באחרונה חישבנו כאן את סכומי הקנסות האדירים שצפויה מערכת האכיפה האוטומטית א-3 להניב לקופת המדינה. מדובר במאות מיליוני שקלים לשנה, שרובם נובעים מקנסות על מהירויות קלות. הגוף שאחראי מנהלתית על המערכת הוא אגף התנועה במשטרה, אבל האמת היא שיעילותה דווקא יוצרת לו בעיה. כמו כל גוף ציבורי, גם אגף התנועה במשטרה נמצא תחת עינו הפקוחה של אגף התקציבים באוצר ונמדד על-פי מדדים מדויקים של עלות-תועלת.
אגף התנועה הוא גוף שדורש תקציבים גדולים במיוחד, ועד כה הוא בהחלט "סיפק את הסחורה" לקופת האוצר. עשרות מלכודות המהירות הידניות, הלייזרים והרדארים בניידות, הניבו מדי שנה פירות נאים מאוד של הכנסות מקנסות. לא נפקד גם מקומם של הדוחות לנהגים השיכורים, לנהגי המשאיות וכדומה; מדי פעם אפילו הצליח שוטר בר-מזל ללכוד נהג מסוכן באמת, שנהג בשלילה או הפגין בריונות כביש. אבל היהלום שבכתר היא ללא ספק דוחות המהירות.
אלא שכעת החליטה המדינה "להפריט" את מוקד ייצור ההכנסות המרכזי של האגף באמצעות מערכת א-3, שכמעט כל תפעולה מתבצע על-ידי קבלן חיצוני פרטי (חברת מלם תים), כשהמעורבות של המשטרה בה מסתכמת בפיקוח של קומץ קציני בקרה בשלב הפקת הדוחות. קרי, פחות הוצאות למדינה ופחות תקני כוח אדם.
יחס זה רק ילך ויגדל לרעת אגף התנועה ככל שתתרחב פריסת המצלמות (כבר עד סוף השנה יוצבו 60 מצלמות, וכפול מזה בעתיד הנראה לעין), וככל שהמצלמות יוצבו במיקומים אטרקטיביים יותר.
להצדיק תקציבים
אז איך ממשיכים להצדיק תקציבים בתקופה של קיצוצים? את תוצאות השינוי אפשר כבר לראות בשטח, בחסות דף הפייסבוק של אגף התנועה, שמעביר אינפורמציה בשיטת"ללכוד פראייר ולרוץ לספר לחבר'ה".
כך למשל, אנו למדים שמשטרת התנועה התלבשה באחרונה ביסודיות על כביש 6. זהו כביש פרטי, שתוכנן בסטנדרטים של אוטוסטראדה אירופית: רחב, שדה ראייה מצוין, עיקולים בטוחים ואספלט מתוחזק היטב. בקיצור, אידיאלי לנסיעה מהירה. זו גם הייתה אחת האטרקציות המרכזיות שלו עבור נהגים, שנדרשים לשלם לא מעט כסף עבור השימוש בו.
אלא שכעת פושטת משטרת התנועה על הכביש לעתים תכופות וממקמת את מלכודות המהירות במקומות נסתרים (מתחת לגשרים, עיקולים וכדומה) בשעות הלילה ובסופי השבוע. שלטי האזהרה של הכביש מתרים בנהגים שלא לעצור בשולי הדרך, בפרט לא באותם מיקומים מסוכנים, אבל לשוטרים החרוצים זה לא ממש משנה. העיקר שהכביש הזה מספק כותרות (וסרטוני יוטיוב) על נהגים שנלכדו במהירויות דמיוניות.
בחברת דרך ארץ, בעלת הכביש, לא אוהבים את השיטה החדשה, בלשון המעטה. שלא לציטוט מביעים בחברה מורת רוח, ואף טוענים שעצירת הנהגים והורדתם מהכביש היא אקט מסוכן. אבל למשטרה יש סמכויות אכיפה גם על הכביש הזה. כך או כך, זו רק ההתחלה ואפשר לצפות בעתיד הקרוב לעלייה מפלס ההטרדות וההצקות על הכביש. האם נראה גם ירידה בתאונות? נחכה לסוף השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.