מי שנוסע בתקופה האחרונה לירושלים או ממנה לאזור המרכז לא יכול שלא לשים לב להתגברות עומסי התנועה לאורך כביש מספר 1. בקטעי כביש מסוימים, כמו העלייה לסיבוב שורש, נדמה ששורר עומס תנועה קבוע לאורך כל שעות היממה.
המצב הזה עתיד להשתפר משמעותית מתישהו בסביבות 2016, אבל עד שזה יקרה יהפכו חייהם של הנהגים והנוסעים בכביש קשים בהרבה. הסיבה: עבודות הבנייה מחדש שיתנהלו בו זמנית כמעט לכל אורך הקטע משער הגיא ועד הכניסה לירושלים. במע"צ שוברים בחודשים האחרונים את הראש בניסיונות למצוא פתרונות להקלת עומסי התנועה הצפויים, אך גם שם מודים כי במהלך התקופה הקשה ביותר, מסוף 2013 ל-2015, הנהגים יעשו בחוכמה אם לא יתקרבו לכביש 1.
70 קמ"ש
אין ספק שכביש ירושלים תל אביב, שנחנך לפני קרוב ל-40 שנה, זקוק למתיחת פנים רצינית. הקטע הבעייתי ביותר כיום בכביש הוא מאזור שער הגיא לכניסה לעיר. מדובר בקטע עתיר סיבובים ועיקולים, כמו סיבוב מוצא הידוע לשמצה, עיקולי שער הגיא והעלייה בקסטל למבשרת ציון. מהירות הנסיעה בקטעים האלה יורדת לסביבות ה-70 קמ"ש גם כאשר התנועה דלילה.
כ-7,000 כלי רכב לשעה עוברים בכביש במהלך שעות השיא בשני הכיוונים וחלק גדול מהן משאיות כבדות. שר התחבורה ישראל כץ הקל על הפקקים כשאסר על משאיות להיכנס לשער הגיא עד לשעה 9:30 בכל בוקר, אך מדובר בפיתרון זמני וחלקי ביותר. במע"צ בדקו ומצאו כי אם לא יבוצעו עבודות ההרחבה, בתוך 20 שנה מהיום יגיע משך הנסיעה הממוצע בקטע בן 16 הקילומטרים ללא פחות מ-40 דקות - כמעט אותו זמן שנדרש כדי לעבור את כל 60 הקילומטרים המפרידים בין תל-אביב לירושלים כשהכביש פנוי.
פרויקט ההרחבה או הבנייה מחדש של כביש 1 הוא אחד הפרוייקטים המרכזיים של מע"צ בשנים הקרובות. לא פחות מ-2.35 מיליארד שקל יושקעו בעבודות, הכוללות הרחבת הקטע משער הגיא לשורש לשלושה נתיבים; יישור סיבוב מוצא על ידי בניית מנהרה מתחת למחלף הראל.
המנהרה תצא לשני גשרי ענק מקבילים ברוחב שלושה נתיבים כל אחד, שייבנו לאורך 800 מטרים מעל עמק מוצא ועד לכניסה לעיר. העבודות יהפכו את הגיא המפורסם של שער הגיא לרדוד יותר מכפי שהוא היום - זה יקרה כתוצאה מהרמת המפלס של הכביש הנוכחי בעד שמונה מטר על מנת לאפשר את הוספת הנתיב השלישי בכל צד. זו הפעם השנייה שבה מרדדים את העמק, לאחר שכבר מילאו את תחתיתו בעת הקמת כביש מספר אחת בסוף שנות ה-70.
בעתיד, ולאחר שיסתיימו העבודות הנוכחיות, ספק רב אם מי שיצפה בתמונות הישנות של באב אל-ואד מימי תש"ח יזהה שמדובר באותו הוואדי.
מחלף בעלי חיים
גם מחלף עין חמד יהפוך את צורתו, לאחר שמפלס הכביש יתרומם ויגיע עד למפלס הגשר של היום. התנועה לאבו גוש, בית נקופה וקריית ענבים תועבר אל מתחת לכביש הראשי ואפילו בעלי החיים שעדיין נותרו באזור יזכו למחלף משלהם, בדמות מעבר אקולוגי באזור נוה אילן.
