הצעצוע המוטורי של הוגו צ'אבס

סוציאליזם היא בוודאי אחת האסוציאציות האחרונות שעולות בהקשר של הפורמולה 1: קפיטליזם היא מזמן מילה נרדפת לענף שהמחזור שלו מתקרב ל-2 מיליארד דולר בשנה. הקונפליקט בין שתי הגישות האלו בא אולי לידי ביטוי באופן החריף ביותר באמצעות נהגה הוונצואלי של קבוצת וויליאמס, פסטור מלדונדו, שבחסות תמיכתו של נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, הצליח לרשום לפני שבועיים בגראנד פרי בברצלונה את הניצחון הראשון שלו במרוץ פורמולה 1.

***

מלדונדו, 27, אלוף העולם ב-GP2 (קטגוריה משנית לפורמולה 1), ערך את הופעת הבכורה שלו בפורמולה 1 ב-2010 בקבוצת וויליאמס. הניצחון בספרד סיים בצורת של כמעט שמונה שנים לקבוצה, אך מעבר לשמחה המובנת מאליה, הוא האיר זרקור ענק על החיבור המורכב בין הנהג הוונצואלי לבין הקבוצה הבריטית, אחד משיתופי הפעולה המוזרים שידע הענף אי פעם, שמציף שוב את הבעייתיות בה האינטרס הכלכלי מוליך כסומא את מקבלי ההחלטות.

המייסד והבעלים של וויליאמס, סר פרנק וויליאמס, תר בשנים האחרונות אחר משקיעים שיזרימו חמצן לקבוצה בעלת ההיסטוריה העשירה (תשע אליפויות בקטגוריית יצרן; שבע אליפויות בקטגוריית נהג, האחרונה בשלהי שנות ה-90). לפני כשנתיים, בדרכה של הקבוצה נקרתה הזדמנות חד פעמית בדמות הצעה להחתמת מלדונדו, ללא ספק אחד הנהגים המבטיחים בסבב, ובתמורה גם הובטחה לבריטים רוח גבית חזקה של חסות חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה - PDVSA. הבעיה? התנאי לכל הטוב הזה היה חיבור ישיר ללא אחר ממנהיגה מעורר המחלוקת של ונצואלה, הוגו צ'אבס, בעליה בפועל של PDVSA.

עבור צ'אבס, הפורמולה 1 מהווה פלטפורמה אדירה שמצד אחד תלטף לו את האגו, תעניק מקור גאווה להמונים בבית, וכמובן תסיט אותם מהעיקר לתפל; ומצד שני, תהווה דריסת רגל נוספת בעולם המערבי, הנאור. וויליאמס נהנים מדימוי טוב ובעל מסורת, ואת הצעד הראשון מומלץ לעשות דרך הפריזמה של קבוצה קטנה שכזאת. הגדולות, ידע צ'אבס, ממילא לא יתייחסו אליו.

צ'אבס הציע לבריטים הסכם מפתה במיוחד, ואלו - חרף הביקורת החריפה - נענו ברצון (הערכות מדברות על מימון שנתי של כ-66 מיליון דולר). אך חשוב להדגיש כי גם עם מלדונדו יש לצ'אבס הסדר: המנהיג מהלל ומזרים כספים, ומלדונדו מצידו מביע תמיכה ונאמנות עיוורת. כיום יש לוויליאמס שלושה ספונסרים עיקריים: חברת התקשורת AT&T, חברת שירותי הייעוץ ומשאבי האנוש Randstad, וכאמור, PDVSA. הבריטים מודים כי קיימת תלות מוחלטת בספונסר מוונצואלה.

לפני כשבועיים החל הפרויקט המשותף להביא תוצאות. ניצחון לוויליאמס ומלדונדו, ועוד על אדמת ספרד, במאבק עם הגיבור הלאומי, פרננדו אלונסו. כל אזרחי ונצואלה קמו ליום של חג, ערוצי הטלוויזיה שידרו בלופ את תמונות הניצחון של מלדונדו, ותמונות משותפות של צ'אבס והנהג המוכשר התנוססו בכל מקום. בעוד שצ'אבס ניסה למקד את הדיון על הגאווה הלאומית האדירה בניצחון על הכובשים משחר ההיסטוריה, את הריקושטים ספג בן טיפוחיו, מלדונדו. נטען כי מלדונדו עולה ללא כל הצדקה למשלם המיסים הוונצואלי עשרות מיליוני דולרים בשנה (גורמים אופוזיציוניים בוונצואלה דורשים זה שנים שקיפות ודיווח לגבי הסכום המדויק המועבר לוויליאמס, אבל נתקלים בסירוב מצד וויליאמס ו-PDVSA).

מדובר על כסף שיכול היה לעזור ברווחה, בבניית בתי ספר חדשים, ואפילו אפשר היה לקדם איתו מספר רב של ספורטאים צעירים אחרים. מלדונדו נאלץ להתמודד עם שאלות קשות, בעיקר כיצד מתיישבת הסתירה בה ממשלה סוציאליסטית מובהקת משתפת פעולה עם הקפיטליזם הטהור ביותר. מדינה שפשוטו כמשמעו נותנת חסות לספורט העשיר בעולם, ובאותה נשימה מתעלמת בגסות מערך "עניי עירך קודמים". בלוגרים עצבניים וציוצים סרקסטיים בטוויטר טענו השבוע ללא פחות מפאשיזם טהור. צ'אבס מצידו הוסיף חטא על פשע, ומציע לאזרחים גם חבילת "תיירות פטריוטית", קרי, תמורת סכום מסוים שיעבור לקופת המדינה ניתן ללוות את הגיבור הלאומי בסבב המרוצים בכל רחבי הגלובוס.

במהלך 13 שנות כהונתו של צ'אבס, עוד טרם החליטו הוונצואלים אם מדובר במשיח המקדם שיווין וצדק או שמדובר בדיקטטור כוחני ומסוכן. זו שנת בחירות בוונצואלה וכבר ברור כי לנהג הפורמולה 1 יכולת לא מבוטלת להשפיע על עתיד האומה.

***

לאחר ניצחון הבכורה המרהיב שלו לפני כשבועיים בגראנד פרי בספרד, בעונה כל כך תחרותית, היו שראו בו את המועמד המוביל לניצחון גם ביום ראשון, במרוץ היוקרתי שנערך ברחובותיה של מונאקו. אבל מלדונדו, כבר בהקפה הראשונה, סיים את המרוץ לאחר שהיה מעורב בתאונה. יש שיאמרו כי זה צדק פואטי.