עיתוי מעניין בחר לו יוסי ורשבסקי, המנכ"ל הפורש של ערוץ 10, להודיע על התפטרותו. לו היה עושה זאת לפני כשנתיים, אחרי שבעלי הערוץ הודיעו כי אין בכוונתם להמשיך ולהזרים כספים לקופתו המידלדלת, אפשר היה לקבל זאת בהבנה. לו היה עושה זאת לפני כמה חודשים, כשנראה היה שהרגולטור החליט לחסל את הערוץ, גם אז ניתן היה להבין את העיתוי.
העובדה שורשבסקי בחר לסיים את עבודתו בערוץ דווקא עכשיו, בשעתו היפה (במונחי ערוץ 10 כמובן), עם שתי תוכניות שקנו להן אחיזה בעשירייה הראשונה של התוכניות הנצפות ביותר ("הישרדות VIP" ו"היפה והחנון"), מטילה צל כבד על המשך דרכו של הערוץ.
בימים הקרובים יתבררו טוב יותר הסיבות לעזיבתו של ורשבסקי את הערוץ שהצליח, כנגד כל הסיכויים, לשמר בחיים.
בנימה אישית אבקש לומר שאני מצטער. פגשתי את האיש כמה פעמים במהלך כהונתו, ואני יכול להעיד שהוא שייך לדור הולך ונעלם של מנהלים, אולי של אנשים בכלל: מילה שלו היא מילה, פיו וליבו שווים, לחיצת יד שלו טובה כחתימה.
הוא לא חשש מעולם מלפרגן למתחרים (פעם אמר לי על אבי ניר, מנכ"ל קשת, כי לדעתו הוא לא רק איש הטלוויזיה הבכיר בישראל, אלא תופעה שאין רבות כמותה בעולם). הוא לא חשש מלהעיר לי כאשר לדעתו החמרתי עם הערוץ שלו, ולפעמים, אולי לעיתים קרובות מדי (לצערו של ערוץ 10), היה שולח לי מסרונים ליליים כמו "התבאסתי מכל מילה, אבל לצערי אתה צודק".
הייתי שמח לסיים את האייטם הזה במשפט מבאס צודק, אבל בכאוס סביב ערוץ 10 בעידן פוסט-ורשבסקי, קשה מאוד להמר על עתיד הערוץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.