האוצר "שומר מרחק"

בחודשיים האחרונים יש ירידה במחירי הנפט בעולם, וכתוצאה מכך במחירי הדלק בארץ. נראה שבמשרדי הממשלה מתחילים לחשוב על ניצול הירידה במחירים לצורך העלאת המסים ומרווחי השיווק על הדלק. סביר להניח, למשל, שההחלטה מלפני ימים מספר להעלות את מרווח השיווק על הדלק התקבלה גם בגלל ההנחה שהירידה במחירי הנפט תסתיר מעיני הציבור את העלייה במרווח השיווק.

בינתיים, נראה שההנחה הזאת נכונה. בניגוד לרעש התקשורתי שאילץ את הממשלה להוריד את המסים על הדלק לפני חודשים מספר, הפעם הציבור אינו מוחה על העלאת מרווח השיווק. אבל אם מקבלי ההחלטות סבורים שהעלאות מסים על הדלק ימשיכו להיות מקוזזות על-ידי ירידה במחירי הדלקים בעולם, הרי שהם מגלים קוצר ראייה מהסוג שמאפיין פוליטיקאים לפני בחירות.

ההיסטוריה של מחירי הדלק בעולם מלמדת שבשנים האחרונות מחירי הדלק עולים ויורדים באופן מחזורי, כך שהם נמוכים יחסית בחודשים מאי-אוגוסט, עולים בחודשים ספטמבר-אפריל, ולאחר מכן מתחילים לרדת שוב. לכן, הירידה הנוכחית במחירים היא עניין עונתי בלבד.

יותר מכך, אף שהמחירים כיום נמוכים לעומת המחירים בחודשים הקודמים, כאשר משווים את מחירי הדלק למחירים בשנים קודמות, מגלים שהמחירים עדיין נמצאים בשיא של כל הזמנים. לכן, גם אם העלאות מסים יעברו בשקט היום, סביר שעד החודשים פברואר-מארס הממשלה תצטרך להתמודד פעם נוספת עם לחץ ציבורי להורדת מחירים. בהתחשב בעובדה שהבחירות הבאות מתוכננות לחודש אוקטובר 2013, סביר להניח שהפוליטיקאים לא יוכלו להישאר אדישים למחאה הציבורית והתקשורתית. ועל כן, בהתחשב בהיסטוריה של הממשלה הנוכחית, סביר שהעלאות מסים שיבוצעו כיום יבוטלו פעם נוספת בעוד כחצי שנה.

ראייה לטווח הקצר

נשאלת השאלה מדוע משרד האוצר, שצריך לתכנן את מערכת המס בראייה לטווח ארוך, שוקל הטלת מס שעלול להיות מבוטל בעוד תקופה לא ארוכה. אפשרות ראשונה היא, ששר האוצר ובכירי משרדו סבורים כי התרחש שינוי במערכת הפוליטית ושהקואליציה החדשה תהיה מוכנה לתמוך בהעלאת מסים גם לנוכח מחאה ציבורית נרחבת.

אפשרות שנייה היא, שבמשרד האוצר סבורים כי בשנה הקרובה יתרחש שינוי משמעותי בביקושים או בהספקת הדלקים בעולם. למשל, ייתכן שהם סבורים כי המיתון באירופה יהפוך למיתון כלל עולמי וכתוצאה מכך תחול ירידה חדה בביקושים לדלק. אפשרות אחרת היא שהם סבורים כי איראן תהפוך למדינה שוחרת שלום ושעיראק ולוב יחזרו בתוך זמן קצר לייצא נפט באותה כמות כמו בעבר.

אפשרות שלישית היא, שמקבלי ההחלטות הם קצרי רואי, ולכן הם סבורים שהירידות הנוכחיות במחירי הנפט מסמנות מגמה שתימשך ולא תשתנה גם בעתיד. אם מקבלי ההחלטות סבורים, למשל, שהירידות במחירי הדלק יימשכו עד שמחירי הדלק יגיעו לרמה של 5-6 שקלים לליטר, אזי סביר שהם מאמינים שלא תהיה מחאה חברתית גם אם המסים יועלו.

אם הסיבה שבגללה שוקלים הטלת מסים על הדלק היא כל אחת משלוש הסיבות הקודמות, הרי שהטלת המסים תהיה דוגמה נוספת להחלטה שנובעת מתכנון לטווח הקצר ומהתעלמות מההשלכות לטווח הארוך. במקרה כזה, אם תהיה מחאה בעוד חודשים מספר עלול להיווצר חור בתקציב שייאלץ את והממשלה להטיל מסים אחרים או לקצץ בתקציב.

אבל ישנה אפשרות נוספת. ייתכן שבמשרד האוצר מבינים שמחירי הנפט בעולם יעלו במהלך חודשי החורף, ושעקב כך עלולה לקום מחאה בין אם תהיה עליית מסים ובין אם לא. במקרה כזה, מבינים במשרד האוצר שהמחאה תגרום לפוליטיקאים ללחוץ פעם נוספת להורדות נמסים על הדלק. לכן, ייתכן שבכירי משרד האוצר מעדיפים להתכונן כבר כעת על-ידי העלאות מסים. במקרה זה, העלאות המסים נועדו ליצור מרווח תמרון, כך שאם תהיה מחאה משרד האוצר יוכל לתת לציבור להרגיש שהוא ניצח, לתקשורת להרגיש שהיא תיעדה מחאה אפקטיבית, לראש הממשלה להיראות נדיב, ולחשב-הכללי לדעת שהקיצוץ לא יגרום לגידול בגירעון.

*** הכותב הוא כלכלן התנהגותי ופוליטי, המכללה האקדמית נתניה