רווח זמן של איראן הוא הפסד שלנו?

ראש הממשלה אינו מתעייף מלהזהיר שכל רצונה של איראן הוא להרוויח זמן. וזה בסדר, ראוי, אפילו נחוץ. היה רע מאוד לולא נשמע אצלנו קול המטיל ספק רציני בכוונות של איראן. הקול הזה צריך ללוות את המהלכים עם איראן עד שיהיה או לא יהיה הסכם, וגם לאחר מכן. הקול הזה צריך להישמע באוזני מנהיגי העולם בכל פעם שהם באים לקבל החלטות לגבי איראן.

הרווח האפשרי שלנו

אבל יש גם אבל. טוב וחשוב להזהיר בתנאי שהמסר אינו הופך לתכלית בפני עצמו. חשוב לזכור במקביל, כי רווח זמן יכול להיות טוב לא רק לאיראן, אלא גם לשאר העולם. המגעים המדיניים להסכם נותנים לאיראן יותר זמן כדי להתקדם בפיתוח הפצצה, זה נכון. אבל הזמן הזה גם נותן לשאר העולם סיכוי גדול יותר להימנע מתקיפה. אם זה יקרה, הרי שהרווח הוא גדול מאוד.

תומכי התקיפה באיראן אינם שוחרי מלחמה. הם מודעים כמו כולם לאסונות ולסבל שהיא גורמת. הם מעוניינים להימנע מכך לא פחות מאלה המתנגדים לתקיפה. אין פה שני צדדים. כולם מאוחדים ברצון למנוע מהעולם את זוועות המלחמה.

עמדה נטולת יסוד עובדתי

אלא שצד אחד מאמין שתקיפה עכשיו תשיג מטרה זו בצורה טובה ואמיתית יותר. הם גורסים שאיראן תלך על הגרעין בכל מקרה - לא משנה מה יעשה העולם. ואז, אם בכל זאת תהיה מלחמה, איראן כבר תהיה חמושה בגרעין, מה שיהפוך את המלחמה לנוראה ואיומה יותר.

נדמה שהכול מבינים שדעה זו אינה נטולת יסוד. הבעיה היא, וזו בעיה קשה, שזו עמדה שבעת ובעונה אחת היא כן נטולת יסוד. אני מתכוון לייסוד עובדתי. האפשרות שאיראן תייצר פצצה היא... אפשרות. לא יותר, לא פחות. הדעה שמלחמה היא בלתי נמנעת היא... דעה. לא פחות ולא יותר. כך גם הדעות והפרשנויות ביחס ליעילות או לחוסר היעילות של תקיפה. האלמנט הכי בטוח הוא שאנחנו לא יודעים כך או אחרת. יש המון מידע, אבל ידיעה אין. יש המון הערכות, פרשנויות וכיו"ב - ודאות אין, לא לכאן לא לשם.

הזמן אינו רכוש של אף אחד

במצב כזה זמן יכול להיות הספק הטוב ביותר של תשובות ופתרונות. כל עוד לאיראן אין פצצה, המון דברים יכולים לקרות. הכלב יכול למות, או הפריץ, ואולי שניהם. לכן, אני חושב שהעמדה הנכונה אינה להתנגד לתקיפה באיראן, אלא להתנגד לתקיפה שלא נעשה הכל כדי למנוע את הצורך בה.

אני מבקש לחדד: צריך להמשיך ולצעוק שאיראן רק רוצה להרוויח זמן. אבל מי אמר שכאשר איראן מרוויחה אנחנו בהכרח מפסידים? צריך לנסות לנצל את הזמן שאיראן מרוויחה כדי להרוויח את השלום. אחר הכל, הזמן אינו רכוש של אף אחד. כל אחד יכול לעשות בו שימוש, לא רק איראן.