צה"ל ערוך להמשך מחדליו

גבעת האולפנה, הגרעין האיראני, הבחירות בהסתדרות - כל אלה הם נושאים חשובים, אבל בטח לא יותר מדרגת המוכנות של צה"ל. הנה תמצית ידיעה שפורסמה היום (ה') ב"ידיעות אחרונות" על מכתב ששוגר לשר הביטחון ולרמטכ"ל: "זומנו לשירות מילואים בן שבעה ימים, לצורך אימון טנקים באש... קיבלנו תשעה טנקים בלתי כשירים ומוזנחים... ארבעה מהטנקים יצאו מכלל שימוש במהלך האימון... קיבלנו מקלעים וציוד קשר ברמת תחזוקה ירודה ביותר, בשל כך התרחשו כמה אירועי בטיחות חמורים... האימון הפך לאקט הישרדותי, שעסק בעבודות תיקונים בלתי פוסקים".

אסור שהציבור יידע

עכשיו אני מגיע לתגובת דובר צה"ל: "המכתב הנדון התקבל בלשכת הרמטכ"ל והפונים ייענו ישירות ולא באמצעות כלי התקשורת". סליחה? למה לא באמצעות התקשורת? לנו, האזרחים, לא מגיע לדעת מה לכל הרוחות קורה? במכתב מסופר על חוסר מוכנות, על ציוד לא תקין, על מחסני ציוד שאינם מתפקדים כראוי. בקיצור, על כל החוליים שעלו בכל כך הרבה קורבנות אדם ורכוש במלחמות קודמות ובאימונים רבים. אז לנו, הציבור המספק את הלוחמים, אין זכות לדעת? לנו, הציבור שהולך למילואים, לא מגיע לדעת?

צה"ל כמו צה"ל

המכתב נקרא כמו רשימה של הנושאים שיידונו בפני ועדת החקירה הממלכתית - הבאה. זו שתקום ותפעל לאחר המחדלים והאסונות הבאים. כי על פי מכתב זה, שהוא מקרה אחד מני רבים מאוד, הם פשוט בלתי נמנעים. האירועים המתוארים, כמו גם התגובה, מעידים שצה"ל כמו צה"ל: המחדלים בוצעו, הוועדות הוקמו, המסקנות נכתבו - והלקחים לא הופקו. לא רק שהדברים לא תוקנו, נראה שלא נעשה כל מאמץ, בוודאי לא מאמץ מוצלח, להיפטר אחת ולתמיד מחוסר האונים, מהעצלות, מהאדישות ומהסיאוב שהפכו לסימני היכר של צה"ל.

צה"ל כמו צה"ל, כל מאמציו מרוכזים להשיג יותר כסף מקופת המדינה. בשביל לרכוש ציוד. בשביל שהציוד יגיע למחסנים. בשביל שהוא יירקב שם. בשביל שהוא ישמש פצצת זמן לא נגד האויב, אלא נגד הלוחמים המשתמשים בו. נאבקים מי יהיה הרמטכ"ל, כאשר זה בכלל לא משנה.

האיש שימשיך במחדליו ובתפקידו

יש גם אהוד ברק, שהוא לא רק שר ביטחון, אלא "מר ביטחון". האיש שדורש, ומקבל, הכרה ציבורית ופוליטית. היחיד שאפשר לסמוך עליו בתחום הזה. האיש שהיה שותף ואחראי לכל כך הרבה מחדלים. וששותף ואחראי גם למחדלים של היום. האיש שימשיך בתפקידו, לא משנה מה קורה ויקרה.

נראה שאת הגוף הקרוי צה"ל ואת האנשים המופקדים עליו שום דבר לא יזיז משאננותם ומחדלונם. דבר אחד נראה ברור: אסור לנו לצאת למלחמה. לא לפני שייעשה טיפול שורש. לא "תחקיר", לא "בדיקה" - אלא חדירה כירורגית כדי להוציא את הגידולים הרעים שהתפשטו בגוף הזה ושממשיכים להתפשט ולשגשג בתוכו.

matigolan@globes.co.il