ספרות זולה

אני לא חותמת על פרויקט השאלת הספרים בבתי הספר, ואני קוראת לכלל ההורים בישראל להימנע מהצטרפות למיזם הזה, שנדמה כמו עוגה שנראית מעולה מבחוץ, עם השוקולד המגרה והסוכריות הצבעוניות, אבל כשנותנים בה ביס מתברר שהיא חצי אפויה.

הקמפיין המאסיבי שמריץ משרד החינוך באמצעי התקשורת מבטיח השאלת ספרים במחיר מציאה לתלמידים, בתנאי ש-60% מהורי בית-הספר יחתמו על השתתפות בו, והכול בגיבוי פיננסי של משרדו של השר גדעון סער, בסך של מעל ל-100 מליון שקל.

המיזם הזה, שעל פניו נראה מבורך, יצא לדרך במהירות מסוכנת שמזכירה את הסלאלום של קיצור החופש הגדול בשנה שעברה, שהתחיל כמהפכה ענקית שתשנה סדרי עולם - ונגמר במין קומבינה מעצבנת של קיצור החופשה ב-5 ימים, שפוזרו במהלך החופשות כדי לא לעצבן את המורים.

השאלת ספרים כזו מצריכה מנגנון ומישהו אמור לנהל אותו. מי בדיוק? המנהל שכבר כורע תחת הנטל? המורים שמנסים לתמרן איכשהו בשעות הנוספות של רפורמה אחרת, "אופק חדש", שהטילה עליהם עוד עבודה בתגמול לא מספיק? האם מישהו במשרדו של סער חשב על תשתית ממוחשבת לרישום הספרים? האם היא קיימת? האם מונה בכל בית-ספר אדם ספציפי שידאג לתפעל אותה, ומישהו חשב בכמה יתוגמל המורה המסכן שהתיק הזה ייפול עליו?

מי שמכיר את שיטת הלימוד בבתי-הספר היסודיים, מודע בוודאי לרעה החולה שקוראים לה "חוברות עבודה". תפקידה הרשמי של חוברת העבודה היא, כמובן, תרגול פרטני, רק שבפועל הופכת החוברת לדרך להרוג את הזמן בשיעורים. הילדים מתקדמים מעמוד לעמוד, ממלאים את השורות לפי הוראות המורה כמו תוכים ממושמעים.

מה הם לומדים בדרך? לא ברור. את החוברות האלה, שמהוות כ-50% לפחות מסך הספרים שההורים קונים, הרי אי-אפשר להשאיל, שהרי הילדים כותבים בתוכם, למרות ההצעה "הגאונית" של משרד החינוך שהילדים ימחקו את כל מה שכתבו, בסוף השנה. אז איפה בדיוק החיסכון הכלכלי הגדול? ממילא ניאלץ לרוץ לחנות הספרים הקרובה ולקנות אותן גם בשנה הבאה.

ויש עוד עניין שלא קשור לכלכלה, אלא לחינוך. מנגנון השאלת ספרים שכזה עלול לקבע את תוכניות הלימוד, שיתבססו אך ורק על הספרים שנמצאים במערכת ההשאלה, מה שימנע עדכון, גיוון והתפתחות של דרכי הלמידה.

אז נכון שיש הוצאות ספרים שמבלבלות את סידור העמודים וקוראות לספר "הוצאה חדשה" ומאלצות את התלמידים לרכוש אותן, אבל מדי שנה נכנס לתוכנית הלימודים חומר חדש וספרים חדשים שהם הכרחיים לריענון ההוראה.

אם השר סער באמת רוצה לעשות מהפכה, רצוי שישקיע את הסכום הנכבד שהקצה לפרויקט, בקניית טאבלטים לכל ילד, או הפיכת כיתות הלימוד לממוחשבות, וכך לא רק יחסוך את בלבול המוח בהתעסקות המיותרת של המערכת בהחלפת ספרים, אלא יוכל לעדכן את החומרים און ליין, וגם לשמור על הכדור שלנו מזוהם פחות.

אם השר לא ישכיל לעשות את זה, אנחנו ההורים נצביע בידיים ופשוט לא נחתום על הסכמתנו להשתתפות בפרויקט.