מי זו יוליה פלוטקין? כך תהו לעצמם מרבית הנשאלים בסקר שערך ערוץ 10 בפברואר השנה. בערוץ ביקשו לבחון עד כמה הציבור מכיר את החבורה שלוהקה להרכיב את נבחרת "הישרדות VIP", בעונה הראשונה שבה הוחלט ללהק אנשים ידועי-שם לתוכנית.
אלא ש-37% מהציבור הבוגר בישראל ידעו מי היא אותה פלוטקין. 3 חודשים לאחר מכן - יותר ממחצית מהציבור הבוגר בארץ כבר ידע מי היא. הסקר השני נערך ב-22 במאי, כ-20 יום לאחר השקת העונה בערוץ 10.
ל"גלובס" הגיעו תוצאות שני המחקרים - זה שנערך לפני התוכנית וזה שנערך לאחר עלייתה לאוויר. התוצאות הן חד-משמעיות - נוכחות של פעמיים בשבוע בפריים-טיים של ערוץ מסחרי, גם אם הוא ערוץ 10 ולא ערוץ 2, תורמת משמעותית לעלייה ברמת המודעות של הציבור לאדם.
באופן טבעי, הנשכרים ביותר מההשתתפות בתוכנית הם המשתתפים האנונימיים יחסית. כך למשל, בוקי נאה. רמת ההיכרות שלו בקרב הציבור הבוגר בישראל עלתה אחרי "הישרדות" לרמה של 75.4% לעומת 55.6% לפני. יותר אנשים מכירים אותו היום, משהכירו את ענת הראל, לפני התוכנית. בקרב בני-הנוער הנתונים חדים עוד יותר.
עזאם עזאם זכה ל-32.5% מודעות לפני התוכנית בקרב בני ה-12-17. היום הוא זוכה לרמת חשיפה של 71.8%. את ענבל גבריאלי מכירים כיום 85.5% מהמבוגרים בישראל, לעומת 78.6% לפני התוכנית, למרות ששימשה כחברת כנסת בעברה.
הסקר נערך על-ידי מכון המחקר "הגל החדש" בקרב 503 נשאלים בוגרים ו-309 בני-נוער, המהווים מדגם מייצג.
למקסם את הפרנסה
לעלייה הדרמטית במודעות למשתתפי התוכנית יש היבטים כלכליים. בעבור אנשים הנמשים מתהום האנונימיות על-ידי היאחזות בתוכנית ריאליטי, הרצון הוא להתפרסם ולהתפרנס מהשתתפות בתוכניות טלוויזיה או בקמפיינים פרסומיים. בעבור מי שכבר ניזון מהעולמות האלה ולוקח חלק בתוכנית פריים-טיים, המטרה היא למקסם עד כמה שאפשר את הפרנסה הקיימת.
"קצת כמו כוכבי ספורט שמרוויחים יותר לאחר זכייה, כוכבי ריאליטי מגיעים לתודעה בפיק מאוד גדול בחייהם", אומר יגאל שמיר, סמנכ"ל הקריאייטיב במשרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב. משרדו של שמיר ידוע בשימוש הפורה שהוא עושה בפרזנטורים מוכרים.
לדבריו, לבוגרי תוכניות "VIP" למיניהן יש יתרון על פני כוכבי ריאליטי אנונימיים לשעבר. "אנחנו לא לוקחים הרבה כוכבי ריאליטי בדרך-כלל, בגלל הטווח הקצר של המודעות אליהם. אנחנו מחפשים משהו ארוך-טווח. אבל מעניין אותנו לעשות את קיצור הדרך אל הצרכן בבית בזכות דמויות שנמצאות בטלוויזיה".
- נוכחות של שחקן מוכר כמו אושרי כהן, שזכה לפני "הישרדות" למודעות של 85% וכיום אחרי שהתוכנית משודרת הוא זוכה ל-90.1%, באמת משנה את האטרקטיביות שלו בעיניי מפרסמים?
"אתן דוגמה אחרת, של אביב גפן. אין ספק שהוא מוכר מאוד, אבל אחרי שהיה שופט ב-'The Voice', הביקוש אליו עלה משמעותית. כהן הוא בחבורה המוכרת יותר בתוכנית, ואני מעריך שהוא שווה היום בין 20% ל-30% יותר מאשר לפני, והוא יכול לדרוש יותר".
על-פי הערכות בתעשייה, אדם ברמת מוכרות של אושרי כהן יכול היה לדרוש כ-300 אלף שקל לקמפיין שנתי, לפני היכרותנו את יכולותיו במשימות על האי. היום הוא יכול לדרוש כבר כ-400 אלף שקל. לעומתו, אדם כמו בוקי נאה לא היה מקבל לעולם קמפיין מסחרי, ואולם היום, הוא יכול לקבל כ-150 אלף שקל תמורת השתתפותו בקמפיין כזה.
