הנפילה הגדולה של מניית פייסבוק בשבוע האחרון והדרמות סביב ההנפקה הורידו מעל סדר היום את שאלת מיליון הדולר, למרות שבמקרה של פייסבוק מדובר ב-7 מיליארד דולר. מה מארק צוקרברג והרשת החברתית יכולים וצריכים לעשות עם הכסף?
ערב ההנפקה הודיעה פייסבוק על רכישת הרשת החברתית אינסטגרם תמורת כמיליארד דולר. הרכישה הזו חידדה מספר תובנות, לדוגמא: לפייסבוק יש כסף, והרבה, גם לרכישות שהפוטנציאל שלהן אינו חד משמעי. בנוסף, פייסבוק מנסה, באופן כמעט נואש, להגביר את החשיפה שלה בקרב משתמשי המובייל, רצוי באמצעות אפליקציות שישפרו את השורה העליונה.
ואכן, מיד לאחר ההנפקה הודיעה פייסבוק על רכישת הסטארט-אפ Karma. הפרטים הפיננסיים של העסקה לא סופקו וסביר להניח שמדובר עסקה צנועה בהרבה ביחס לאינסטגרם, אבל Karma, שפיתחה אפליקציה מבוססת רשת חברתית לבחירת מתנות, ענתה בדיוק על ההגדרה של הרחבת החשיפה של פייסבוק למשתמשי ההתקנים הניידים, עם פוטנציאל להרחבת ההכנסות.
בקופת פייסבוק ישנם כיום כ-7 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 16 מיליארד דולר. הכסף הזה מיועד בחלקו לתמיכה בהרחבת תשתיות המחשוב, וברור שרובו ישמש למהלכים אסטרטגיים עם עדיפות לכיוון של אפליקציות בעולם הנייד עם עדיפות לתזרים מזומנים חיובי.
מן הסתם, לאנשי הפיתוח העסקי של החברה יש הרבה עבודה, וחלק מהמאמצים מופנה גם לישראל, בעיקר לאחר שענקית הרשתות החברתיות פתחה כאן מרכז פיתוח עם רכישת סנאפטו לפני כשנה וחצי, גם היא דרך אגב מספקת פתרונות בתחום הנייד.
בישראל צמחו בשנתיים האחרונות מספר חברות שפועלות בתחומים שדי קרובים למה שפייסבוק מחפשת. לטובת אנשי הפיתוח העסקי של פייסבוק מוצגת כאן רשימה של חברות שיכולות להתאים לשאיפות האסטרטגיות של הבחברה ולתרום באופן מיידי להגדלת ההכנסות. אפשר לשער שלא מעט חברות בעלות שורשים ישראליים נבחנות היום על ידי פייסבוק ושחלק מהכסף שגויס בהנפקה יזרום גם לכאן.
Waze - הרשת במושב הנהג
חברת Waze הישראלית פיחתה את אחת מאפליקציות הניווט המוכרות בשוק. החברה מציעה יישום לטלפונים חכמים, שמאפשר לנווט בכבישים בישראל ובמדינות שונות בעולם, כאשר מידע על עומסי תנועה, שוטרים, תאונות דרכים, מכוניות תקועות ומצלמות מהירות, מגיע מהמשתמשים ששייכים לרשת החברתית הזו.
ווייז קמה בשנת 2009, ובאוקטובר האחרון היא הודיעה על גיוס גדול בהיקף של כ-30 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון Horizons Ventures של המיליארדר לי קאשינג מהונג קונג, קליינר פרקינס ו-IFUND. משהו על הפוטנציאל שרואים המשקיעים אפשר לקבל מההיסטוריה של קרן הורייזן, שהשקיעה בעבר גם בפייסבוק. בסך הכול גייסה החברה 67 מיליון דולר מבלו רן, מגמה, מיקרוסופט, קוואלקום, ורטאקס. לחברה יש כבר מעל 15 מיליון מנויים, והיא פעילה ב-45 מדינות.
למה זה כדאי לפייסבוק?
חיבור עם פייסבוק יכול לשפר משמעותית את הביצועים של Waze. ווייז כמעט ואינה מוכרת במדינות מחוץ לישראל וארה"ב. החשיפה דרך פייסבוק תאפשר לה להגדיל את הגישה למאגר משתמשים גדול בהרבה. המאגר הזה יאפשר לחברה לקבל חיווי טוב יותר על מצב התנועה במדינות שונות, כולל מיפוי מפורט יותר של הכבישים. מהצד של פייסבוק, מדובר ביכולת לפנות לחברים שלה גם בזמן שבו הם נמצאים ברכב.
ווייז יכולה לספק מידע לגבי שעת היציאה בבוקר לעבודה, והחזרה בערב, איך ולאן נוסעים המשתמשים, ובאילו מקומות הם נוהגים לבקר. פייסבוק יכולה לשלב הצעות פרסומיות שלא רק מבוססות על התוכן אלא גם על הרגלי הנהיגה של הגולש, עוד לפני שיצא מהבית, ולהציע שיתוף מידע בין משתמשי פייסבוק במחשב ובסמארטפון לנמצאים ברכב (לא בהכרח בטקסט, אלא בקול), שיחות וידיאו ומידע שיכול להתאים לחוויית הנסיעה בדרכים.
