צפו בתמונות: המכוניות שתשלמו עליהן פחות מס

אם רכשתם לאחרונה מכונית חדשה ואתם נוסעים בה הרבה סימן שאתם פטריוטים אמיתיים. שקל מכל 2 שקלים שהאזרח משלם על רכבו החדש מגיע ישירות לקופת האוצר, ועוד שקלים רבים אחרים "נתרמים" למדינה במסי דלק ככל שהקילומטרים נצברים. בשורה התחתונה, כל רכישה של רכב חדש מכניסה לקופת מדינה כמו מס ההכנסה השנתי של שכיר ממוצע, והיא בהחלט אקט שראוי לקבל עליו את מדליית האזרחות הטובה.

אבל יש בינינו גם אזרחים הסבורים שפטריוטיות היא עניין של בחירה ושל רצון טוב, והטלת מיסוי אגרסיבי בכפייה - ובוודאי מיסוי שהוא הגבוה מסוגו בעולם - לא בדיוק נכנסת להגדרה הזו. ישנם גם הסבורים שהדרך חסרת האחריות שבה המדינה מוציאה את כספי המסים שלנו לא ממש תואמת את אמונתם ואת השקפתם.

עבור אלה וגם עבור אלה מציע שוק הרכב הישראלי "מקלט מס אידיאולוגי" בדמות מכוניות עם הנעה "אלטרנטיבית". מסיבות של יחסי ציבור סביבתיים או התחייבויות בינלאומיות, ממשיכה המדינה להעניק הטבת מיסוי רצינית על כלי רכב היברידיים, היברידיים-נטענים ו/או חשמליים, והחל בחודש שעבר הטבת המס הזו אף גדלה והתרחבה. אם מוסיפים לכך את הפוטנציאל שטמון בחיסכון במס על דלק, ואת הבונוס של תרומה לאיכות הסביבה, זו בהחלט הצעה נדיבה ונדירה. גם שוק רכבי ההנעה האלטרנטיבית מגיב להתפתחויות, ובחודשים הקרובים נראה בו התרחבות משמעותית של ההיצע - ביבוא סדיר או אישי - וגם כמה קרבות שיווקיים מרתקים. להלן מדגם.

מלחמת המיניוואנים הירוקים: פריוס V מול פורד C-MAX הייבריד

יצרני הרכב מפגינים כיום ביטחון בעתיד הטכנולוגיה ההיברידית ומקדמים אותה לנישות חדשות. אחת מהן היא נישת המיניוואנים הקומפקטיים, שתיוצג בארץ בעתיד הלא רחוק על-ידי שתי נציגות לפחות. מצד אחד תגיע אלינו ה-Prius V - מעין גרסה מוארכת ומוגבהת של טויוטה פריוס עם תוספת נכבדה לבסיס הגלגלים (תשעה סנטימטרים) ועם אופציה לשבעה מקומות בשלוש שורות, בחלק מהשווקים.

במערכת ההנעה שלה אין הרבה חדש: היא זהה כמעט לזו של הפריוס הרגילה, ומייצרת 134 כוחות סוס משילוב של מנוע בנזין 1.8 ליטרים ומנוע חשמלי עם סוללת ניקל-מטאל מקובלת, המושתלת מאחור. כל העסק מגיע עם גיר רציף (CVT) ועם מערכת בקרה חכמה, ובארצות הברית החבילה כולה (בגרסת חמישה מושבים) מתומחרת בצורה אטרקטיבית למדי: 26 אלף דולרים בלבד - לא הרבה יותר מהפריוס הרגילה.

מהצד השני ניצבת הפורד C-MAX הייבריד החדשה, שיוצאת בימים אלה לשוק האמריקאי. המכונית מבוססת על ה-C-MAX האירופית (המבוססת בעצמה על הפוקוס) ואף שאין לה אופציה לשבעה מקומות ישיבה היא מציעה חלל שימושי ומרווח עם יותר מקום למטען מאשר בפריוס. גם מערכת ההנעה שלה חזקה יותר: מנוע שני ליטרים בנזין בשילוב מנוע חשמלי וסוללה, שמייצרים יחד 188 כוחות סוס. המחיר בארצות הברית? 500 דולר פחות מזה של הפריוס V, או בתרגום לעברית בסביבות 140-160 אלף שקלים - בהחלט לא חריג לרכב בפלח הזה. אגב, ל-C-MAX יש גם אחות היברידית נטענת עם יכולות מרשימות, אך זו לא תגיע לשוק בשנה הקרובה לפחות.

