בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר היום (ג') ניהול תביעה ייצוגית בהיקף של כ-9 מיליון שקל נגד עיריית גבעתיים, בטענה לגביית ארנונה עקיפה ומיוחדת, שכונתה "אגרת כבאות", מתושבי העיר, ללא אישור שרי הפנים והאוצר, כנדרש בחוק.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי "בפסיקה נקבע כי דיני ההקפאה (ההוראות בחוק המתנות העלאת תעריפי ארנונה, באישור השרים - ח' מ') אינם מונעים רק העלאה ישירה של תעריפי הארנונה, אלא גם העלאתה באופן עקיף באמצעות הטלת אגרות שונות ומשונות או יצירת שינויים בצווי הארנונה".
ארנונה מיוחדת
בדצמבר 2010 הגישו אמיר וענת יעקבי, תושבי גבעתיים, את הבקשה לאישור ייצוגית נגד העירייה בגין גביית "אגרת הכבאות". באמצעות עורכי הדין שלומי אבני, עדי מוסקוביץ, יואב חמדי וצחי כהן, טענו התובעים כי האגרה גרמה להעלאת תעריפי הארנונה, מבלי שהתקבל קודם לכן את אישור שרי הפנים והאוצר כנדרש בחוקי ההקפאה.
עוד נטען כי האגרה נגבתה בסכום קבוע שאיננו נגזר מהשימוש ומשטח הנכס, זאת בניגוד לדין ובחוסר סבירות.
התובעים ביקשו מבית המשפט כי ייתן סעד הצהרתי שיורה לעירייה לחדול מגביית האגרה, ובנוסף להורות כי תשיב לתושבי העיר ששילמו את האגרה המיוחדת את הסכומים שנגבו מהם בשנתיים שקדמו להגשת התביעה.
העירייה הסתמכה בתגובתה על פסק דין אחר - כץ נגד עיריית גבעתיים (ת"מ 108/06) - במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי פשרה שאליה הגיעה העירייה עם התובעים ואישר לעירייה לגבות אגרת "אשפתונים ושירותים" מהתושבים בשנים 2005-2006.
העירייה טענה כי בפסק דין כץ נקבע כי היא רשאית לגבות ארנונה מיוחדת או תוספת לארנונה מכוח חוק עזר שירותי כבאות, וכי פסק דין זה מונע הגשת תביעה גם ביחס לאגרת כבאות.
לגופם של דברים טענה העירייה כי ארנונה מיוחדת המוטלת מכוח חוק שירותי כבאות אינה ארנונה כללית, ולכן היא אינה כפופה להוראות החלות על הטלת ארנונה כללית.
השופטת דחתה את טענת העירייה וקבעה כי "הסדר הפשרה בעניין כץ אינו יכול להקים לעירייה השתק נגד תביעות עתידיות, כאשר המדובר בגביית אגרה אחרת ובקבוצת תובעים אחרת".
העירייה חויבה לשאת בהוצאות התובעים בסך של 30 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