Celltick - סטטוסים בטלפון
סלטיק היא חברה ותיקה. השורשים של החברה, שהוקמה בשנת 2000 על ידי יוסי ולינגשטיין, המנכ"ל רונן דניאל ורני ולינגשטיין, רחוקים מאוד מעולם הרשתות החברתיות. לפני כארבע שנים ביצעה החברה שינוי אסטרטגי והחלה להתמקד בתחום הפרסום בטלפונים הניידים. החברה גייסה עד כה 42 מיליון דולר מהקרנות JVP, אמדאוס קפיטל, וקרן Elwin קפיטל הבריטית, כאשר הגיוס האחרון בגובה של 8 מיליון דולר היה לפני כשנה וחצי. אז, הוערכו הכנסותיה בכמה עשרות מיליוני דולרים והיא הייתה רווחית.
הפתרון שמספקת החברה הוא שידור אינטראקטיבי של תכנים בהתבסס על טכנולוגיית "המסך החי" שפיתחה (LiveScreen). הטכנולוגיה הזו מאפשרת שידור של תוכנית בזמן אמת למסכי הטלפונים הניידים שאינם בשימוש. הרלוונטיות של השירות עבור הרשתות החברתיות היא ברורה. משתמש הטלפונים הניידים - לא רק הטלפונים החכמים - יכולים לקבל גישה לתכנים שמועלים ברשתות החברתיות.
למה זה כדאי לפייסבוק?
רכישה על ידי פייסבוק של היכולות האמורות תאפשר הפצה מהירה יותר, בהיקף גדול יותר, בהרבה של תכנים, פרסומים, וגם של עסקאות שמבוססות על שיתוף פעולה ברשת (כגון קופונים) או הצעות עסקיות מבוססות מיקום.
כל אלו יעשו כאשר הטלפון אינו עובד למעשה, כך שהמשתמש יכול להיות שותף פעיל פסיבית ברשת חברתית מבלי להיכנס אליה ולהעמיס על הרשת הסלולרית או האינטרנט. בסלטיק טוענים כי יש לה כיום מעל ל-130 מיליון משתמשים. המודל העסקי של החברה הוא לקבל הכנסות מספקיות השירותים וממפרסמים.
Parkspool ו-Just Park It- חניה חברתית
בעוד שווייז מאפשרת להתמודד עם עומסי תנועה בעזרת חוכמת ההמונים, אפשרויות דומות קיימות גם במרחב של בעיית החניה. ישנן מספר חברות ישראליות שמנסות לנצל את הגישה לרשת החברתית על גבי התקנים ניידים, כדי לאתר מקומות חנייה. מטבע הדברים, יודע כל מי שנדרש למקום חניה בעיר הגדולה, הביקוש עולה על ההיצע, ותזרים המזומנים הפוטנציאלי מטפס בהתאם.
Parkspool מאפשרת לבעלי החניות הפרטיות, במקומות שונים בארץ, להציע אותן להשכרה, לטובת בעלי רכבים שסובלים ממצוקת חניה. בתמורה מחפש החניה ישלם 7.35 שקל לשעת חניה, ובעלי החניות יוכלו להרוויח כמה מאות שקלים בחודש מהשכרת השטח שלהם. את החניה ניתן לאתר מראש במאגר שנמצא באתר האינטרנט או בעזרת האפליקציה, שמאפשרת למצוא מקום פנוי, ישירות מהסלולרי.
בדומה ל-Parkspool, גם השירות של Just Park It מאפשר לבעלי חנויות פרטיות להשכיר את השטח שלהם לנהגים מזדמנים. הנהג שזקוק נואשות לחנייה, יכול דרך אפליקציה, לבקש מהאתר לאתר חניות הקרובות למקום הפיזי שלו או לפי כתובת. בעל החנייה קובע את עלות ההשכרה, כאשר החברה מוסיפה לכך עמלה חד פעמית של 1.5 שקל.
למה זה כדאי לפייסבוק?
פייסבוק יכולה להשתמש בשירותי החניה ולהציע למשתמשים שלהם שירות נוסף, כאשר הם נמצאים בדרכים. אמנם, לא מדובר בפתרונות ש"יזיזו את המחט" בשורה העליונה של פייסבוק, אבל בפתרון שיכול להיות מאוד אטרקטיבי עבור מי שנזקק לזה. פריסה של טכנולוגיית לאיתור חניה לערים הגדולות בעולם, בשילוב עם עמלות מצד ספקיות חניה וגורמים נוספים לאורך שרשרת המזון של הדרכים העירוניות, יכולה לתרום גם להכנסות של פייסבוק.
סלאריקס - לשלם בתוך הרשת
חברת סלאריקס (Cellarix), שהוקמה ב-2011, פיתחה מוצר שמאפשר לכל אחד שמחזיק טלפון עם חיבור אינטרנטי - ולא רק טלפון חכם - לשלם בבתי עסק באמצעות מנגנון סליקה שפיתחו. הלקוח נדרש להירשם פעם אחת לשירות ולספק את כרטיס האשראי שלו, לאחר מכן, הוא יכול לגשת לכל בית עסק או אתר שתומך בטכנולוגיה ולשלם באמצעות הטלפון האישי שלו.
למה זה כדאי לפייסבוק?
פייסבוק צריכה למצוא פתרון לביצוע תשלומים בצורה נוחה דרך דפי הבית של המשתמשים, מה שיספק מלבד אפשרות לקבל הכנסות נוספות גם אופציה להשאיר את המשתמשים ברשת עצמה. סלאריקס רק יצאה לדרך כך שחשיפה דרך פייסבוק יכולה למנף את השירות. המודל העסקי של טכנולוגיה שכזו יכול להתבסס על קבלת עמלה מכל עסקה שמתבצעת. שילוב מנגנון הסליקה כחלק אינטגרלי מעמודי המשתמשים בפייסבוק יכול לספק היקפי שימוש משמעותיים כאשר שירות שכזה יהיה זמין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.