מי כאן הפראייר

כמה חוטים אפשר למשוך מתוך סוודר מבלי לפרום אותו לחלוטין? במשחק הזה תמר היא הסוודר. לא סוודר חלומותינו. בגד מגרד ומציק אך מה לעשות - חיוני. החוטים הם המיליארדים שאמור להניב המאגר הענקי, והמושכים בהם הם הרגולטורים. ראשון בא פרופסור ששינסקי והטיל על תמר מס מאגרים. הסוודר איים, רעד, אך נותר שלם. מלאכת מחשבת עשה ששינסקי ובזכותו יקבל הציבור מיליארדים, מתישהו בעתיד.

עכשיו תורה של הגברת פרקש-הכהן, יושבת ראש רשות החשמל. "אל תגעי בסוודר, הוא ייפרם", צועקת לעברה מקהלת יזמי תמר ויצרני החשמל הפרטיים. "תמשכי, תמשכי, הכול הפחדות ואיומי סרק", צועקת לה מנגד מקהלה לא פחות קולנית של מומחים, יועצים ויריבים עסקיים. "תפתחי את ההסכם, תוכיחי לנו שיש לך ביצים", שולח אליה מסר אחד הפרשנים.

האם רשות החשמל תתערב במחיר הגז מ"תמר"?

הפיתוי למשוך גדול. מחובתה של פרקש-הכהן לדאוג רק לפינה הצרה שלה, במקרה הזה לחשבון החשמל של הצרכנים. אם תצליח להוריד בכמה סנטים את מחיר הגז שתקבל תמר מחברת החשמל, אולי תוזיל את חשבון החשמל שלנו בכמה שקלים טובים. אם לא תפעל, תסתכן בבג"צים ובפרסומים שליליים.

פרקש-הכהן משכה את החוט ועכשיו כולנו מחכים לראות איך יגיב הסוודר: ייפרם או לא ייפרם? האם שוב איומי סרק או שהפעם זה רציני? אם הסוודר יישאר שלם, שוב כופפנו את המונופול למען הציבור ויצאנו גדולים. ואם ייפרם הפעם? לא סוף העולם. גם אם הגז מתמר יתעכב בכמה חודשים, הרי הוא חייב להגיע מתישהו. אז יעלה כמה מיליארדים, אז מה.

באיזו קלות בלעו כאן העלאה של 25% בתעריפי החשמל, תוצאת מחדלי הגז המצרי. באיזו קלות בלע המשק נזק של 15 מיליארד שקל. הרמה התודעתית היא מעבר לחשבון הכ לכלי. הכי חשוב לדעת שלא יצאנו פראיירים מול המונופול. הציבור מוכן לשלם הרבה כדי לא לצאת פראייר.

אחרי פרקש-הכהן מחכים לתורם בסבלנות רגולטורים נוספים: פרופסור דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, ומנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - גם הם לא יתאפקו וימשכו חוטים. ואם חלילה ייפרם הסוודר - הם לא ישלמו את המחיר. בשביל זה יש במדינה שרים ופוליטיקאים. בשביל זה יש אותנו. הפראיירים.