כסף גדול וירוק: לקסוס GS450 מול אינפיניטי M35 הייבריד

אפילו מנהלים ובעלי ממון, שנהנים מחשבון הוצאות פתוח, רוצים לפעמים להרגיש "סביבתיים" או לפחות להפגין תדמית ירוקה בפני הארגון. הפתרון הוא רכישת מכונית סלון-מנהלים היברידית. עד כה נשלטה הנישה הזו בארץ כמעט בלעדית על-ידי ה-GS450 של לקסוס, ולחברה יש כוונות לשמור על ההגמוניה עם ה-GS450 החדשה, שנחתה כאן החודש. במחיר שמתחיל ב-455 אלף שקלים מקבלים את העיצוב החדש של משפחת ה-GS, יחד עם יחידת ההנעה ההיברידית של המכונית היוצאת, המשלבת בין מנוע V6 בנזין למנוע חשמלי רב עוצמה בעל הספק משולב של 345 כוחות סוס. כבעבר, זוהי מכונית מהירה מאוד - זינוק מאפס למאה קמ"ש ב-5.9 שניות - ובגרסה העדכנית היא מתהדרת גם בתצרוכת דלק רשמית מופחתת של כ-16.9 קילומטרים לליטר.

אבל ה-GS450 לא תישאר לבד זמן רב. רשימת המתחרות בחו"ל הולכת ומתארכת, ובראשה ניצבת ה-M35 הייבריד של המתחרה היפנית היוקרתית הצמודה אינפיניטי. המכונית, המבוססת על סדרה M, מצוידת במנוע V6 בנזין בנפח 3.5 ליטרים, שבשילוב עם מנוע בנזין ועם סוללה רבת עוצמה מייצר 365 כוחות סוס רציניים.

הביצועים אפילו יותר אגרסיביים: את התאוצה מאפס למאה קמ"ש עושה המכונית ב-5.5 שניות בלבד, מה שלא מפריע לה להתהדר בצריכת דלק ממוצעת רשמית של 14.5 קילומטרים לליטר. העסקה כוללת כמובן תא נוסעים מפואר, מחשב חיסכון בדלק, אופציה לנסיעה על חשמל בלבד ועוד. מחיר הבסיס של המכונית באירופה גבוה רק ב-21% מזה של ה-GS המקבילה, כך שאפשר לצפות לקרב צמוד בפלח המחיר. עוד באופק: אאודי A6 הייבריד, גרסה היברידית של E קלאס ועוד.

מלחמת הפלאג-אין: פריוס פלאג-אין מול שברולט וולט/אופל אמפרה

ההיברידיות הנטענות כבר זכו לקבלת פנים חמה בישראל כאשר מס הקנייה המוטל עליהן הופחת החודש ל-20% בלבד. אולם גם הטבת המחיר הזו עדיין לא תהפוך אותן למוצרים עממיים. שלוש מכוניות כאלה נראות באופק הקרוב שלנו, ושלושתן אינן זולות. זכות הוותיקים שייכת לפריוס ההיברידית הנטענת, פלאג-אין בלשון היצרן, שכבר משווקת בכמה שווקים בעולם. טויוטה, כדרכה, הפגינה שמרנות טכנולוגית יתרה: מערכת הנעה עיקרית דומה מאוד לזו של הפריוס הרגילה, עם 136 כוחות סוס, ביצועים מתונים, וסוללה גדולה בטכנולוגיה מקובלת.

המכונית לא מנסה לשבור שיאים, ומציעה טווח נסיעה "חשמלי טהור" של עשרים-שלושים קילומטרים עם סוללה טעונה במלואה. היא עדיין מציעה צריכת דלק משוקללת מרשימה מאוד, של כ-47 קילומטרים לליטר על-פי הסטנדרט האירופי ופליטה משוקללת של פחות מחמישים גרם לקילומטר. המחיר? באירופה עולה גרסת הבסיס של הפלאג-אין כ-13 אלף אירו יותר מגרסת הבסיס של הפריוס הרגילה. גם אחרי הטבת המס בארץ, זה אומר מחיר השואף לכיוון 180-190 אלף שקלים.

מולה תתייצב אחת המכוניות המעניינות ביותר של קונצרן GM, השברולט VOLT, שעשויה להגיע אלינו במקביל גם בגרסה של החברה הבת אופל אמפרה. זוהי מכונית חדשה לגמרי, שתוכננה מהיסוד, עם סוללת ליתיום רבת עוצמה ועם מנוע חשמלי רציני, שבשילוב עם מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטרים מייצר 150 כוחות סוס. ג'נרל מוטורס מגדירה את מנוע הבנזין כ"גנרטור לטעינת הסוללה תוך כדי נסיעה", אולם הוא מיועד להניע את המכונית ישירות אם וכאשר הסוללה תתרוקן. הנתונים המוצהרים מרשימים: צריכת דלק ממוצעת-משוקללת-מוצהרת של 83 קילומטרים לליטר(!) ופליטה משוקללת של 27 גרם CO2 בלבד - קרוב מאוד לזה של מכונית חשמלית "נטו". בארצות הברית היא מתחילה בכ-40 אלף דולרים. באירופה היא נמכרת בכ-42-45 אלף אירו. זה אומר מחיר אפשרי של יותר מ-200 אלף שקלים בארץ, גם אחרי הטבת המס.

