שנה לאחר שנרכשה ע"י מקוב: לאן מועדות פני ביולייט?

סרטן. אחת המחלות הקשות של דורנו. אין כמעט יום שבו לא נפטר מישהו מהמחלה (על סוגיה השונים), ואין כמעט יום שבו כולנו לא מקווים כי יימצא לה מזור. בצד אלו שמקווים, יש את אלו שכן מנסים למצוא תרופה למחלה או לפחות לסייע בגילויה המוקדם. עשרות אם לא מאות חברות ברחבי העולם מנסות לעשות זאת, וכך מתעוררת השאלה: מה היה קורה אם כולן, או לפחות חלקן, היו משתפות פעולה, ומנסות לעבוד יחדיו כדי למצוא את אותו מזור? האם הדרך אל המטרה הסופית לא הייתה מתקצרת?

ובכן, באופן תיאורטי כנראה שהתשובה היא "כן", אך באופן מעשי קצת קשה לדמיין שת"פ שכזה. כל חברה רוצה להיות הראשונה שתגלה, הראשונה שתפתח, הראשונה שתקצור שבחים והראשונה שתזכה לתהילת עולם, וזה לגיטימי.

ועדיין, יש חברה אחת בשוק המקומי שכן מנסה להנחיל שיטה זו, ולמרות שעדיין מוקדם לקבוע את מידת הצלחתה, לפחות צריך לפרגן לה על הדרך שבה בחרה.

ביולייט (BioLight) הצעירה (רק בת 7), עברה בשנה האחרונה מהפך לא קטן לאחר שהשליטה בה נרכשה על ידי קבוצת משקיעים בראשות ישראל מקוב, לשעבר מנכ"ל טבע, ודיליפ שנגווי, יו"ר, מנכ"ל ובעל השליטה בסאן ההודית (שרכשה באחרונה את תרו הישראלית). מקוב גייס לעזרתו את סוזנה נחום-זילברברג, שניהלה את פעילות טבע באסיה-פסיפיק, ויחד עם שאר חברי ההנהלה, בנה לביולייט, שבמהותה היא חברת החזקות של חברות מו"פ שונות אך בעלות מכנה משותף נרחב, אסטרטגיה חדשה ליצירת ערך.

הבסיס לאסטרטגיה זו היא גישת שיתוף הידע או בשמה האקדמי "שיטת האשכולות" (Clusters), וזה אומר שילוב, תחת אשכול אחד, של חברות הפועלות באותו תחום רפואי אך כל אחת מהיבט אחר. לדוגמה, חברות העוסקות בדיאגנוסטיקה סרטנית אך כל אחת עושה זאת בטכנולוגיה אחרת.

וכיצד שילוב שכזה מסייע ביצירת ערך? ובכן, לפחות באופן תיאורטי, הסינרגיה שיכולה לנבוע מהאינטראקציה בין החברות, ומהעובדה שאחת תשתף את השנייה בידע שצברה יכולה לסייע בקיצור הדרך אל המטרה הסופית, כפי שציינו בתחילה. במילים אחרות, סיעור מוחות בין חברות (ובין חוקרים). לא עוד כל חברה והידע שצברה לעצמה אלא אשכול של חברות שמחלקות ביניהן את הידע שצברו, וזאת למען מטרה גדולה אחת: להביא מזור למחלה כזו או אחרת.

ועדיין, לפי המודל של ביולייט, כל חברה באשכול שומרת על זהותה שלה ולא מאבדת אותה למרות היותה חלק מאשכול. כך, למודל יש יתרון הן ברמת החברה הבודדת (החל מחשיפה גדולה יותר להזדמנויות עסקיות וכלה בחיסכון בעלויות), הן ברמת האשכול (החל מיצירת כר לחדשנות נוספת מעבר לקיים בכל חברה וחברה וכלה ביצירת מסה קריטית של תוכן), והן ברמת ביולייט עצמה (על ידי יצירת פורטפוליו השקעות ייחודי).

בתור התחלה, ביולייט יישמה מודל זה כשרכשה בספטמבר האחרון 20.6% ממיקרומדיק טכנולוגיות הציבורית (MicroMedic), וכך יצרה אשכול ראשון של חברות דיאגנוסטיקה סרטנית. אשכול שני - של חברות גלאוקומה - מקווה החברה ליצור דרך החזקתה הישירה השנייה והפרטית - איי אופטימה (Eye Optima), בה היא בעלת השליטה (87%). באחרונה מימשה ביולייט אופציה שניתנה לה להגדלת החזקתה במיקרומדיק וזו עומדת כרגע על 25.5%.

