בג"ץ בהרכב מורחב: חוק "האח הגדול" לא יבוטל, אך יפורש בצמצום

חוק "האח הגדול", המעניק לרשויות המדינה סמכות לקבל נתוני תקשורת המאפשרים מעקב אחר הפעולות האלקטרוניות של אדם, יפורש בצמצום אך לא יבוטל - כך קבע הערב (ב') הרכב מורחב של 7 שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש.

השופטים החליטו לדחות את עתירותיהן של האגודה לזכויות האזרח ושל לשכת עורכי הדין, שהוגשו בשנת 2008 בעקבות חקיקת "חוק נתוני תקשורת" המהווה תיקון לחוק סדר הדין הפלילי.

‏החוק מאפשר לרשויות החקירה לקבל נתוני תקשורת של לקוחות חברות הסלולר, הטלפוניה הקווית וספקי האינטרנט השונים. החוק אינו מאפשר את קבלת תוכנם של המסרים המועברים.

האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין טענו בעתירותיהן כי החוק פוגע בזכות לפרטיות באופן בלתי מידתי, וכן יש בו פגיעה בעניינם של בעלי חסיונות - ובהם עורכי דין, רופאים, עיתונאים ועוד.

‏ביניש, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי החוק אכן פוגע בזכות לפרטיות. עם זאת, לדבריה, "במציאות הטכנולוגית המודרנית יש לתת משקל מיוחד למורכבותה של הזכות לפרטיות וההגנה שראוי לתת לה".

השופטים קבעו כי הכלים הטכנולוגיים הקיימים בעת הזאת נותנים בידי השלטונות אמצעים מתוחכמים, המאפשרים פגיעה בזכות לפרטיות, ומצד שני מסייעים לרשויות בביצוע התפקידים המוטלים עליהן, בכלל זה בהיבטים של אכיפה וסדר ציבורי.

מניעת האפשרות לעשות שימוש בסמכויות אלה, קבע בית המשפט, עלולה להותיר את רשויות החוק כשידן על התחתונה במאבק שהן מנהלות מול קבוצות עברייניות, העושות בעצמן שימוש מתוחכם באמצעים הטכנולוגיים.

‏‏‎‎אירוע ממוקד

‏בפסק הדין סקרו השופטים את ההסדרים השונים הקבועים בחוק לקבלת נתוני תקשורת הנוגעים לפרטיותו של אדם, וקבעו כי יש להתיר לרשויות החוק לפעול בהתאם לסמכויות שהוקנו להן.

עם זאת, נקבע כי על מנת שהפגיעה הנגרמת בזכות לפרטיות תהיה מידתית, יש להפעיל סמכויות אלה באופן המצמצם את הפגיעה, במיוחד בהיבטים הנוגעים לפגיעה בבעלי חסיונות שונים.

לכן נקבע כי קבלת הנתונים, הן באמצעות קבלת צו שיפוטי והן כאשר הסמכות מופעלת במקרים דחופים בלא צו שיפוטי, "תפורש כך שקבלת הנתונים על-פי החוק תיעשה רק במקרים שבהם הדבר נדרש לצורך ממוקד וקונקרטי, כדוגמת חקירה הנסובה על אירוע ממוקד בעניינו של חשוד או קורבן ספציפיים". זאת - להבדיל משימוש בהסדרי החוק למטרות כלליות של גילוי עבריינים ומניעת פשע.

‏עוד נקבע כי הסמכות המאפשרת קבלת נתונים ללא צו שיפוטי תפורש כך שהיתר לקבלת נתוני תקשורת מכוח סמכות זו ייעשה במשורה, במקרים קיצוניים, לצורך טיפול בעבירות המחייבות זאת, ורק במקרים שבהם "מחמת הדחיפות התברר כי לא ניתן לקבל צו בהתאם למסלול השיפוטי. זאת, כאשר המניעה מפנייה לבית המשפט נובעת מנסיבות הקשורות בהצלת חיים או נסיבות קשות אחרות".

נקבע כי על הרשות המבקשת נתונים ללא צו שיפוטי להתחשב במגוון שיקולים, ובהם מקצועו של האדם, מידת מעורבותו בעבירה, סוג הנתונים המתבקשים, מידת הדחיפות והחומרה שבעבירה, ועוד.

‏ביחס לקבלת נתוני תקשורת כאשר מדובר בעיתונאים, נקבע כי כאשר העיתונאי אינו החשוד בעבירה או הקורבן, לא תאושר בקשה לקבלת נתוני תקשורת מהסוג הכולל פרטים לגבי סוג המסר המועבר, משכו, היקפו, נתונים מזהים של המנוי שהוא מקור המסר ושל המנוי שהוא יעדו.

השופט חנן מלצר קבע, בדעת מיעוט ביחס להיבט זה, כי יש לפרש את המסלול המינהלי כך שהוא כלל אינו מתיר קבלת נתוני תקשורת בעניינם של בעלי חסיונות, וכי קבלת נתוני תקשורת בעניינם יכולה להיעשות רק במסגרת המסלול השיפוטי. ‏‎‎‏(בג"ץ 3809/08).