מינהל מקרקעי ישראל ישלם לחברה שמוחזקת בכמחציתה על-ידי אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב 14.5 מיליון שקל, להשבת הסכומים העודפים ששילמה על הקרקע בה הקימה את מגדל הקריה בתל-אביב - כך קבע בית המשפט המחוזי בעיר.
חברת מחצית היובל, בה מחזיקה אפריקה ישראל 49% לצד קבוצת משקיעים מחו"ל המחזיקה ב-51%, הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה בסדר דין מקוצר נגד המינהל, לתשלום של 14.5 מיליון שקל ולהשבתה של ערבות בנקאית בסך 4.3 מיליון שקל.
את הסכום הראשון דרשה חברת מחצית היובל לאחר ששומה מכרעת, שערך השמאי הממשלתי המחוזי, קבעה כי שווי הקרקע עליה נבנה מגדל הקריה נמוך ממה שדרש המינהל.
חברת מחצית היובל התקשרה עם המינהל במספר חוזי פיתוח לגבי הקרקע עליה נבנה מגדל הקריה, ברחוב קפלן פינת מנחם בגין בתל-אביב. בין מחצית היובל למינהל התעוררה מחלוקת לגבי שווי המקרקעין, שממנו אמור היה להיגזר גובה דמי החכירה.
המינהל סבר כי שווי המקרקעין הוא 28.2 מיליון שקל, לפי חוות-דעת של שמאי מטעמו; ואילו חברת מחצית היובל טענה כי שווי המקרקעין מתקזז כנגד עלות ההקמה הנדרשת ממנה, ולכן אין מקום להשית עליה תשלום כלשהו למינהל.
בצל המחלוקת ולפי דרישת המינהל, שילמה מחצית היובל דמי שימוש לפי הסכומים שנגזרו משומת המינהל - 10.2 מיליון שקל ששולמו בפועל וכ-12.3 מיליון שקל ששולמו באמצעות קיזוז חוב של המינהל כלפי מחצית היובל.
בד-בבד הגישה מחצית היובל השגה על שומת המינהל והעמידה לרשותו ערבות בנקאית לגבי יתרת הסכום שבמחלוקת, 3.9 מיליון שקל.
המינהל פנה ב-2010, בהסכמת חברת מחצית היובל, לשמאי הממשלתי המחוזי לקבלת שומה מכרעת לגבי שווי המקרקעין, והשומה המכרעת שהתקבלה קבעה כי שווי המקרקעין הוא 11.7 מיליון שקל בלבד. לכן דרשה מחצית היובל כי המינהל ישיב לה את הסכומים העודפים שהיא שילמה לו, אך המינהל סירב לבקשתה.
לטענת המינהל, השומה המכרעת היתה שגויה, ולכן מחצית היובל לא זכאית להשבה כלשהי. לכן הגישה מחצית היובל את התביעה בסדר דין מקוצר.
המינהל ביקש רשות להתגונן וטען כי בהחלטת השמאי הממשלתי המחוזי נפלו טעויות עובדתיות מהותיות, למשל שלא נשקלה העבודה שהותר למחצית היובל למכור את הכורכר שכרתה תוך חפירת הקרקע לעומק, כששווי הטבה זו היא כ-5 מיליון שקל, ושלא נלקחה בחשבון הפעילות הצפויה במתחם שרונה הסמוך, שתגדיל את ההכנסות הצפויות מהחניון שמוקם בקרקע, מה שמוסיף לה שווי של 7 מיליון שקל.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המינהל לרשות להתגונן ביחס לסכום ההשבה - 14.5 מיליון שקל, אך קבע כי יש לתת למינהל רשות להתגונן לגבי הערבות הבנקאית בסך 4.3 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