כהכנה לעתיד הרחוק היותר, ביולייט מתכננת להעשיר כל אשכול בנפרד ולהגדיל את מספר האשכולות בחברה עצמה, וזה אומר להשקיע בחברות נוספות.

איי אופטימה: למנוע עיוורון

המוצר: מכשיר שנקרא IOPtiMate, מבוסס טכנולוגיית לייזר CO2, שמאפשר לבצע ניתוח פשוט ובטוח לטיפול בגלאוקומה ללא חדירה לחלק הפנימי של העין. המכשיר מאפשר לנקז את הנוזל התוך עיני אל מחוץ לעין, וכך להוריד את הלחץ התוך עיני, וזאת תוך כדי מניעת רוב תופעות הלוואי שנוצרות בדרכי טיפול אחרות.

המחלה: גלאוקומה היא הגורם השני בשכיחותו בעולם לעיוורון (אחרי סוכרת). זוהי מחלה כרונית המצריכה טיפול תרופתי לכל החיים, והיא שכיחה בקרב מבוגרים. ברוב המקרים, המחלה באה לידי ביטוי בעלייה בלתי מבוקרת של הלחץ התוך עיני שפוגע בעצב הראייה עד ליצירת עיוורון (במקרה הגרוע ביותר). שכיחות המחלה נעה סביב 1% ומעלה באנשים מעל גיל 40, ו-2%-8% באנשים מעל גיל 60.

הטיפול המקובל: נהוג לטפל בגלאוקומה דרך תרופות, בעיקר טיפות עיניים (לעיתים ממספר סוגים שונים) אותן צריך להזליף מספר פעמים ביום. מעבר לחוסר הנוחות הכרוך בכך, יעילות הטיפול התרופתי מוגבלת. שיטות אחרות לטיפול בגלאוקומה כוללות ניתוחי לייזר תוך עיניים לשיפור הניקוז; החדרת צינוריות זעירות ממתכת או מפלסטיק דרך גלגל העין לשיפור הניקוז, ולבסוף - הטיפול השכיח ביותר - ניתוח חודרני לתוך גלגל העין שמנקז החוצה את הנוזל דרך נקב בגלגל העין הנוצר בזמן הניתוח. בניתוח כזה, כמו בכל פרוצדורה פולשנית, יש סיכונים לא מעטים.

גודל השוק: השוק לטיפולים שונים בגלאוקומה, כולל תרופות, מגלגל מדי שנה 5 מיליארד דולר.

מסלול רגולטורי: לפני שנתיים קיבלה החברה אישור CE לשיווק המכשיר בכל המדינות המאמצות את התקינה האירופית. כמו כן, החברה הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) בקשה להתחיל בניסויים קליניים שמטרתם להחדיר את המכשיר לשוק האמריקני.

ניסויים קליניים: עד כה בוצעו באמצעות המכשיר בערך 250 ניתוחים, חלקם במסגרת ניסויים קליניים (תחת אמנת הלסינקי לניסויים בבני אדם), וחלקם כחלק מתהליך ההחדרה שלו במדינות שונות באירופה, מקסיקו, הודו, רוסיה וברזיל. ניתוח התוצאות שהתקבלו עד כה מעודד.

מודל עסקי: לחברה יש 3 מודלים עסקיים: מכירת המכשיר בליסינג; תשלום פר פרוצדורה או מכירה רגילה.

שיווק והפצה: לחברה יש כיום 4 הסכמי שיווק והפצה עם חברה הודית, ברזילאית, סינית וספרדית, והיא פועלת להגדיל את מספר מפיציה. פרוצדורות מסחריות ראשונות החלו אשתקד.

מיקרומדיק: לאתר את הסרטן

דרך חברות הבת שבאמתחתה (חמש במספר), מיקרומדיק מנסה לאתר ולאבחן את הסרטן לפני שהוא הופך לבלתי הפיך (דיאגנוסטיקה סרטנית), וזאת על ידי זיהוי סמנים ביולוגיים המבוססים על מולקולות וגנים (דיאגנוסטיקה מולקולרית). שוק הדיאגנוסטיקה המולקולרית צפוי לעמוד עד 2013 על 52 מיליארד דולר, והוא גדל בקצב שנתי של 7.1%-7.8% (עד 2015). שוק הדיאגנוסטיקה המולקולרית לסרטן בלבד צפוי לעמוד השנה על 8 מיליארד דולר, ולפי הערכות ב-5-10 השנים הבאות הוא יגדל בשיעור שנתי של 25%-30%.