לדברי שמיר, "האנונימיים יחסית הרוויחו מעצם זה שהם נכללו תחת ההגדרה 'VIP', כך שלבוקי נאה יש מנוף יותר גדול. בריאליטי, פריחת הדובדבן מאוד קצרה, והערך שלך יורד מדי יום. אם לא די בזאת, האדם משויך לסטריאוטיפ - התחמן, הטמבל. רבים מהם לא מורגלים או לא מיוצגים היטב ולא מבינים את חוקי המשחק ולא מבינים מתי זה ייגמר, כמה זמן עומד לרשותם, והם דוחים הצעות. בעבור אלה שלא מוכרים, חלון ההזדמנויות קצר יותר".
באשר לתרגום רמת המודעות לשכר, נושא התזמון חשוב מאוד, ולא רק בקמפיינים פרסומיים אלא במשלח-ידם העיקרי של השחקנים והדוגמניות השונים.
עניין של טיימינג
"בתקופה הראשונה שמיד אחרי התוכנית, זה יכול להעלות את רמת ההכנסה ב-30%-50%", אומרת סוכנת האמנים הוותיקה עירית נאמן. "אחרי זמן מה, אם הם לא ימשיכו לרכב על הגל הזה, זה יעלה בעוד 20%. זה כולל גם את הדברים שהם עושים בדרך-כלל כי הם יותר ידועים".
- שחקן כמו איתי תורג'מן יכול לבקש יותר על הסרט הבא ואולי אפילו על ההצגה הבאה?
"בהחלט. אלה אנשים שיביאו קהל. אושרי ותורג'י, האנשים ראו אותם פה ושם גם כך, ו'הישרדות' נתנה לזה את הפוש האחרון. הוא היה שחקן טוב גם קודם, עכשיו הוא מביא יותר אנשים".
לדברי נאמן - ואיתה מסכימים גם סוכנים אחרים שעמם דיברנו - זו לא רק המודעות אלא אופן הניצול שלה. "יש כמה פקטורים - מה הטאלנט עצמו רוצה, מי הגורמים שבעיניהם רמת המודעות עלתה ומה המצב במלאי של הפרסומאים והזכייניות. למשל קותי (זוכה האח הגדול האחרון, ל"א), לולא היה ערוץ 24 אז הוא לא בהכרח היה על המסך. אם רמת המודעות לטאלנט מסוים עלתה, ויש לו מובהקות לתחום מסוים, שאפשר לראות שהוא משתלב בו בצורה מובנית ומקבלי ההחלטות שמו לב אליו - הסיכוי לתרגם את זה לכסף משתפרת לאין ערוך".
שם שעלה שוב ושוב הוא זה של דורון ג'מצ'י. לפני "הישרדות" הוא זכה לרמת מודעות של 85.3% בקרב הציבור הבוגר בישראל, ומיד אחרי עלייתה עלתה רמה המודעות אליו ל-90.1% מרשימים. אך האם הסיבוב שלו בתוכנית הועיל לו, או שרק פגע בתדמיתו?
על כך משיב סוכן אמנים בכיר: "אף אחד לא העלה על הדעת שהוא ייצא כל-כך חבול ופצוע מהתוכנית הזאת. אני חושב שכל מי שליווה אותו בתהליך היה משוכנע שהוא ייצא ממנה נפלא, כי הוא גם ספורטאי, גם מוכר וגם נהנה במשך שנים ממעין מעמד של קפטן מכבי תל-אביב. 3-4 משפטים שהוא אמר עשו לו נזק שיהיה לו קשה לתקן אותו במשך הרבה מאוד זמן. זו באמת דוגמה לכוח ההרסני ולכוח הבונה שיש למסך".
גם להראל מויאל, שזכה לרמת המודעות הגבוהה ביותר בטרם כניסתו לתוכנית - 90.9%, היה לכאורה רק מה להפסיד.
- למה הראל מויאל עשה את זה?
"הוא רצה שיכירו אותו כאדם ולא רק כמוזיקאי", אומרת אשת יחסי הציבור של הראל מויאל, שלומית עמיר, "הרצון שהקהל יכיר בו עוד רבדים. אני לא רואה בזה משהו ששינה את הסטטוס. זה לא משהו שאפשר לתרגם לכסף, כי ההצעות שהוא קיבל היו גם לפני 'הישרדות'. אנחנו לרוב לא משתפים פעולה, כי מה שמכוון אותנו זה הקריירה כמוזיקאי. הוא לא עובד כסלבריטאי. מה שעומד לנגד עיניו זה ההתמדה בתחום המוזיקה".
- ולא חששת מפגיעה תדמיתית בו?
"עריכה מגמתית זה משהו שעמד לנגד עיניי כל הזמן. היינו מודעים לאופציה הזו ולקחנו סיכון. אבל מתוקף ההיכרות עם האדם, הייתי שקטה. בייסוד שלו הוא בנוי על ערכים טובים".
בהכנת הכתבה השתתף רועי ברק.
אבק כוכבים
מודעות שווה זהב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