בימים אלה מסיימת מע"צ את הפקעת הקרקעות באזור שער הגיא. העבודות עצמן צפויות להתחיל בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר משער הגיא למחלף שורש וממחלף שורש למחלף חמד. ראש מנהלת כביש 1, דוד לנדסמן, מעריך כי בשנה הראשונה לעבודות צפויים שיבושים קלים יחסית משום שהעבודות יתבצעו בצדי הכביש הקיים, ועל שיפולי ההרים. העבודות יתבצעו לאורך כל שעות היממה ובמע"צ מבטיחים כי לאורך כל התקופה יישמרו שני נתיבי תנועה פתוחים.
"אני מתחייב שהכביש יהיה פתוח", אומר לנדסמן, "אבל אני לא יכול להתחייב שמהירות הנסיעה הנוכחית תישמר". במע"צ מוטרדים במיוחד מאפקט הנהג הישראלי. "לנהגים יש נטייה ללחוץ על הבלם ברגע שהם רואים עבודות, אפילו אם הן רחוקות מהכביש עצמו", אומר גורם במע"צ, "אנחנו לא יודעים ממה זה נובע, מסקרנות או מסיבות אחרות, אבל התוצאות של הלחיצה האינסטינקטיבית על הבלמים מורגשות לעתים במרחק קילומטרים לאחור".
בחודשים האחרונים בודקת מע"צ פתרונות להקלת עומסי התנועה הצפויים. חברת תכנון תנועה שנשכרה על מנת להמליץ על פתרונות טרם סיימה את עבודתה. בין היתר נבדקו כל צירי התנועה החלופיים לכביש 1 - בדיקה שהובילה לתוצאות לא מרנינות. רק ציר 443 ממחלף בן שמן למודיעין מסוגל להוות תחליף של ממש לכביש 1 הוותיק. כעת בודקים במע"צ מול מערכת הביטחון האם ניתן יהיה להוסיף בודקים במחסומים שלאורך הציר, העובר כידוע מעבר לקו הירוק.
אפשרות נוספת היא הכנסת נתיב נוסף מתחלף, כדי להגדיל את קיבולת התנועה בכביש. רעיון אחר שנבדק הוא הרחבת שירותי התחבורה הציבורית לעיר באמצעות קו 100 מחניון ה'חנה וסע' הענק של הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב.
אבל בשורה התחתונה, מנכ"ל מע"צ, שי ברס, מבקש להנמיך ציפיות. "אם מישהו מכיר פטנט איך לבצע עבודות בסדר גודל כזה בעורק תנועה כל כך ראשי מבלי שייגרמו עומסי תנועה - אני מוכן לקנות אותו היום" אומר ברס.
רק בירושלים: כל הבנזין מגיע במיכליות שנעות על הכביש
כאילו לא די בתנועה של מאות אלפי ישראלים לבירה וממנה, מחלוקת סביב הקמת מתקן מישוב אדים (החזרת אדי הדלק שנפלטו ממיכל המכונית ומשרוול התדלוק), מוסיפה עוד מאות מיכליות מדי יום בכביש מספר 1.
לפני קרוב לעשור דרש המשרד להגנת הסביבה מפי גלילות להתקין מתקן למישוב אדים בחוות המיכלים שבאזור גבעת שאול בכניסה לירושלים. פי גלילות עתרה נגד ההחלטה, אך בית המשפט דחה את עתירתה. בינתיים, אסר המשרד להגנת הסביבה להזרים בנזין לחוות פי גלילות באמצעות צנרת הדלקים הארצית, עד להתקנת מתקן המישוב. משום כך, ירושלים וסביבותיה הם האזור המטרופוליני היחיד שכל צריכת הבנזין שלו מסופקת על ידי מיכליות כביש - ואת התוצאה חשים על בשרם נהגים ונוסעים שהתרגלו לראות את מפלצות הענק נעות על הכביש.
מעיריית ירושלים נמסר, כי "חברת פי גלילות מעולם לא הגישה לעירייה בקשה לבינוי מתקן למישוב אדים. באם תתקבל בקשה כזו, העירייה תבחן אותה על כלל המשמעויות הכרוכות באחסון בנזין באתר, לרבות קרבתו לשכונת הר נוף".
גורמים בפי גלילות ציינו כי כוונת החברה לפנות את המתחם לטובת נדל"ן, מה שאומר שהמכליות לא יעלמו בקרוב מהכביש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
