מותר לך לסרב לחיפוש גופני

באוקטובר 2011 תפסו שני שוטרי סיור את ולנטין למברסקי. הוא נראה להם לחוץ, אז לאחר שבדקו את פרטיו ביקשו את הסכמתו לעריכת חיפוש על גופו. למברסקי הסכים, כי לא רצה להסתבך בסירוב מעורר חשד לעריכת החיפוש. בתיקו הם מצאו אגרופן. מכאן הדרך לכתב אישום הייתה קצרה.

חיפוש על גופו של אדם, יש להזכיר, יכול להתבצע רק בהסכמתו אלא אם קיים חשד סביר. באולמו של השופט יחיאל ליפשיץ בבית משפט השלום בחיפה, הודו השוטרים כי אמנם לא התעורר חשד סביר נגד הנאשם, אלא שגם אם היה מסרב לחיפוש הם היו עורכים אותו, משום שעצם סירובו היה מקים חשד סביר. התוצאה: השופט הרשיע את למברסקי לאחר שקבע כי החיפוש נעשה כדין, על יסוד הסכמת הנאשם.

אלא ששבועיים לאחר מכן קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה, ולפיה שוטרים שמבקשים את הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש צריכים ליידע אותו על זכותו לסרב ולהסביר לו כי הסירוב לא יפעל נגדו.

מאחר שהדיון בתיקו של למברסקי לא הסתיים, החליט השופט ליפשיץ ליישם את ההלכה החדשה, ובהכרעת דין שנייה קבע כי החיפוש נעשה שלא כדין וזיכה את למברסקי.

מבחינתו של למברסקי זהו סוף פסוק.

מבחינת הרשויות עמל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לקדם את "חוק המישוש", שיעניק לשוטרים סמכויות חיפוש נרחבות.