ל ביהוד, כולל בניית סככה בשטח כ-42 מ"ר ללא היתר, בניית פרגולה בשטח כ-28 מ"ר ללא היתר, סגירת קומה מפולשת בשטח כ-45 מ"ר ללא היתר, בניית תוספת למבנה בשטח כ-81 מ"ר, תוספת נוספת בשטח כ-75 מ"ר ותוספת בשטח כ-13 מ"ר ללא היתר. השימושים בשטחים אלה נעשו ללא היתר לצורכי חנייה ומגורים. בן דוד הגיש ב-2005 בקשה להיתר לתוספות ושינויים בבית מגוריו אך לא השלים כאמור את הליך בקשת ההיתר. ב-2010 הגיש בקשה חדשה להיתר, שניתן ב-2011. ועדת הערר המחוזית מחוז מרכז החליטה במארס כי ההיתר ייכנס לתוקף רק לאחר שמינהל מקרקעי ישראל יחתום עליו.

איזכור של הפרשה עולה בהחלטה של ועדת הערר המחוזית מחוז המרכז בראשות עו"ד מיכל גלקין גולן, שדנה לאחרונה בערר שהוגש על ידי חברי מועצת עיריית יהוד-מונוסון והתנועה לאיכות השלטון נגד החלטת ועדת המשנה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יהוד לאשר היתר בנייה לבן דוד.

הערר התייחס להחלטת הוועדה המקומית לאשר בקשה לתוספת שטח עיקרי של 85.06 מ"ר והוספת שטח שירות של 138.57 מ"ר בבית של בן דוד, בכפוף להערות. העוררים טענו בדיון שמדובר בהכשרת בנייה בדיעבד, בבקשה בלתי סבירה ושזכויות הבנייה נוצלו ביתר. עוד נטען שאין זה ראוי שחברי המועצה הם שיקבלו החלטה בעניינו של ראש המועצה, גם אם לכאורה נוטרל ניגוד העניינים על ידי היעדר השתתפותו באותה ישיבה.

באותו הדיון בוועדת הערר לאחרונה טענה הוועדה המקומית יהוד שבן דוד לא השתתף בדיון בבקשה ולא נטל בו כל חלק ושמדובר בבקשה שתואמת לתוכניות התקפות החלות במקרקעין ושאין בה הקלה או סטייה. לכן, טענה הוועדה המקומית, בנסיבות אלה היתה הבקשה ראויה לדיון ברשות הרישוי, אולם מטעמי זהירות והקפדה ישירה ומטעמים של שקיפות נדונה בפני ועדת המשנה.

בן דוד טען באותו דיון בערר שמדובר בבקשה להיתר לתוספת ושינויים בבית בו הוא מתגורר עשרות שנים, שתואמות את התוכניות התקפות החלות על הקרקע. כן הוא טען שמהגשת הבקשה ועד לקבלת ההיתר הוא נמנע מלהיות מעורב בכל צורה שהיא בהליכים. בן דוד הוסיף שמדובר בתוספת בנייה שנעשתה לפני שנים רבות עוד טרם היה ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית.

ועדת הערר קבעה שהובהר שבן דוד לא היה מעורב כלל בהליך בדיקת הבקשה ואישורה ועל כן לא מדובר בחשש לניגוד עניינים. נקבע שבמקרה הנ"ל הדיון הועבר מרשות הרישוי בה חבר בן דוד כראש הרשות להרכב מורחב של ועדת המשנה, בה אינו חבר, ונידונה לאחר קבלת חוות דעתו של הצוות המקצועי. על כן קבעה הוועדה כי היא לא מוצאת כל פסול בעצם ההליך.

ועדת הערר לא מצאה בדיונה "ממש בפגמים הלכאוריים עליהם הצביעו העוררים... איננו סבורים כי בתוכנית הנ"ל נפלו שגגות הסוטות מהדין". עם זאת קבעה ועדת הערר שהוועדה המקומית טעתה, שכן ההיוון אינו פוטר מדמי היתר ובהתאמה גם לא מחתימת המינהל ולכן נקבע שההיתר ייכנס לתוקפו רק עם צירוף חתימת המינהל כמתחייב.

עיריית יהוד-מונוסון מסרה בתגובה: "ראש עיריית יהוד-מונוסון, יוסי בן דוד, מזמין באופן אישי את היועץ המשפטי לממשלה ואת נציגי הפרקליטות החתומים על כתב האישום, להגיע לביתו ולראות מקרוב כי אין קשר בין כתב האישום למציאות. יש לציין כי נציגי הפרקליטות החתומים על כתב האישום מעולם לא ביקרו בביתו של ראש עיריית יהוד-מונוסון. כתב האישום שהוגש הינו חלק מהליך הרדיפה הבלתי פוסק של יוסי בן דוד, ראש עיר, שהפך את יהוד-מונוסון מעיר פושטת רגל לעיר משגשגת. מדובר בעבירת בניה לכאורה, שהתרחשה לפני עשרות שנים והוסדרה.

"הפרקליטות בעצמה קבעה לפני כ-9 שנים כי אין להגיש כתב אישום בגין עבירה זו. כמו כן מעולם לא הוגש ביהוד-מונוסון כתב אישום על שימוש ללא היתר נגד אף תושב אחר בעיר ובפרט שהבנייה הוכשרה על פי חוק. יתרה מכך, העובדות לכאורה, המופיעות בכתב האישום, אינן נכונות ואינן קיימות במציאות. נשאלת השאלה: כיצד מוגש כתב אישום על בסיס עובדות לא נכונות?! כך פנו היועצים המשפטיים של בן דוד ליועץ המשפטי לממשלה בכדי שיורה על ביטול כתב האישום או על בחינה מחודשת של העובדות. תגובת היועץ המשפטי טרם התקבלה".