ביו גן: לאתר סרטן השד ו/או שחלות

המוצר: ערכת בדיקה לאיתור נשים בעלות פרופיל גנטי של סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד ו/או השחלות, שהן קרובות משפחה מדרגה ראשונה או שנייה של נשים שאובחנו כנשאיות של מוטציות הגורמות לשכיחות יתר של סרטן השד והשחלות, וזאת באמצעות בדיקת דם. זיהוי מוקדם של נשים כאלו יאפשר ניטור ומעקב צמוד יותר אחריהן, מצב שיאפשר גילוי מוקדם יותר של המחלה, וכפועל יוצא - שיפור סיכויי ההחלה וההישרדות.

המוטציות לעיל נבדקות בגנים ששמם BRCA1 ו/או BRCA2.

המחלה: סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים (כשליש מסך מקרי הסרטן הנשי בארה"ב וכרבע מהסך העולמי), וגורם המוות הסרטני השני בשכיחותו אחרי סרטן ריאות. סרטן השחלות, לעומת זאת, הוא התשיעי בשכיחותו בעולם (3%) אך החמישי כגורם מוות.

בדיקות אלטרנטיביות: יש כיום 3 שיטות לזיהוי נשאיות בעלות מוטציות בגנים שציינו.

מסלול רגולטורי: באוגוסט 2010 הגישה החברה בקשה ל-FDA לקבלת אישור המתווה הרגולטורי ופרוטוקול הניסוי המסכם הנדרשים לצורך קבלת אישור שיווק בארה"ב של הערכה לזיהוי סרטן השד.

ניסויים קליניים: החברה השלימה את שלב ההיתכנות הראשונית של פיתוח הערכה, והיא נמצאת בשלב הניסויים הקליניים. הניסויים, שמבוצעים בביה"ח הדסה עין כרם, כללו עד כה 76 מטופלות, והתוצאות היו מעודדות.

ביו מארק: לאתר סרטן המעי הגס והחלחולת

המוצר: שיטה המבוססת על דגימת דם לזיהוי סמן ביולוגי המבוסס על החלבון CD24, וזאת לצורך אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת (פי הטבעת).

המחלה: סרטן זה נחשב לאחד האלימים ביותר, והוא השני בשכיחותו בעולם בקרב גברים (10%), ובקרב נשים (9.4%).

בדיקות אלטרנטיביות: בדיקת קולונוסקופיה - השכיחה ביותר אך פולשנית, יקרה, לא נעימה, ולא אפקטיבית באופן מוחלט: אינה מזהה 8% מהגידולים הממאירים או המוקדמים.

מסלול רגולטורי: במארס 2010 הגישה החברה בקשה ל-FDA (זהה לזו של ביו גן), ובאפריל 2010 החלה בניסוי המסכם הנדרש לצורך קבלת אישור CE. החברה נמצאת בשלב איסוף הדגימות מהניסוי.

ניסויים קליניים: החברה השלימה בדיקת היתכנות ראשונית, ומבצעת כרגע 2 ניסויים קליניים, שתוצאותיהם צפויות להיוודע השנה.

זטיק: לאתר סרטן צוואר הרחם ושלפוחית השתן

המוצר: טכנולוגיית CellDetect לאבחנה בין אוכלוסיית תאים ספציפיים באמצעות סימונם בצבע ייחודי, וזאת בקרב אוכלוסייה מאוד גדולה של תאים אחרים. כך אפשר לאבחן תאים סרטניים, ולעקוב אחר הישנות המחלה אצל חולי סרטן לאחר שטופלו.

המחלה: סרטן צוואר הרחם הוא השלישי בשכיחותו בעולם כגורם מוות סרטני בקרב נשים. סרטן שלפוחית השתן הוא השישי בשכיחותו בעולם בקרב גברים, ושכיחות המחלה בקרב גברים גבוהה פי שלושה משל נשים.

בדיקות אלטרנטיביות: במקרה של סרטן צוואר הרחם - בדיקת PAP ו/או בדיקה לאיתור וירוס הפפילומה, הידוע כמחולל המחלה. במקרה של סרטן שלפוחית השתן - אין בדיקת סקר לאיתור וזיהוי המחלה.

