ערעור לעליון: לאפשר גם לחילונים לגור ביישוב החרדי חריש

לבית המשפט העליון הוגש היום (ד') ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מתחילת החודש, שדחה את העתירות נגד הקמת היישוב החרדי חריש, שיכיל 50 אלף תושבים.

‏שופטת בית המשפט המחוזי חיפה, יעל וילנר, דחתה כזכור את העתירות שהוגשו נגד אישור תוכנית המתאר והתוכנית המפורטת להקמת היישוב החרדי חריש, ב-1 במאי. היישוב מתוכנן באזור נחל עירון (ואדי ערה).

‏נגד החלטה זו של המחוזי הגישו היום מספר עמותות, ובהן "חריש הירוקה - אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ", ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי המחוזי טעה כשקבע כי תיקון התוכנית המפורטת על-ידי גריעת טבלת השימושים ממנה (טבלה שהותאמה לצרכי האוכלוסייה החרדית בלבד) משנה מהותית את תפיסת היסוד עליה נשענות התוכניות.

‏לטענת המערערים, המיוצגים בידי עורכי הדין עמנואל סולומונוב, אהוד גרא ולובה טחלוב, המחוזי קיבל את התביעה העקרונית שלהם שהיישוב יהיה פתוח לכל, כלומר, שהאוכלוסייה הקיימת תוכל לחיות בו ולהתפתח, ושכל אזרח אחר, חילוני או חרדי, יוכל לבוא לגור בו. אולם לטענתם, לא מספיק רק לתקן את טבלת השימושים ולהסתפק בהצהרת משרד הבינוי והשיכון לפיה המכרזים יהיו פתוחים לכל, על מנת להשיג את התוצאה של השוואת זכויות הציבור כולו להתיישב בחריש.

‏לטענתם, תיקון התוכנית המפורטת, שעליו דיבר בית המשפט המחוזי, אינו אלא העברת השימושים המוגדרים של מוסדות הציבור בתוכנית המפורטת מסטטוס של שימוש מחייב לסטטוס של שימוש מנחה.

עוד הם טוענים כי המחוזי טעה בכך שסבר כי הצהרת נציג משרד הבינוי והשיכון, לפיה התקבלה החלטה לפתוח את השיווק של היישוב חריש לכלל האוכלוסייה, משנה את פני הדברים.

‏הם מוסיפים: "ראוי היה שבית המשפט, לאחר ששמע את ההצהרה, יפעל כפי שאמנם נתבקש בעתירות, ויוציא מתחת ידו פסק דין שמבטיח שאכן 'כלל האוכלוסייה' תוכל לבוא ולהתיישב בחריש. זאת המחוזי לא עשה".

לטענת המערערים, ‏בשונה מיישובים אחרים לאוכלוסייה החרדית, כמו למשל אלעד, עמנואל ומודיעין עילית, "חריש אינה קרקע בתולה אלא יישוב חי וקיים. על כן התעורר כעס בשל תוכנית המתאר והתוכנית המפורטת לחריש, שנתפרו לאוכלוסייה אחרת לחלוטין (אוכלוסייה חרדית), באשר הן לא נתנו פתרונות כלשהם לאוכלוסייה הקיימת ביישוב, לרבות לצאצאיה בעתיד, וכן לקליטת אוכלוסייה כללית ביישוב".