קטנות וחכמות: הונדה ג'אז הייבריד מול טויוטה יאריס הייבריד

ההונדה ג'אז ההיברידית ממחישה היטב את הכוח השיווקי של הטבת המס ה"ירוקה" בישראל: אף שזו אמורה להיות הגרסה היקרה ביותר במשפחת הג'אז, היא הפכה לזולה יותר בזכות המס המופחת, והתוצאות לא איחרו לבוא. כיום זו הגרסה הנמכרת ביותר של הג'אז בארץ, עם קצב מכירות של קרוב למאה יחידות בחודש ועם קליינטורה חדשה, שבעבר לא הייתה מעלה על דעתה לרכוש מכונית היברידית. זוהי מכונית זריזה למדי, עם מנוע 1.4 ליטרים בנזין ועם מנוע עזר חשמלי, שמייצרים יחד 102 כוחות סוס ומאיצים את המכונית מאפס למאה קמ"ש ב-12.1 שניות. ההבדלים העיקריים לעומת גרסת הבנזין הרגילה כוללים צג חיווי שונה מעט ונפח מעט מוקטן בתא המטען, וכמובן תצרוכת דלק רשמית מרשימה של כ-22 קילומטרים לליטר.

אבל הג'אז לא תישאר לבד עוד הרבה זמן, ובקרוב תצטרף אליה הגרסה ההיברידית של היאריס הקטנה. בניגוד למערכת ההיברידית ה"קלה" של הונדה, שבה מנוע החשמל והסוללה משמשים בעיקר לתגבור מנוע הבנזין תחת האצה, מערכת ההנעה של היאריס היא "חשמלית" יותר ומהווה גרסה מוקטנת למערכת של הפריוס. זה אומר שיש אפשרות לשייט על חשמל בלבד למרחקים קצרים והתערבות יותר נרחבת של הסוללה בהנעה. למרות השימוש במנוע בנזין מעט גדול יותר, 1.5 ליטרים, ההספק של היאריס (מאה כוחות סוס) דומה לזה של הג'אז, וגם ביצועי הכביש דומים. אבל היאריס מתהדרת בצריכה ממוצעת של 28.6 קילומטרים לליטר, לא פחות, מה שמציב אותה כמכונית החסכונית בארץ. המחיר עדיין לא ידוע, אבל באירופה היאריס והג'אז ההיברידיות דומות מאות במחיריהן. אנחנו מהמרים על פחות מ-120 אלף שקלים בארץ ליאריס.

חשמליות נטו: קרב האחיות

הקרב המעניין ביותר בשוק ההנעה האלטרנטיבית בישראל ייערך בחודשים הקרובים בין שתי קרובות משפחה: ניסן ליף ורנו פלואנס החשמלית. שתי המכוניות חולקות ביניהן מנוע החשמלי, סוללה ורכיבי בקרה רבים, המרכיבים את ה"מוח" של הרכב החשמלי. לשתיהן יש גם טווח נסיעה מוצהר של כ-160-180 קילומטרים בין טעינות, והן מתוכננות להסיע ארבעה-חמישה נוסעים בנוחות סבירה ועם ביצועים הגיוניים. אבל כאן מסתיים הדמיון: הפלואנס היא מכונית קיימת, שהוסבה לחשמל ותומכת במנגנון החלפת הסוללות המהיר הייחודי של בטר פלייס.

הליף היא מכונית עם סוללה קבועה, שמיועדת להיטען מרשת החשמל הביתית או באמצעות מערכת הטענה מהירה, המאיצה מאוד את תהליך הטעינה הרגיל, שאורך שבע עד עשר שעות. הליף נמכרת כמוצר מדף כמו כל רכב, ואילו הפלואנס החשמלית נמכרת רק במסגרת חוזה שירות וטעינה, כאשר הסוללה שייכת למחכיר, כלומר לבטר פלייס. באופן פרדוקסלי אותה חברה, קרסו מוטורס, תשווק את שתי החשמליות המתחרות, והשונות קונספטואלית, באולמות תצוגה שכנים.

ומה לגבי המחיר? זו כבר דילמה: הפלואנס עולה כמו משפחתית רגילה מכיוון שמחיר הסוללה (היקרה מאוד) מופרד ממחיר המכונית. הליף מגיעה עם הסוללה כלולה במחיר, ולכן היא יקרה משמעותית אפילו בלי לשקלל את המס על חשמליות (8%), שמוטל על הסוללה בליף. עם זאת, בחברה מנסים כיום למצוא דרך להפריד בין מחיר הסוללה למחיר הרכב, שאם לא כן תעלה הליף קרוב ל-160 אלף שקלים.

עוד צמד אחיות שייאבקו על הכיס הן המיצובישי IMEIV ואחותה התאומה הפיז'ו איון. שתיהן יורדות מאותו פס ייצור (של מיצובישי) ושתיהן ככל הנראה יתומחרו ברמה דומה, 140-160 אלף שקלים, כולל מחיר הסוללה. מה שיכריע הוא כנראה עוצמת המותג.