מסלול רגולטורי: בעלת אישור CE.

ניסויים קליניים: החברה סיימה בהצלחה מספר מבחנים קליניים בשני סוגי הסרטן.

שיווק והפצה: לחברה הסכם שת"פ לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה עם החברה הסינית, Biomics. התחלת הפעילות המסחרית צפויה בתחילת 2013.

ברונג': לטפל בתופעות לוואי

המוצר: בספטמבר 2008 חתמה מיקרומדיק על הסכם רישיון ומו"פ עם אוניברסיטת פלורידה לפיתוח ערכה לאבחון פרופיל גנטי ייחודי, שמגדיל את הסיכון של חולי סרטן ואחרים לפתח תופעת לוואי ידוע ששמה Bronj - תופעה שנגרמת מטיפול בתרופות ממשפחת הביספוספונאטים המשמשות בטיפול בחולי סרטן.

המחלה: תופעה זו נחשבת לקשה ביותר, וגורמת להרס של עצמות הלסת. שכיחותה עומדת על מקסימום 18.6% בחולי סרטן מסוג מיאלומה, ובין 1%-12% בחולי סרטן השד.

בדיקות אלטרנטיביות: אין.

ניסויים קליניים: בינואר השנה קיבלה החברה את אישור משרד הבריאות לביצוע ניסוי ראשוני. תהליך הגיוס לניסוי צפוי להסתיים בתחילת 2013. החברה נערכת לביצוע ניסוי קליני נוסף בחולות אוסטיאופורוזיס (שגם הן רגישות לתופעה), ומעריכה כי תשלים את ההערכות להגשת הבקשה לוועדת הלסינקי במהלך הרבעון השני של השנה.

מלבד ארבע חברות אלו, כולל הפורטפוליו של מיקרומדיק את חברת ביו מרקר, שגם היא בדומה לחברותיה באשכול, מפתחת פתרונות של דיאגנוסטיקה סרטנית, בעיקר עבור סרטן השד וסרטן המעי הגס.

פלוס עיקרי

מודל חדשני: שיתוף ידע שווה כסף

ביולייט מציגה מודל של ניהול והצפת ערך יחסית חדשני בשוק המקומי. לא עוד ידע שנצבר בחברה אחת, ואינו נחלק עם חברות אחרות אלא אשכול של חברות שמטרתן הסופית כמעט זהה, והן חולקות בידע כדי לסייע האחת לשנייה. תהליך השיתוף יכול למנוע בזבוז של משאבים כספיים וניהוליים (מצרך די נדרש בחברות מו"פ), ולהקל ביצירת שת"פ עם שחקנים מובילים בכל אשכול. למעשה, ביולייט אומרת שידע שווה לא רק כוח. ידע שווה כסף, ושיתוף של ידע, בעיקר במו"פ, יכול להיות שווה הרבה כסף. מניית ביולייט איבדה בשנה האחרונה כמחצית משוויה, ולמרות שמוקדם לקבוע את סיכויי הצלחה של מודל האשכולות, ייתכן שיש בשוויה הנוכחי פוטנציאל לעליות בהמשך הדרך.

מינוס עיקרי

יחס סיכון לסיכוי: עדיין גבוה

בלי או עם אשכולות, ביולייט היא עדיין חברה שתלויה בהצלחה או בכישלון של חברות הפורטפוליו שלה. אין זה סוד שרוב חברות הביומד נכשלות, וסטטיסטיקה זו נכונה גם במקרה של ביולייט. יותר מזה. רוב חברות הפורטפוליו של ביולייט עדיין מצויות בשלבי פיתוח מאוד מוקדמים, וזה אומר שהדרך שלהן עד להגשמת המטרה הסופית (הפיכת הפיתוח למוצר מסחרי) ארוכה. מאוד ארוכה. מודל האשכולות עדיין רחוק מלהוכיח את עצמו כמודל שמציף ערך, ואם לוקחים בחשבון את המשאבים הכספיים הדלילים של ביולייט (11.7 מיליון שקל במזומנים והשקעות לז"ק), ואת הקושי בגיוס הון ציבורי נוסף בתנאי השוק הנוכחיים, אזי מקבלים חברה שיחס הסיכון/סיכוי הטמון בה די גבוה.

 המספרים של ביולייט

 מודל האשכולות