חברת Burrill & company, אחת מחברות ההשקעות המובילות במדעי החיים בעולם, פועלת להקמת קרן להשקעה בחברות ביומד ישראליות. כך נודע ל"גלובס".
מחר ייערך אירוע שבו תושק הפעילות. במסגרת האירוע יודיע ג'ף מילר, שמונה מטעם בוריל ליועץ מיוחד של הקרן, על תחילת פעילות הגיוס. מילר מסרב לנדב פרטים בשלב זה אך הוא אומר כי "הכוונה היא להקים קרן דומה לזו של אורבימד בישראל".
אורבימד, שאף היא חברת השקעות מובילה במדעי החיים, גייסה קרן של 240 מיליון דולר בתמיכת המדען הראשי במשרד התמ"ת. הסכום מיועד להשקעה בחברות ביומד ישראליות. אורבימד זכתה במכרז שערך המדען הראשי, אשר במסגרת תנאיו השקיעה מדינת ישראל חלק מן הקרן והסכימה להגן על המשקיעים מפני חלק מההפסדים, ככל שיהיו. הקרן תפעל בירושלים
הקרן תפעל בירושלים
אנשי בוריל התעניינו בזמנו במכרז, אך ככל הידוע ל"גלובס", לא השתתפו בסופו של דבר או לכל הפחות לא היו אחת מן הקבוצות שהגיעו לישורת האחרונה במכרז, אף שהקבוצה מתאימה לתנאים שנדרשו מן המשתתפים.
מאחר שבמכרז זכתה בסופו של דבר רק קבוצה אחת, אמר המדען הראשי בעבר ל"גלובס" כי הוא ישקול מהלכים שיאפשרו יצירה של קרנות נוספות בתמיכתו. "אנחנו ניפגש עם המדען הראשי ונראה אילו שיתופי פעולה ניתן לבצע, אך כרגע זה מיזם עצמאי", אומר מילר. הקרן תפעל בירושלים
הקרן תגייס את רוב הונה מגופים מוסדיים אמריקנים וישראלים, וייתכן שחלק מן הסכום יגיע מההון של קבוצת בוריל עצמה, אך עדיין לא הוחלט כמה. "סטיב בוריל טרם קיבל את ההחלטה הזו", אומר מילר.
קבוצת בוריל מנהלת 1.5 מיליארד דולר בקרנות הון סיכון וחברות השקעות. המטה שלה הוא בסן פרנסיסקו אך יש לה פעילות ברחבי העולם. סטיב בוריל ביקר בישראל מספר רב של פעמים בשנים האחרונות. הקרן מתוכננת לפעול בירושלים.
על הכוונה להקים את הקרן סיפר מילר לראשונה במסגרת קבלת הפנים שערך מיזם ביו ירושלים, בכנס ILSI-ביומד אתמול. מיזם ביו ירושלים עוסק בפיתוח תעשיית מדעי החיים בבירה. באירוע דיברו גם מוטי חזן מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים וחן לוין, מנהלת ביו ירושלים. אירוע ההשקה, שצפוי כאמור מחר, יערך בירושלים, בנוכחות ראש העירייה ניר ברקת.
בוריל התעניינה כבר ב-2004 בהשקעה בחברות ביומד ישראליות, והקימה מיזם משותף עם PWC ישראל. החברה בדקה בזמנו את האופציה להשקיע בחברות כאלה, אולם בחרה לבצע רק שתי השקעות קטנות, בחברת הביומד פיטומדיקס ובחברת הקלינטק Virdia. ב-2010 חתמה הקרן על שת"פ עם קרן אינפיניטי הישראלית להשקעות משותפות בסין.
על פי אתר IVC, סטיב בוריל הוא חבר בוועדה המייעצת של הדסית, חברת מסחור הטכנולוגיות של בית החולים הדסה בירושלים.
"תעשיית מדעי החיים התפתחה מאוד בעשור האחרון"
"סקטור הביומד מתבגר. בעוד שעשר השנים האחרונות היו מרתקות, העשור הבא יהיה מרתק עוד יותר", כך אמר היום אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, בכנס ILSI-Biomed 2012. חסון ציין כי תחום מדעי החיים מקבלים כיום כ-26% מתקציבי המדע"ר לעומת 14% ב-2000,סימן לכך שתעשיית מדעי החיים התפתחה מאוד בתקופה זו".
עם זאת, חסון טען שבעוד המדען הראשי משקיע בפרויקטים בשלבים התחלתיים, הרי שהתחום עדיין נתקל בקשיים בשלבים מאוחרים. "אם מולידים הרבה ילדים אבל אין לנו מספיק גני ילדים לגדל אותם בהם, אז לא עשינו בזה כלום", אמר חסון.
דן מנדלסון מחברת הייעוץ Avalere Health הציג את השינויים שעוברים על שוק הבריאות האמריקני, ובראשם החפיפה ההולכת וגוברת בין הרשויות הרגולטוריות (ה-FDA) ובין הרשויות המשלמות על הטיפול הרפואי.
הוא נתן כדוגמא את חברת אדוורדס, אשר ביקשה לרשום לשוק את המסתם החלוצי שרכשה מחברת PVT הישראלית. "ארגון הקרדיולוגים וארגון הרופאים לניתוחי חזה, דרש מאדוורדס להקים ולממן רשומה למעקב אחרי כל חולה שעובר את הניתוח, לשימוש הן של ה-FDA והן של המבטחים. אדוורדס עשתה את זה, ויותר חברות יעשו זאת בעתיד".
"במערכת הבריאות האמריקנית יש מיקוד בעלויות, יותר מאי פעם", הוסיף מנדלסון. "הערך שלכם כחברה יעלה ככל שתשיגו יותר מן הנכסים הבאים: מידע קליני, אישורים, ניסוי שיווקי, תמיכת ארגון הרופאים, קוד ביטוחי. לפעמים אני רואה את החברות הישראליות מוותרות על השלבים האחרונים, ומשאירים כסף על השולחן. זה אולי טוב ליזמים, הם רוצים לראות את הכסף בכיס ולנשום לרווחה. אבל זה פחות טוב לקרנות, שלהן כדאי לדחוף את החברה הלאה. רק כך ניתן להגיע היום להחזרים משביעי רצון למשקיע".
לבסוף ציין מנדלסון כי לחברות הישראליות יש "רמות גבוהות של חוסר ידע יחד עם רמות גבוהות של ביטחון עצמי. זה מכשיל אתכם בהשלמת פערי ידע לגבי השוק שאליו אתם הולכים".
ג'ון צפק, סגן נשיא למכשור רפואי בחברת אבוט ומהנדס בהכשרתו, הציע בהרצאתו מודל מעניין לייזום חדשנות. "שווה לחזור לרעיונות טובים שהוצעו בעבר, אך נכשלו בגלל מחסום הנדסי או שיווקי, שאולי כבר אינו מהווה מכשול, בגלל התקדמות טכנולוגית. כך הגיעה אבוט למשל לסטנט המתכלה. הרעיון שסטנט כזה נחוץ הוא ותיק, אך חידושים בתעשיית הפולימרים אפשרו רק עכשיו את יצירתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
