שלושה שלבים פשוטים יצעידו את ההיי-טק הישראלי לרמה הבאה. החדשות הטובות הן, שאת השלב הראשון כבר ביצענו ברובו. שני השלבים הבאים קלים לביצוע ויכולים להביא תוצאות משמעותיות בזמן קצר יחסית.
השלב הראשון היה פיתוח תעשיית היי-טק מובילה. ההיי-טק הישראלי מהווה מקור גאווה עבור כולנו. חדשנות ויזמות ישראלית מוערכות כיום בכל העולם. אלישע ינאי סיפר לי באחרונה, כי היקף שוק ההיי-טק הגלובלי הוא 5 טריליון דולר. 7% מסך התל"ג העולמי. שוק ההיי-טק בישראל מוערך ב-25 מיליארד דולר, המהווים 13% מהתל"ג הישראלי. כמעט פי-שניים מהאחוז העולמי, ורובו המוחלט הוא יצוא. כ-70 אלף אנשים מועסקים כיום בתעשייה הטכנולוגית בישראל. כל שנה מוכשרים 8,000 מהנדסים ומפתחים חדשים. האוניברסיטאות שלנו מובילות במחקר ובחדשנות. ברור שיש עוד הרבה מה לשפר ולאן להתקדם, אך ניתן לומר שבשלב הראשון ההיי-טק הישראלי הביא לנו הישגים משמעותיים וכעת אנו מוכנים להתקדם לשני השלבים הבאים.
אבן שואבת בינלאומית
גם האוניברסיטאות הישראליות מביאות לנו גאווה רבה. פרסי נובל, מחקרים מובילים ומצוינות אקדמית. כעת בואו ניקח צעד אחד משמעותי קדימה. בשלב השני בואו נביא את מצטייני העולם ללמוד אצלנו. נעודד את המסטרנטים והדוקטורנטים המבריקים ביותר בארה"ב, בסין, בהודו ובאירופה לבוא ללמוד אצלנו. יש לנו מה להציע ויש לנו הרבה מה לקבל. נפתח את האקדמיה הישראלית למצוינות בינלאומית. נעודד מצוינים לבוא לגור כאן, ללמוד כאן, ובהמשך גם לעבוד ולתרום כאן. נייצר מרכזי אור אקדמיים שיקרינו לעולם כולו.
אפשר להתחיל בעשרות מצטיינים. אם נצליח למשוך מאות מצטיינים למחקר וללימודים באקדמיה הישראלית נראה מיד תרומה למדע, למחקר ולדימוי ולמיצוב הישראלי בעולם כולו. חלק מהבאים יישארו כאן וימשיכו לתרום לכלכלה ולמדע. חלקם יחזרו לארצות מוצאם ויהוו שגרירים אמיתיים של ישראל בעולם.
ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, צרפת ומדינות רבות אחרות כבר מפעילות תוכניות כאלו. צרפת מממנת לימודי זרים במוסדותיה. קנדה ואוסטרליה מפעילות מדיניות הגירה לעידוד מצטיינים ומקצועות נדרשים. ארה"ב, לאורך תקופה ארוכה, ממגנטת אליה את מיטב מוחות העולם. "בריחת המוחות" שתוארה כאן בשנים האחרונות היא הרבה פעמים תוצאה של תוכניות כאלו.
בשלב השלישי נפתח את תעשיית ההיי-טק הישראלית ליזמים, לחוקרים, למפתחים ולמהנדסים מבריקים מכל העולם. השלב השלישי ייבנה כתוצאה של השלב השני. אותם מצטיינים שהגיעו לכאן ישתלבו בתעשייה וביצירה. חוקרים מבריקים, מהנדסים מוכשרים ויזמים גלובליים ישתלבו בחברות המקומיות, ואף יקימו חברות חדשות. השילוב של מוחות מבריקים עם אוריינטציה גלובלית יתרום גם לחדשנות וליצירה, וגם למאמצי השיווק הגלובליים של חברות ההיי-טק הישראליות.
ההערכות כיום מצביעות על כך שכ-30% מאנשי תעשיית ההיי-טק בסיליקון וואלי בקליפורניה הם מהגרים שלא נולדו בארה"ב. סינים, הודים, ישראלים ואחרים בונים בארה"ב תעשיה מדהימה, יצירתית ורווחית. האמריקנים היו חכמים מספיק לשאוב את האינטליגנציה העולמית על מנת לבנות את כלכלת הטכנולוגיה המובילה בעולם.
אלישע ינאי גם הסביר לי באחרונה, שהפתרון לבעיית צמיחת ההיי-טק בישראל הוא השקעה בחרדים ובערבים. הוא צודק. זה הדבר הנכון לעשות. עלינו להשקיע בצמיחה ועלינו להשקיע במגזרים שפחות נהנים כרגע. אבל זה לא מספיק. בואו ניקח את כלכלת ישראל צעד אמיתי גדול קדימה. בואו נביא לכאן עוד מצוינים ובואו נתחבר לעולם הגלובלי באמת. בואו נייצר עוד אור.
הכותב הוא יזם חברתי, יו"ר Space IL ומייסד אלדין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
