"בנק ישראל מעדיף לשמור את התחמושת ליום גשום"

בנק ישראל הותיר היום (ב') את הריבית המרכזית במשק ללא שינוי, ברמה של 2.5%, בפעם החמישית ברציפות. בבנק מסבירים את ההחלטה כעקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים, מעריך כי בנק ישראל יחזור להפחתת ריבית באחת משתי ההחלטות הבאות (יולי או אוגוסט). זאת, מכיוון שהמדדים הקרובים צפויים להיות נמוכים יחסית, במיוחד לאור הירידה במחירי התקשרות והדלק. "הסימנים האחרונים לאי וודאות גוברת באירופה לא צפויים להעלם בשבועות הקרובים, אף שהיא צפויה להתמתן לאחר הבחירות החוזרות ביוון ב-17 ביוני. אנו רואים סבירות גבוהה להודעות חדשות בנושא המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק המרכזי באירופה (יתכן בנושא רכישות אג"ח נוספות) או ארה"ב, מה שאם אכן יקרה יתמוך בחזרה להפחתת ריבית גם אצלנו".

בנוסף, אומר כהנוביץ, הירידות האחרונות בשוק המניות מדאיגות את בנק ישראל והוא ציין בהחלטת הריבית כי ייתן לשוק הנכסים חשיבות בהחלטות הריבית הבאות.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, מציין כי בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה אבל בחר להדגיש בהודעתו מספר גורמים שדווקא תומכים בהפחתת ריבית. ראשית, מזכיר הבנק את העובדה שהציפיות האינפלציוניות ירדו בחודש האחרון כמעט אל מרכז יעד האינפלציה ועומדות על 2.2-2.3%. שנית, מציין הבנק באופן מעט חריג את הירידה החדה במחירי הנפט בחודשיים האחרונים ושלישית, מדגיש הבנק בהודעתו את אי הוודאות הגוברת במשק העולמי. "להערכתנו, במידה ולא יחול שינוי לטובה באירופה עד ההחלטה הבאה, הסבירות שבנק ישראל יוריד את הריבית בחודש הבא גבוהה מ-50%".

"בנק ישראל מעדיף לשמור את התחמושת ליום גשום"

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון אומרים כי המדיניות המוניטארית בחודשים הקרובים תקבע לפי ההתפתחויות הגלובליות בכלל ובהתאם למשבר החוב ביוון ובספרד בפרט. יציאה לא מסודרת של יוון מגוש האירו עלולה לזעזע את שווקי ההון ולגרום להאטה של ממש בצמיחה הגלובלית. "בתרחיש זה, אשר איננו קיצוני במיוחד, גם ה-ECB יוריד את הריבית ל-0.5%, יבצע עוד מהלך של הלוואות למערכת הבנקאית וירכוש אג"חים של ספרד, איטליה ומדינות חדשות אחרות. כמובן שבתרחיש זה גם בנק ישראל יגיב עם הורדת ריבית. כעת השווקים מתמחרים הסתברות של 42% ליציאה של יוון מגוש האירו עוד השנה. בנק ישראל מעדיף לשמור את התחמושת ליום גשום, ולהמתין ולראות איך תתפתח הסאגה האירופית".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט: "בנק ישראל בוחר שלא להפתיע את השווקים, אולם אין הדבר מלמד כי מפלס הדאגות בבנק המרכזי לא מצוי במגמת עלייה. משולש הדאגות של בנק ישראל מורכב מגירעון ממשלתי חורג, חששות מפני היווצרות מחנק אשראי במשק וחשש מפני אסקלציה במשבר החובות האירופאים. אין צל של ספק כי הקודקוד המאיים ביותר הינו המומנטום השלילי במשבר החובות האירופאי המאיים על הצמיחה המקומית".

"לא במקרה איננו מציינים את איום האינפלציה כמקור לדאגה עבור הבנק המרכזי שכן אנו סבורים כי בתנאים הבסיס הכלכליים הגלובליים והמקומיים אין הצדקה להיווצרות לחצי מחירים לא בצד הביקוש ולא בצד ההיצע והזירה האינפלציונית המובהקת היחידה הינה שוק השכירויות לו צריך וניתן לנפק פתרון ייעודי להפחתת לחצי מחירים. בהעדר איום אינפלציוני מוחשי, הבנק נדרש לאוורר תוכניות מגירה לתרחישי קיצון של הידרדרות מהותית באירופה אשר תזלוג למשק המקומי הן באמצעות פגיעה בייצוא והן באמצעות פגיעה בביטחון הצרכנים המניעים לפי שעה את גלגלי הצמיחה המקומית".

מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן: "להערכתנו, בתקופת אי הוודאות והחשש מחוסנן של אגרות החוב הסוברניות עשויות תנועות ההון לגרור לתנודות שערים ולתמוך בצעדים מרחבים ובכללם הפחתת שער ריבית האירו. בנק ישראל טוב עשה כשבחר שלא לשנות את שער הריבית - דבר המותיר בידי בנק ישראל מרחב תמרון לקראת המהלכים הצפויים בזירה הגלובלית. חשיפת משקל היצוא הישראלי בתוצר הגולמי [כ-40% ויותר] מעמיד במבחן את חוסנו של המשק כאשר מתעורר החשש מגלישה להאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית. משבר שוק החוב באירופה עשוי לגרור ליציאת הון לעבר שווקים חוץ אירופאים ובכללם לעבר הדולר, מהלך התומך בפיחות השקל בטווח הקצר. אולם בראיה לטווח בינוני וארוך, גוש אירו בעל מספר חברים מוקטן אך איכותי בעל משמעת פיסקאלית ייהנה מאימון השווקים ויתמוך בחוסנו המחודש".

אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות, אומר כי "על רקע העלייה ברמת אי הוודאות בכלכלה העולמית, הפגיעה בהיקפי היצוא ומחנק האשראי המתרחב, נדרשת הוועדה המוניטארית המייעצת של בנק ישראל לנקוט במדיניות שקולה ואחראית. הורדת הריבית בתקופה זו, תביא לצמצום פערי הריביות בין ישראל לשותפות הסחר המרכזיות שלה (ריבית אפסית בארה"ב וריבית של 1% בגוש האירו), ובכך תוכל לסייע למגזר העסקי בחיזוק כושר התחרות של היצוא הישראלי, תוך סיוע בהתמודדות עם נטל עלויות המימון הגובר".

נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון, מציין כי "אנו בתקופת המתנה ואי וודאות גם בשל המצב באירופה וגם בשל חוסר בקבלת החלטות בנושא תקציב המדינה. לאור זאת, אין זו תקופה שבה רצוי לעשות שינויים ברמות הריבית".