חודשיים לאחר חשיפת "גלובס" כי מחזיקי האג"ח של חברת קווי אשראי הגיעו להסדר חוב, שבמסגרתו יקבלו 26 מיליון שקל בלבד, מנסים מפרקי החברה, שקרסה לפני 15 ימים, לעצור את המהלך ולבטל את ההסדר. המפרקים, באמצעות עורכי הדין יצחק מירון ואלעד אלעזר, מעריכים כי יצליחו להשיג הרבה יותר כסף בתביעות משפטיות.
בשנת 2004 הגישו המפרקים תביעה כספית בסך 500 מיליון שקל נגד 19 בעלי מניות ומנהלים בקבוצה שקרסה. בתביעה נטען כי הללו - בראשות יובל רן, קובי מימון וחיים צוף (השניים האחרונים הם בעלי השליטה בקבוצת יואל-ישראמקו) - גרמו לאובדן הכספים שגייסה החברה בתחילת שנות ה-90. התביעה מייחסת להם מעשי מרמה והונאה שונים, בין היתר בזיזת נכסי החברה והשתלטות במחיר נמוך על חברות נפט שהחזיקה החברה.
מהפנייה לביהמ"ש (התנגדות להסדר החוב שנחתם) עולה, כי לטענת המפרקים ניהל מוטי בן ארי, מנהל השקעות בקבוצת החברות של מימון וצוף, את המו"מ להסדר החוב מטעם מחזיקי האג"ח, נושי קווי אשראי. "כיצד ייתכן שמי שניהל את המו"מ בשם מחזיקי האג"ח עובד אצל הנתבעים כמנהל השקעות", נטען בפנייה לביהמ"ש. מוטי בן ארי מסר בתגובה ל"גלובס": "מעולם לא הייתי נציגם של בעלי איגרות החוב". חברי הנציגות הרשמית של מחזיקי האג"ח הם אבי בקל, איז'ו שני וגדי חזן.
חברת קווי אשראי שהקים יובל רן, מי שנחשב לילד הפלא של שוק ההון המקומי בתחילת שנות ה-90, נקלעה לקשיים כעבור כמה שנים, ובשנת 1997 עזב רן את הארץ ועבר להתגורר ביוסטון, ארה"ב.
זמן קצר לפני שנמלט ניסה רן להשתלט על קבוצת הנדל"ן וחיפושי הנפט יואל-ישראמקו, שנשלטה אז על-ידי ג'ו אלמליח. מתעניין נוסף בעסקה היה קובי מימון, ולאחר מאבק שליטה קצר הפכו השניים לשותפים לשליטה בקבוצה. לאחר שרן נמלט מהארץ מאימת נושיו, הפך מימון לבעל שליטה יחיד ביואל-ישראמקו, שבה הוא שולט גם היום לצד שותפו חיים צוף.
תספורת משמעותית
מדובר בקבוצה המונה חברות ציבוריות שמחזיקות בתגליות גז ונפט (ישראמקו, נפטא, חנ"ל) וחברות בתחום הנדל"ן (נצבא, איירפורט סיטי). בעקבות תגלית הגז "תמר" נסק שווי החברות למיליארדי שקלים - שעל חלקם ניסו מפרקי קווי אשראי להניח את ידם.
אלא שבחודש מארס השנה התפשרו מחזיקי האג"ח, והסכימו לקבל 50 אג' על כל 100 אג' חוב (בערך היסטורי), בכפוף לפטור מתביעות עתידיות נגד מימון, צוף ואחרים. מדובר ב"תספורת" משמעותית, אך הנושים מעדיפים לראות את הכסף עכשיו מאשר להמתין זמן רב עד שיתבררו מהלכים משפטיים מורכבים הקשים להוכחה. מתנגדים נוספים להסדר החוב הם רשות ני"ע, מע"מ, היועץ המשפטי לממשלה ומס הכנסה.
מפרקי קווי אשראי טוענים בפנייתם הנוכחית לביהמ"ש, כי "לפני כשנתיים חלה התפתחות בתביעה, כשיובל רן, ששימש בעבר כמנכ"ל החברה, הסתכסך עם קבוצת מימון-צוף. הוא החליט לשתף פעולה עם המפרקים, וזאת מבלי שהובטחה לו כל תמורה, ובמסגרת זאת מסר מידע רב-חשיבות ומסמכים, שחיזקו מאוד את הטענות שהועלו בעניין ביזת החברות בקבוצת קווי אשראי.
"יובל רן מודה שקיבל לכיסו מיליוני דולרים מקבוצת מימון-צוף ומקבוצת כרמן-לבנת, ובתמורה לכך גרם לחברות הציבוריות להעביר את השליטה בתאגידי הנפט לידיהן. למידע זה השלכות כבדות על האפשרות לתבוע את ביטול העסקה או את סכומי השוחד ששילמו. מדובר בטענת תרמית, והמעורבים הסתבכו בגרסאות שקר כשנחקרו".
מפרקי קווי אשראי מבהירים שאמנם התעלמו מהם בהסדר החוב שנחתם, אך לפי 26 מיליון שקל, מגיע להם שכר טרחה של 4.6 מיליון שקל. הסכום שהמפרקים חושבים שמגיע להם גבוה הרבה יותר מזה, והם שוקלים לתבוע אותו בהמשך הדרך.
אבי בקל מנציגות מחזיקי האג"ח מסר כי "המפרקים מהמרים בכספינו כאילו הם בקזינו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.