אין תחליף לאנליסטים

מקצוע האנליזה בשוק ההון משך מאז ומתמיד הרבה אש ממשקיעים מאוכזבים המטילים ספק בנחיצותו, במקצועיות העושים במלאכה ובאובייקטיביות של חלקם. שורת הסדרי החוב האחרונים במשק, וכישלונות אנליטיים בולטים נוספים כגון העיכוב התמוה בהפחתת דירוג החוב של קבוצת אי.די.בי והמלצות כושלות על מניות הבנקים המקומיים בשנת 2011, רק הגבירו את סימן השאלה הציבורי סביב המקצוע הזה.

אנליזה מבוססת הן על ניתוח הפעילות העסקית השוטפת של החברה, והן על חיזוי באשר להתפתחויות עתידיות. חיזוי, מעצם טיבו, הוא עיסוק שמידת אמינותו נמדדת בכלים סטטיסטיים. לפעמים האנליסט מיטיב לקרוא את המפה, ובפעמים אחרות הוא כושל במשימה המורכבת. מנהלי ההשקעות צריכים לברור מבין האנליסטים את אלו שהם בעלי תוחלת הצלחה גבוהה ביחס לקבוצת ההשוואה.

לאנליזות מכל סוג שהוא צריך להתייחס כחומר גלם שיכול לתמוך בקבלת החלטות השקעה ולא כבסיס בלעדי להחלטות הללו. למשקיע מהשורה עדיף להתעלם מהמלצות אנליסטים. בחירה פרטנית של מניות ואג"ח אינה משימה ביתית ברמה של הרכבת רהיט מאיקאה.

מנהלי ההשקעות נדרשים להתבסס על עבודות אנליזה קיימות, לסנן את האנליסטים המוצלחים יותר, ולהתעמת באופן רציף עם הנחות היסוד של עבודת הניתוח. הנחות העבודה של האנליסט, ולא מחיר היעד, הן הבסיס לקבלת החלטת ההשקעה.

על מנת להפיק אנליזה נדרש האנליסט להניח הנחות רבות באשר לרווחיות הפירמה, צמיחתה, מיסוי, מכפילים ועוד, ומנהל ההשקעות נדרש לבצע את ההתאמות להנחות עבודה אלו, על בסיס שיקול הדעת העצמאי שלו.

בפועל, צריך להודות, ממש כמו בכל מקצוע אחר, גם בקרב מנהלי ההשקעות קיימים מי שלא התברכו בחריצות יתר או בכישרון מספיק כדי לבצע קריאה ביקורתית של דוחות אנליזה. מנהלי השקעות כאלה רצים לשורה התחתונה של ההמלצה ומבצעים על בסיסה החלטות השקעה, וכאשר השורה התחתונה הזאת מכזיבה, הם מצטרפים לעדר מגדפי האנליסטים.

אנליזה טובה עולה כסף

בסופו של דבר, על אף הביקורת הרבה הנמתחת על האנליסטים ועל מקצוע האנליזה, הרי שאין למקצוע הזה תחליף ראוי בתחום ההשקעות. הרחבת המחקר האנליטי המקומי, והשבחתו באמצעות אנשי מקצוע ראויים, היו תורמים תרומה חשובה לא רק לשיפור תהליך קבלת החלטות ההשקעה בתיקי ההשקעות, אלא גם לשקיפות של שוק ההון המקומי.

אחד מהסודות הגלויים של השוק כאן הוא שהמגבלה המרכזית בהגדלת היצע האנליזה האיכותית הזמינה היא כספית ולא מקצועית.

אנליזה היא עסק יקר הדורש הכשרה וניסיון מקצועי, ואילו בעולם בו דמי הניהול במגמת התכווצות מתמדת, והרגולציה במגמת התייקרות הסיכוי שמשאבי המחקר יגדלו באופן מהותי קטן מתמיד.

ובעולם בו בתי השקעות מתמזגים כדי לחסוך בהוצאות ומקצצים כל העת בעלויות, דה לגיטימציה מתמשכת למקצוע האנליזה רק תדרבן את בתי ההשקעות לחסוך עוד במשאבי אנליזה, מתוך תפיסה שגויה כי תרומתה לתוצאות נמוכה. בכך, כל מי שחותר לשיפור תוצאות ניהול ההשקעות בגופים המוסדיים, רק יגרום נזק למטרתו.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון